ראש הממשלה לשעבר ביבי נתניהו: "רעייתי שרה ואני דואבים על פטירתו של צביקה פיק, מגדולי אמני ישראל. הייתה בו שמחת חיים שבאה לידי ביטוי בשיריו הנפלאים. צביקה היה ויהיה חלק בלתי נפרד מפסקול חיינו. אנו שולחים תנחומים מעומק הלב למשפחתו. יהי זכרו ברוך."
דנה אינטרנשיונל: "צביקה היקר. אני אוהבת אותך מאוד. לא אמרנו את זה זה לזו וזו לזה בחיים. אחרי הזכיה באירוויזיון היחסים בינינו התקלקלו, אבל עכשיו אני יכולה להגיד את מה שלא אמרתי לך בקול. תמיד אהבתי אותך. היינו הפכים באופי. אתה חרוץ בלתי נלאה, לא מוותר לקשיים, לא נכנע לרגשות וחדור מטרה. ההצלחה והיום אני מבינה, גם הצורך לפרנס משפחה עמדו לנגד עינך כמטרת על, אולי המטרה הכי חשובה בחיים. לפני כל דבר אחר. כששי כרם הפגיש בינינו בפעם הראשונה כמעט אף כותב לא הסכים לכתוב לי. החיבור בינינו היה מידי. לא הפסקנו לצחוק ביחד וזה צד שלא הרבה הכירו בך. יומיים אחרי הגיעה קסטה עם השיר אני לא יכולה בלעדייך וחודש אחרי כל המדינה שרה אותו. שלוש שנים אחרי הגיע דיווה. ההצלחה הכי גדולה בקריירה של שנינו והשבר הגדול ביחסים בינינו. כשנפגשנו התחבקנו וצחקנו על הריב התקשורתי אבל מאז לא עבדנו ביחד. לפני חודש שי אמר לי שהוא קבע איתך מפגש. שנבוא אליך הביתה. אין לך מושג כמה שמחתי. לא הספקנו. הופתעתי הבוקר מעוצמת הכאב כשקבלתי הבוקר את הבשורה. בכיתי. שנים שלא הצלחתי לבכות ופתאום זה השתחרר. אתה תישאר לנצח אייקון תרבות ישראלי. פורץ דרך. מלחין מחונן. מלך הפופ של ישראל. ובאופן אישי: תגידו למי שאתם אוהבים שאתם אוהבים. לא משנה אם אתם פגועים מחכים שהצד השני יגיד קודם חוששים לפתוח את הלב. תגידו אהבה כי לפעמים מחכים עם זה ואז מאוחר מידי"
ירדנה ארזי: צביקה פיק היה גאון מוזיקלי שנע בין שירי משוררים קלאסיים לשירי פופ שכולם אהבו לשמוע ולרקוד. הדמות הייחודית שלו הגדירה מחדש את השואו הבימתי בישראל. הוא משאיר אחריו מורשת מפוארת, שירים בלתי נשכחים, רגעים איקוניים בתרבות הישראלית וקהל גדול ועצוב מאוד ביום הזה. יהי זכרו ברוך.
מאיה בוסקילה: "האמת… לא בא לי להיות מנומסת, ולברור מילים. אני מרוסקת, הדמעות לא מפסיקות, הלב שלי כואב!
איבדתי חבר לפני הכל.
צביקוש שלי… כמה עברנו… כמה היית בכל נימי המוסיקה שלי, בכל חלק מהקריירה שלי, מהשירים שלי, הלהיטים הכי גדולים שלי… בכל שביל בעולם המוזיקלי שלי.ואז החלטנו לעשות מופע משותף שהפך להיות מופע כל כך מוצלח, עד אותו היום שהיית צריך להעלות איתי למופעים ביום העצמאות ושם הכל נגדע.
כמה דברים עוד רצינו לעשות ביחד, אפילו החלום של לחזור להופעה המשותפת הייתה שם.
אמרתי לך שאני רוצה לחדש את השירים שבראת לי ושאני רוצה שנעשה זאת מהבית שלך, מצולם ביחד איתך ולעבור תהליך ביחד ואתה כל כך התרגשת
אהוב שלי, עברת כמה שנים מאתגרות ומעולם לא הירמת ידיים.
אני מקווה שאתה עכשיו במקום שהמציאות שהייתה קיימת לא מפריעה לך ואתה באמת נח סוף סוף. אתה בליבי לנצח אהוב יקר שלי. אני רוצה לומר לך תודה על הכל, על זה שהיית בחיי, בשיריי, על זה שתמיד היית שם לחזק אותי וידעת מה לומר ואיך להצחיק אותי תמיד שהייתי עצובה. אתה אחד ויחיד ולעולם תשאר כך"
נטלי דדון: "צביקה הוא אבן דרך במוזיקה הישראלית,
לא אבן, סלע!
שיריך הפכו לנכס צאן ברזל!
אדם ששרד הכל, תקופות שונות, טרנדים חולפים,
אירוע בריאותי קשה
ועם ולמרות הכל, תמיד היה שם בנוף המוזיקלי שלנו.
זכיתי להופיע לצידך בזאפה,
אני הקטנטונת, הרחוקה מלהיות זמרת, הענקת לי כבוד והתבוננתי עליך כלא מאמינה – במה זכיתי.
תודה על הרגע ההוא.
אדם בעל שיעור קומה גבוה עם נשמה גבוהה יותר,
השארת מורשת מכובדת שלנצח תהיה כאן אחריך.
לך לעולם שכולו טוב צביקה היקר,
תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים."
