"כשהחלטתי להתגייס לצבא- לא היה לי מושג למי לפנות", משתף שילאן. "לכן היה לי מאוד חשוב לעזור לנוצרים להגיע לשירות משמעותי שיוכלו לתרום בו. מדובר באוכלוסייה שהיא חלק מהחברה הישראלית לכל דבר"., אומר רס"ן שילאן, תושב נצרת עילית, אחד מסמלי המהפכה עליה עמל – מהפכת גיוס הנוצרים לצה"ל.
רס"ן איאהב שילאן, (35) נשוי לגריי ולהם שני ילדים. המחשבות להתגייס לצה"ל הבליחו במוחו לאחר לימודי התיכון. הוא למד ב בי"ס פרטי יוקרתי לנוצרים בנצרת וכבר אז הצטיין בלימודים ותכנן את לימודיו הגבוהים בטכניון. אך רגע לפני תחילת לימודיו בטכניון, הרגיש שמשהו חסר. "בגלל שגרתי בעיר מעורבת, הייתי משחק כדורסל עם יהודים ולפתע כולם התגייסו. אני- שתמיד הרגשתי ישראלי לכל דבר, פתאום הרגשתי שחסר לי משהו בכדי להוכיח את הישראליות שלי", הוא מספר. "לא הכרתי ההליך בתחום הגיוס ולא ידעתי למי לפנות ומה עושים. רק ידעתי שאני רוצה ללבוש מדים ולהגן על המדינה".
"התחלתי את התהליך בלשכת הגיוס בטבריה. זה לקח בערך שנה ולבסוף בשנת 2000 התגייסתי כלוחם לגולני". לאחר תקופה בחטיבה יצא שילאן לקורס מפעילי קשר ושובץ כמפקד מתקן קשר בפיקוד הצפון. שם, כששירת בגזרת גלדיולה בגבול לבנון, נתקל באירוע קשה. "אני לא יכול לספר עליו הרבה, רק אגיד שהיו הפגזות של חיזבאללה לכיוון המוצב. מאותו אירוע, הבנתי כמה אני יכול לתרום בצבא", הוא אומר. שליאן קיבל תעודת מצטיין מאלוף פיקוד צפון דאז, גבי אשכנזי, והחליט לצאת לקורס קצינים. עם השנים התקדם במגוון תפקידי קשר בצבא- בניהם היה מפקד פלוגת חיל קשר בחטיבה 188 וכך היה לקצין תקשוב הראשון בצה"ל שדובר ערבית. לאחר תפקיד זה יצא ללימודי הנדסת חשמל ואלקטרוניקה כפי שתמיד חלם.
שילאן גם לקח חלק בכל המבצעים האחרונים ברצועת עזה. ב"עמוד ענן" החליף את קצין הקשר של חטיבת השריון 401 ו"בצוק איתן" שימש כקשר"ח חטיבה 7, על אף שבתקופה זו למד במכללה. "לא הצלחתי לשבת על הכיסא וללמוד כשאני יודע שכל הצבא נלחם בדרום. היה לי את כל הציוד הצבאי האישי ברכב. פשוט הנעתי אותו ונסעתי לכיוון עזה, כי ידעתי שאני חייב לתת את החלק שלי למבצע", הוא נזכר.
במהלך לימודיו במכללה נפגש לעומק לראשונה שילאן עם המגזר ממנו הגיע. "כילד, כיוון שגרתי בעיר מעורבת, רוב החברים שלי היו יהודים. במכללה, למדו איתי עוד הרבה נוצרים ופתאום גיליתי שהרבה מהם רוצים להתגייס ואין להם כתובת", הוא משתף.
הניצנים הראשונים למהפכה החלו כששימש קצין קשר בחטיבה 474 , תחת מפקד החטיבה אל"ם ניזאר פארס, שראה בשילאן כפורץ דרך בחיל התקשוב. כך החלו השניים לעודד את הגיוס לצבא בכלל האוכלוסייה הנוצרית. "נפגשנו עם המון אנשים מצמרת מערכת הביטחון וניסנו לחשוב יחד איך מגייסים את האוכלוסייה הנוצרית", הוא מספר. לאט לאט התקבצה חבורה של אנשים הלהוטים לעניין. יחד עם א"לם במיל' דור צברי ועמר מסאווי- קצין במג"ב אשר נפצע בצבא, הוא החל לפעול למען המטרה.
