fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

ברכבת עם דוד ופולה בן גוריון

מוזיאון רכבת ישראל השלים את שחזורו של קרון הפאר, שאירח ראשי מדינות ונשיאים מכל העולם ונסע, בין שתי מלחמות עולם, בכל רחבי המזרח התיכון
פולה ודוד בן גוריון בקרון "מספר 98" | צילום: ארכיון מוזיאון רכבת ישראל
פולה ודוד בן גוריון בקרון "מספר 98" | צילום: ארכיון מוזיאון רכבת ישראל

רכבת ישראל השלימה את שחזורו של קרון טרקלין מפואר, שעם נוסעיו נמנו, בין השאר: קיסר אתיופיה, מלך בלגיה, הנציב העליון הבריטי, ראשי ממשלה, נשיאים ישראלים ועוד. קרון הפאר נסע בכל רחבי המזרח התיכון שבין שתי מלחמות עולם. הקרון, שכונה "מספר 98", נבנה בבריטניה בשנת 1922 ושירת במהלך חמישה עשורים את הרכבת המנדטורית שהפכה לימים לרכבת ישראל במדינה העצמאית.

"מספר 98" אירח את קיסר אתיופיה היילה סילאסי, כאשר נמלט מאתיופיה לארץ ישראל בעת הכיבוש האיטלקי-פאשיסטי, מלך ומלכת בלגיה בביקורם בתל אביב בשנת 1931, שם הצהירו על תמיכתם בציונות והנציבים העליונים של ממשלת המנדט. לאחר קום המדינה אירח "מספר 98" את ראשי הממשלה דוד בן גוריון ומשה שרת ואת הנשיא יצחק בן-צבי, זאת בנוסף לשלל מכובדים נוספים ושועי עולם. הקרון לא נסע רק בתחומי המדינה, אלא פעל במסגרת רשת המסילות המזרח תיכונית שהשתרעה במרחב הסהר הפורה שבין איסטנבול, דמשק ומצרים.

קרון 98 לאחר שחזורו | צילום: מוזיאון רכבת ישראל
קרון 98 לאחר שחזורו | צילום: מוזיאון רכבת ישראל

בתצורתו המקורית צויד הקרון בכורסאות מרווחות ל-20 נוסעים ובמטבח מאובזר ששירת את האורחים, אולם בסוף שנות ה-20 הסבה אותו הרכבת לטרקלין לילה, והוא צויד בשש מיטות ובכורסאות ספורות בלבד. במהלך מלחמת העצמאות הוא נבזז והושחת, אבל רכבת ישראל הצעירה שיפצה אותו והמשיכה להשתמש בו עד סוף שנות ה-60. עם סוף שירותו המסילתי הועבר הקרון לצה"ל, שהשתמש בגופו כמשרד בבסיס רפידים בסיני, עד שרכבת ישראל הקימה את מוזיאון הרכבת בתחילת שנות ה-80. הקרון מקום של כבוד במוזיאון, אולם נותר חסר, ללא גלגליו המקוריים וחלקים רבים נוספים.

מנכ"ל רכבת ישראל מנחם סבידור ושר התחבורה משה כרמל עם שר התחבורה הגאנאי Krobo Edusei ליד קרון 98 בתחנת חיפה מרכז, ספטמבר 1959 | צילום: ארכיון מוזיאון הרכבת
מנכ"ל רכבת ישראל מנחם סבידור ושר התחבורה משה כרמל עם שר התחבורה הגאנאי ליד קרון 98 בתחנת חיפה מרכז, ספטמבר 1959 | צילום: ארכיון מוזיאון הרכבת

בשחזור שביצע מוזיאון הרכבת הורכבו לקרון מחדש חלקי השלדה החסרים, שפורקו משרידי קרון אחר מאותה התקופה. מעטה הגג הבלוי הוחלף ושוחזר לפי המתכונת המקורית, וגוף העץ של הקרון נוקה ונצבע מחדש במתכונת הצביעה של שנות ה-50, כולל התקנת טבליות סמל רכבת ישראל באותה תקופה. צוות השחזור הופתע לגלות בעת ניקוי הגוף שרידים של לפחות שש שכבות צביעה שונות מימיו הארוכים של הקרון.

"החלטנו להשאיר קטע קטן מגוף הקרון עם דוגמאות מכל השכבות המקוריות, גם כהמחשה לאריכות ימיו של הקרון וגם ככלי למחקר לחוקרי היסטוריה בעתיד", סיפר חן מלינג, מנהל מוזיאון רכבת ישראל, "אנחנו גאים ומתרגשים לחשוף עוד נדבך בהיסטוריה המפוארת של הרכבת בארץ ישראל".

משה שרת בקרון מספר 98 | צילום: ארכיון מוזיאון רכבת ישראל
משה שרת בקרון מספר 98 | צילום: ארכיון מוזיאון רכבת ישראל

קרון "מספר 98" מוצב החל משבוע שעבר במוזיאון רכבת ישראל והציבור מוזמן להתרשם ממנו וממוצגים היסטוריים נוספים במוזיאון, השוכן ברציף "חיפה מזרח" ההיסטורי, רציף הרכבת היחידי בעולם שממנו יצאו רכבות לשלוש יבשות שונות, ואשר אף הוא שוחזר לאחרונה על ידי רכבת ישראל.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות