מחקר בהשתתפות רופאים וחוקרים מהמרכז הרפואי לגליל ואוניברסיטת בר-אילן בדק: מה הדבר שישפיע יותר מכל על הנכונות של אדם בוגר להתחסן נגד קורונה?
המחקר גילה, כי יש קשר הדוק בין הנכונות להתחסן נגד הקורונה ובין המצב התעסוקתי. מדובר בשיתוף פעולה ראשון בין ביה"ח בנהריה והפקולטה לרפואה של בר-אילן בגליל עם אוניברסיטת גולף בדובאי.
מחקר חדש שפורסם בימים האחרונים בכתב העת Frontiers in medicine מגלה, כי יש קשר הדוק בין נכונות להתחסן נגד הקורונה ובין המצב התעסוקתי של האדם. במילים אחרות, ככל שהאדם פגיע ושביר יותר, כך גוברת הנכונות שלו להתחסן וההיפך.
המחקר בדק רופאים ורופאות המתמחים בתחום רפואת שיניים, פה ולסת, ועולה ממנו שרופאי שיניים – שפרנסתם נפגעה כתוצאה מהסגר יותר מרופאים שעובדים במערכת הציבורית – הביעו נכונות גבוהה כמעט פי שניים להתחסן. החוקרים מסיקים מכך, כי תמריצים כלכליים כמו פתיחת המשק למתחסנים במסגרת ה"תו הירוק" עשויים להיות הדרך הטובה ביותר לעודד התחסנות.
המחקר התבצע במהלך הסגר הראשון, בחודשים מארס-אפריל 2020, בקרב 506 רופאי שיניים, פה ולסת. את המחקר הובילו ד"ר אסף זיגרון ופרופ' סאמר סרוג'י ממחלקת פה ולסת במרכז הרפואי לגליל בנהריה, יחד עם ד"ר עמיאל דרור וד"ר אייל סלע ממחלקת אף אוזן גרון.
המחקר נעשה בשיתוף עם הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל ועם פרופ' הישאם מרעי מאוניברסיטת גולף שבאיחוד האמירויות. מדובר בשיתוף פעולה ראשון בין המרכז הרפואי לגליל והפקולטה לרפואה עם האוניברסיטה מדובאי, לאחר שהצדדים חתמו על הסכם לשיתוף פעולה.
ד"ר עמיאל דרור, מעורכי המחקר: "התוצאות מאוד ברורות ולהערכתי משליכות על הציבור כולו. אנחנו כל הזמן מחפשים תמריץ לחיסונים, והמחקר מגלה בצורה ברורה שהתמריץ הכי גדול אצל הפרט הוא היכולת שלו להמשיך ולקיים את המשק הכלכלי. רופאי שיניים אינם אנשים שלא מסיימים את החודש, אלו אנשים שבדרך כלל יש להם עתודות כלכליות ולא יישארו רעבים ללחם אם לא יעבדו במשך תקופה, אבל אפילו אצלם הממצא הזה בולט מאוד. אם כך, מה יגיד אמן או בעל חנות, שאין לו עבודה או חסכונות?".
