fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

בואו להציל את שיר דדו בר-אליה בן השנה ושמונה חודשים

לשיר דדו בר-אליה בן השנה ושמונה חודשים יש סרטן מסוג נוירובלסטומה מופשט וגרורתי. משפחתו מזמינה אתכם לתרום ולסייע. הם מספרים: "זה הסיכוי של שיר! חייבים לתת לו את הסיכוי לנצח!"
משפחת דדו בר-אליה | צילום באדיבות המשפחה
משפחת דדו בר-אליה | צילום באדיבות המשפחה

קמפיין מימון המונים עבור הילד שיר דדו בר-אליה בן השנה ושמונה חודשים, מעתלית, הוקם במטרה לגייס 2 מיליון שקלים ולעזור למשפחתו שתוכל לטוס עם שיר לטיפולים מצילי חיים בארה"ב.

לשיר יש סרטן מסוג נוירובלסטומה מופשט וגרורתי.

עינת ואסף ההורים מספרים: "הכל התחיל לפני שמונה חודשים משלשולים. איזה ילד בן שנה לא משלשל? עברנו את כל האבחנות שאפשר, ניסינו בכל הכיוונים, אבל זה לא הפסיק. וכל הזמן הזה, שיר חייכן וחיוני ושמח, אין שום סימן שיעיד על מה שבאמת מתחולל לו בגוף.

חוות דעת של רופא ילדים נוסף, מפנה אותנו לאולטרסאונד בטן. בדיקת האולטרסאונד שאמורה להימשך 10 דקות, נמשכת כמעט 40 דקות. יש כבר תחושה שמשהו לא בסדר. נסיעה של רבע שעה בתוך חיפה, מהאולטרסאונד בחזרה לרופא, ומי בכלל חשב שרבע שעה יכולה להיות ארוכה כל כך. נכנסים לרופא, והוא אומר מילים שנשמעות כמו חלום בלהות: גוש. סרטן. נוירובלסטומה.

"בדיוק באותו בוקר אסף מתחיל עבודה חדשה, אחרי שחודשים ישב בבית בגלל הקורונה. לכאורה יום שיגרתי. עוד בדיקה כדי לדעת איך מפסיקים את השלשולים של שיר. אבל בשעה 14:00 הוא כבר מודיע שהוא חייב לצאת. אנחנו נפגשים במיון רמב"ם. בדיקות על בדיקות על בדיקות. ובכל בדיקה איכשהו אנחנו על הקצה הגרוע של הסקאלה. האבחנה הסופית: נוירובלסטומה שלב 4 עם גרורות בריאות. והשמיים נופלים עלינו."

שיר דדו בר-אליה | צילום באדיבות המשפחה
שיר דדו בר-אליה | צילום באדיבות המשפחה

"לפני רגע היינו זוג הורים עם תינוק בן שנה שסובל משלשולים, פתאום אנחנו עם תינוק שחולה בסרטן. הגוש בבטן הקטנה של שיר, הוא עצום- 11 ס"מ.
הטיפולים האגרסיביים המשולבים שהוא מקבל כימותרפיה, ניתוחים, טיפולים ביולוגים ונוגדנים, לא עוזרים והגרורות עוד שם והן ממשיכות לגדול. מה שמביא אותנו לחפש דרכים אחרות לטיפול.

"היציאה מדלת המעלית למחלקה ההמטו- אונקולוגית, מרגישה כמו מעבר בשער לעולם אחר. בכניסה למחלקה יושבים ילדים עם קרחת מחוברים לעמודי אינפוזיה. לידם יושבים הורים עם מבט שלא משאיר ספק. העיניים אומרות 'ברוכים הבאים לעולמנו, תהיו חזקים, זה הולך להיות קשה'. אין באמת דרך לתאר את ההרגשה שלנו כשנכנסנו בפעם הראשונה למחלקה האונקולוגית, לתוך עולם שבו הגיוני שתינוק שרק התחיל לחיות כבר נאלץ להתמודד עם מחלה ארורה ובוגדנית. וההכרה במציאות הבלתי נתפסת שבה צריך לשאוב את כל הכוחות שיש בעולם רק כדי להמשיך ולחיות. פשוט לחיות.

"נקודת האור שלנו בכל הזמן הזה היא שיר עצמו. הוא חזק וגיבור, מחייך אלינו, מצחיק אותנו, נותן כוחות ומאיר לנו את הדרך. המטרה ברורה ואין זמן לבזבז.

אנחנו אוספים את עצמנו מהתחתית שהוטחנו אליה ומצליחים למצוא תקווה חדשה אצל מומחה בניו יורק, בבית החולים ממוריאל סלואון קייטרינג, המתמחה בסוג הסרטן שיש לשיר. "מרחוק נדלק אור" ואנחנו יודעים שזה הסיכוי שלנו, זה הסיכוי של שיר! חייבים לתת לו את הסיכוי הזה ואין שום דבר בדרך שיעצור אותנו מלהציל את הילד שלנו.

אנחנו יוצאים למסע הזה ונחזור ממנו עם שיר ניצחון! אין אופציה אחרת! בבקשה, תנו לשיר את הסיכוי לנצח".

לתרומות:
דף עברית 

דף אנגלית

לחדשות נוספות בהד הקריות לחצו כאן * לדף הפייסבוק שלנו לחצו כאן*

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות