הכנסייה הביזנטית בשכונת כצנלסון בנהריה, מהמאה ה-4 (התקופה הביזנטית), הייתה הגדולה והמפוארת מבין אלו שנבנו באותה תקופה במספר מוקדים בשטח ישראל.
היא כוללת רצפת פסיפס שבשוליה ובכל ההיקף שלה יצר האומן מעל 100 מדליונים שמהם נותרו כעת 87. המדליונים מתארים בעלי חיים שונים, ציפורים, עופות ואף אנשים במצבים שונים. במרכז הרצפה נמצאת הרוזטה, ששרדה כמעט בשלמותה ומי שמביט בה בזוויות שונות מגלה את חוכמתו הרבה של האומן שיצר אותה, בכך שהיא נותנת אשליה אופטית של תלת מימד.
הכנסייה נחרבה בפלישה הפרסית ססנית בשנת 614 ונשרפה כליל. שרידי הכנסייה התגלו במקרה בשנת 1964, בעת חפירת יסודות למועדון נוער, כחלק מהרחבת בית ספר כצנלסון.
בשנת 1974 חשפו את הרצפה ושיחזרו חלקים רבים מרצפת הפסיפס המיוחדת הזו. בשנת 1984 נבנה המבנה הנוכחי בתרומה נכבדה של העיר הגרמנית התאומה של נהריה – ביליפלד. בשנת 1992 נסגרה הכנסייה לביקור הקהל הרחב ומאז לא טופלה. הצמחייה כיסתה את שטחה, חלונות המבנה נלקחו, הסורגים נפרצו, וציפורים מצאו בה מקום נוח לגדל דורות של גוזלים חדשים.
בדצמבר 2019, לקחה על עצמה קבוצת מורי דרך מנהריה, בתמיכתו של ראש עיריית נהריה, רונן מרלי ובהובלת מנכ"ל העיריה אלי אלבז, יוזמה להשיב עטרה ליושנה ולהפוך בחזרה את האתר הארכיאולוגי הייחודי הזה לאתר תיירותי מהדרגה הראשונה בנהריה. בשיתוף ובפיקוח רשות העתיקות, החלו עבודות ניקוי, שיפוץ, גינון ותיקון בתוך הכנסייה ומחוצה לה.
המתנדבים בראשותם של אלי אוקנין ורוני פלד, חברי וועדת התיירות של העירייה, הצליחו יחד עם צוותי הרשות להביא את האתר למצב בו בקרוב ייכנסו למקום צוותי השימור של רשות העתיקות וביחד עם מתנדבים מתוך הקהילה ותלמידי בתי ספר, יחלו בעבודות לשיפוץ ושימור רצפת הפסיפס. חלק מהממצאים, שנאספו בזמן החפירה, יוחזרו על ידי רשות העתיקות ויוצבו באתר כגן ארכיאולוגי ובתוך המבנה עצמו. המטרה הסופית היא לפתוח את הכנסייה כאתר ארכיאולוגי מוביל לקהל הרחב: תיירים מכל העולם, מטיילים, בתי ספר וכמובן לתושבי נהריה.
