בשבוע שעבר כל העולם נשא עיניו לפיצוץ המסתורי בביירות שהרעיד את האדמה. תמונות האסון הופצו במרץ ואיתן עדויות מחרידות מהתופת ולא מעט סימני שאלה. בעוד עולם שלם צופה במראות הקשים, תושבי הקריות לא יכלו שלא לתהות – האם ייתכן שאסון בקנה מידה שכזה יכול להתרחש ממש כאן לידינו?
התהיות – האם אפשר לקשור בין האסון בביירות ומפרץ חיפה – לא פסחו גם על מקבלי ההחלטות, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת מיקי חיימוביץ' הגיעה לסיור במפרץ חיפה והצהירה כי יש לפעול בנחישות להוצאת התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה.
"פצצה מתקתקת"
"הסיור הזה מאפשר לנו לראות בשטח איך מדינת ישראל, הנמל ותעשיות המפרץ, מטפלים בחומרים מסוכנים", אמרה חיימוביץ', "בעניין הטיפול באיזוטנקים יכולנו טיפה להירגע וברור גם שהמצב פה שונה ממה שקרה בביירות, למרות שהאסון שם בהחלט זירז אותנו לקיים את הסיור המתוכנן הזה מיד. קיבלנו תשובות טובות, ואפשר להיות יותר רגועים, אך למרות זאת, אנו ממשיכים לראות את התעשייה הפטרוכימית העצומה בלב האוכלוסייה.
זיו פישמן: "אנחנו לא צריכים טיל של חיזבאללה, מספיקה תאונה קטנה בשביל שיקרה פה אסון. אנחנו רוצים לעורר את כולם, אנחנו רוצים את כל תושבי הקריות איתנו"
"היו בעבר דוחות על כשלים ועל בעיות ברגולציה ותפקידנו לעקוב מקרוב. מפרץ חיפה כולו הוא פצצה מתקתקת של אינספור חומרים דליקים ונפיצים, ואנו יודעים על תחלואת יתר בקרב האוכלוסייה במפרץ. הממשלה חייבת לקבל ללא דיחוי החלטה להעביר מכאן את התעשיות המסכנות והמזהמות וליישם פה את התוכנית המצוינת של 'מפרץ החדשנות', שהוכח שיש לה גם כדאיות כלכלית. צריך ואפשר לדאוג לעובדים המועסקים בתעשיות אלה היום, באמצעות הכשרות והסבה למקצועות עדכניים".
חברי הוועדה ביקרו גם בתש"ן (תשתיות נפט ואנרגיה), חוות האחסון האסטרטגי של מלאי הדלק הממשלתי, שמטרתה להבטיח רציפות אנרגטית. מנכ"ל תש"ן ערן חיימוביץ' דיווח לוועדה שהחברה קידמה ב-20 השנים האחרונות תוכנית להעתקת החווה לקרקעות הצפון, אולם התוכנית לא הופקדה, לאחר שאושרה כעבור 18 שנה.
ערן חיימוביץ': "אנו עובדים יחד עם רשות מקרקעי ישראל להכשיר חלופות שונות, כי גם אנחנו חושבים שהחווה צריכה להיות במקום אחר, אבל כל עוד אין חלופה מאושרת, אנחנו כאן, כי בלי זה, בתוך יומיים המשק עומד".
סמנכ"ל תפעול תש"ן, שמעון אזולאי הוסיף: "על כל מכל יש מערך אטימה שנבדק כל הזמן. יש שליטה על כל מכל, וכל תופעה לא מתוכננת יוצרת מיד התראה. יש צוותים שסורקים כל הזמן. אנחנו כאן עד שתתקבל החלטת ממשלה להעתיק. מקשים עלינו מאד בתחזוקה, שכל כך חשובה לבטיחות. אם לא נתחזק נגיע חלילה לאירועים. כשאני צריך היתר בנייה לצורך תחזוקה, זה מאבק. דלק לא מייצר גל פיצוץ נפחי. הסכנה היא דליקה שגורמת זיהום אוויר. כל מערך המכלים מנוהל לפי סטנדרטים מחמירים לטיפול בדליקה. יש מערך כיבוי אוטומטי ומערך נייד".
סירחון בקרית חיים
מי שבוודאי לא נרגעו מההסברים של נציגי תש"ן הם התושבים, שהאסון בביירות רק הגדיל יותר את חששם. זיו פישמן, 40, פעיל חברתי להגנת הסביבה מקרית חיים, התלווה לחיימוביץ' בביקורה באזור, והוא מודאג. מודאג מאוד.
פישמן: "הפיצוץ בביירות רק עורר אותנו יותר. אני בתור תושב קרית חיים יכול לומר שהמצב שלנו הוא פשוט אנוש. אין מילה אחרת לתאר את זה. אנחנו לא מסוגלים לנשום בקריה, וכל המחדל הזה מגיע מחוות מכלי האחסון של תש"ן. המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים להגנת הסביבה גילו דליפות חמורות מתש"ן של נפט גולמי ודלקים. אנחנו דורשים שקיפות מלאה בנושא. מנסים לפתור את הנושא על ידי עבודות תחזוקה, אבל אותנו כתושבים זה לא מעניין. אותנו מעניין שאנחנו והילדים שלנו ננשום אוויר נקי, אנחנו לא יכולים לפתוח חלונות בבתים".
לדברי פישמן, חייהם של תושבי קריית חיים מושפעים קשות מאותם מפעלים. "החיים במפרץ חיפה, לצד התעשיות הפטרוכימיות, הפכו לקטסטרופה אחת גדולה. אנחנו חווים סכנות ממשיות הן מבחינה בריאותית של מחלות זיהומיות ומחלת הסרטן והן מבחינה ביטחונית כשמרחפת השאלה מה יקרה במקרה של תקיפה באזורנו. יותר ממיליון איש חיים במטרופולין חיפה והעוטף, שנמצאים בסכנה תמידית לחייהם. אנחנו דורשים מהרשויות להתעורר ולשים את התושבים לפני הכל. שנים שהארגונים הירוקים וראשי הרשויות צועקים בקול גדול, תושבים מתלוננים על ריחות חריפים של דלקים ותופעות לוואי, ודבר לא קורה".
"זיק הכי קטן של אש וכולנו עולים באוויר"
לדברי פישמן, אין צורך בטיל של החיזבאללה כדי שיקרה כאן אסון גדול.
"המקום שאנחנו גרים בו נפיץ, זיק הכי קטן של אש וכולנו עולים באוויר. אנחנו לא צריכים טיל של חיזבאללה, מספיקה תאונה קטנה בשביל שיקרה פה אסון. אנחנו רוצים לעורר את כולם, אנחנו רוצים את כל תושבי הקריות איתנו. כולנו בסכנה ממשית כשהסובלים העיקריים הם תושבי קרית חיים שנמצאים בקו האש. האסון שקרה בביירות יכול בקלות לקרות גם אצלנו, עד מתי נשמש בשר התותחים של המדינה?"
פישמן נפגש השבוע עם ח"כ מיקי חיימוביץ בעת סיורה באזור."אני רואה את ההתעוררות של האנשים", הוא אומר", "הם הבינו שיש שתי אפשרויות – או לעזוב את האזור או להצטרף למאבק למען העתיד של כולנו. אני מדבר מדם ליבי, קשה לי לעזוב את המקום שאני חי בו כל חיי. הייתי תושב קרית ים 27 שנים ולאחר מכן עברתי לקרית חיים. כל התושבים נלחמים את המלחמה הזו, כי הם דואגים לעתיד שלהם ושל ילדיהם כאן. אני קורא לכל התושבים לצאת ולהילחם איתנו, אל תישארו רדומים".
אתמול, חמישי, לאחר סגירת הגיליון, הפגינו תושבי קרית חיים בחוף נאות. פישמן, ממארגני המחאה, כתב בפוסט: "תושבי חיפה והקריות, צאו מהבתים, כדי להילחם על זכותנו לאוויר נקי, על זכותנו להישאר בחיים… כבר שבועיים שרבים מתלוננים על ריחות קשים בכל שעות היממה… לאחרונה נחשפנו למידע שהוסתר מהציבור. ישנן דליפות מכמה מוקדים במכלי תש"ן. האף שלנו לא טועה. דמנו בראשנו".
"הרכבת כבר יצאה לדרך"
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, שהתייחסה לאחרונה מספר פעמים לתעשיות הכבדות במפרץ חיפה, אמרה לאחר האסון בביירות: "לאור האירוע שהתרחש בנמל ביירות בלבנון – אסור להפקיר את מפרץ חיפה. אירוע כמו זה שאירע בביירות, של פגיעה בחומרים מסוכנים, בהחלט מטריד אותי. מאז כניסתי לתפקיד אני זועקת את סוגיית מפרץ חיפה.
"כדי למנוע אסון כתוצאה מכמויות החומרים המסוכנים במפרץ, אני מובילה בימים אלה את תוכנית פינוי המפעלים ממפרץ חיפה, כולל אלה המשלבים חומרים מסוכנים. הרכבת כבר יצאה לדרך. המפעלים בחיפה ייסגרו ושטח המתחם הפטרוכימי יטוהר. בתוך עשור נהפוך את מפרץ חיפה ממוקד סיכון לאזור עם תעשיות ירוקות וחדשניות".
בנוסף, השבוע פורסם כי ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה להגנת הסביבה סיכמו על הקמת ועדת מנכ"לים שתדון בפיתוח ובקידום מפרץ חיפה ועתיד התעשייה הכבדה באזור. הוועדה תגיש את מסקנותיה לממשלה בתוך 90 יום מהקמתה, והקמתה כפופה לאישור הממשלה.
בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רונן פרץ ויהיו חברים בה: מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דוד יהלומי, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, מנכ"ל משרד האנרגיה, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ראש המועצה לביטחון לאומי, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, מנכ"לית מנהל תכנון והיועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו.
ראש עיריית קרית ביאליק אלי דוקורסקי התייחס גם הוא: "הפיצוץ הקטלני בביירות הוא קול נפץ מהדהד המחייב את פינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה. זאת שעת כושר מצערת הקוראת לממשלת ישראל לעשות מעשה ולאשר את תוכנית מפרץ החדשנות לתעסוקה נקייה ומתחדשת ושטחי פנאי ונופש".
והעובדים, מה איתם?
אבל כמו לכל מטבע, גם לזה יש שני צדדים. קבוצת בזן מעסיקה כיום כ-1300 עובדים באופן ישיר ובמעגל המשני מפרנסת כ-15 אלף אנשים ונותני שירות שונים ברחבי הארץ. בוועד העובדים דחו השבוע מכל וכל את ההשוואה בין האסון שהתרחש בביירות למפרץ חיפה ויצאו נגד מה שהם מכנים "פופוליזם".
חנן סונטג, 55, יו"ר ועד העובדים של בזן, עובד במפעלי הקבוצה 31 שנים. את סונטג מטרידה בעיקר העובדה שעובדי בזן כלל אינם צד בכל השיח שנוצר.
סונטג אמר ל"הד הקריות": "אין שום סיבה לסגור את בתי הזיקוק או להעביר אותם למקום אחר. בבתי זיקוק הושקעו מעל מיליארד שקלים בכל מיני מתקנים שיורידו את זיהום האוויר, והמפעל נמצא בדירוג גבוה מאוד לעומת מפעלים רבים באירופה, בכל הקשור להפחתת הזיהום הסביבתי. אם מישהו חושב שמחר יסגרו את בתי זיקוק והאוויר פה יהיה האוויר של צפת, הוא טועה. אני קורא למשרד להגנת הסביבה לבחון את הנושא ולבדוק כמה באמת בתי זיקוק אחראים לזיהום".
"סיסמאות זה טוב ויפה"
לדברי סונטג, החשש המרכזי במהלך של פינוי המפעלים, הוא שמספר לא מבוטל של עובדי התעשיות הפטרוכימיות באזור יאבדו את פרנסתם. סונטג: "אם יחליטו לסגור את בתי הזיקוק האזור כולו יהיה מוכה אבטלה. כולם אומרים שימצאו לעובדי המפעל עבודה אחרת, אבל כרגע הקורונה גרמה לכך שיש מאות אלפי מובטלים, ואני לא רואה שמוצאים להם עבודה אחרת. סיסמאות זה טוב ויפה, אבל זה לא קורה כל כך מהר.
"לפני שיוצאים בהצהרות כאלה צריך לבחון את הדברים לעומקם, בשיתוף פעולה עם עובדי בתי הזיקוק. בתי הזיקוק הם גורם זניח בזיהום האוויר באזור, לעומת התחבורה, הנמל ומפעלים אחרים. אם יש מתקנים מזהמים יותר, אפשר לטפל בהם נקודתית".
סונטג אומר עוד, כי חוות דעת של מומחים קבעה שאין קשר בין מה שקרה בלבנון לבתי הזיקוק. "תמיד יחפשו את בתי הזיקוק בכותרות. צריכים להיות יותר אחראים לפני שמפחידים את הציבור, אנחנו מוכנים לכל בדיקה שתיעשה ותימצא כנכונה, אבל אנחנו לא מוכנים לסיסמאות חסרות ביסוס. יש הבדל בין אמוניה, שהוא חומר צורב לריאות, לבין שהתרחש בביירות, שם אוחסן חומר אמוניום ניטרט. אמוניה יכולה לחנוק, אך לא להתפוצץ".
מכתב מהעובדים
במהלך השבוע האחרון שלח ועד העובדים מכתבים הן לשרה גמליאל והן לח"כ מיקי חיימוביץ', שבו הם דוחים מכל וכל את הניסיון להשוות בין האסון בביירות לבין מצב המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה.
מן המכתב: "בתי הזיקוק וכל שאר המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה עומדים בכללים והתקנים של בטיחות ואיכות הסביבה כפי שנקבעים על ידי המדינה והושקעו בהם סכומי עתק בכל הקשור לבטיחות, זיהום הסביבה והפליטות מהמפעלים… במפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה מאחסנים דלקים וחומרי גלם אחרים תחת פיקוח ותקני בטיחות מהמחמירים ביותר בעולם, עם היתרי רעלים, סקרי סיכונים ורגולציה אירופית.
חנן סונטג: "אם יחליטו לסגור את בתי הזיקוק האזור כולו יהיה מוכה אבטלה. כולם אומרים שימצאו לעובדי המפעל עבודה אחרת, אבל כרגע הקורונה גרמה לכך שיש מאות אלפי מובטלים, ואני לא רואה שמוצאים להם עבודה אחרת"
"בביירות מדובר באחסון לא מפוקח של 2750 טון של חומר נפץ (אמוניום ניטרט הוא חומר נפץ), כך שהשוואה משוללת כל יסוד. חשוב להבין שכמעט בכל עיר נמל בעולם (לדוגמה: ברצלונה, רוטרדם, המבורג) יש מכלי דלקים ומפעלים כימיקלים, כי זה חלק בלתי נפרד מאורח החיים המודרניים. כל משק מתקדם וגם המשק הישראלי חייב חומרי גלם כאלה ואחרים (אמוניה הכרחית בכל בית קירור) וכל כלי הרכב (גם רכב היברידי, ואפילו רכב חשמלי) צורכים דלק…
"מתחם בתי הזיקוק בחיפה קריטי לחוסנה של הכלכלה הישראלית. התרומה הכוללת של בזן לכלכלת ישראל נאמדת בכ-6.6 מיליארד שקלים בשנה, המהווים כ-0.7 מהתל"ג של מדינת ישראל בשנה… בתי הזיקוק בחיפה משלמים בכל שנה כ-100 מיליון שקלים מיסי ארנונה ועוד מיסים רבים למדינה".
