fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

עפולה: חוקר משטרה הורשע במעשה מגונה

בית משפט השלום בחיפה הרשיע הבוקר את אברהם כליפה מעפולה. הנאשם שירת במאי 2010 בתחנת נצרת עילית ועל פי כתב האישום תקף מינית מתלוננת שהגיעה למסור עדות בתחנה. הנאשם מכחיש בתוקף את החשדות נגדו וטוען לקנוניה. השופט ליפשיץ פסק כי עדותו אינה אמינה ושקרית
השופט יחיאל ליפשיץ
השופט יחיאל ליפשיץ (צילום: דוברות בתי משפט)

שופט בית משפט השלום בחיפה יחיאל ליפשיץ, הרשיע עתה (שני) את הנאשם אברהם כליפה חוקר במשטרת ישראל, בן 57, מעפולה, בעבירות שימוש לרעה בכוח המשרה, הפרת אמונים, מעשה מגונה, הטרדה מינית, הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט. כל אלה כלפי מתלוננת בת כ-30 שנים, שבאה אל תחנת המשטרה להגיש תלונה.

השופט יחיאל ליפשיץ
"עמדת הנאשם הינה חסרת סבירות". השופט יחיאל ליפשיץ (צילום: דוברות בתי משפט)

הנאשם שירת במאי 2010, כחוקר במשטרת נצרת עלית ועל פי הנטען בכתב האישום, תקף מינית את המתלוננת בעת שהגיעה למסור הודעה במסגרת תיק חקירה שהתנהל כנגד בן זוגה. האירוע הנטען התרחש לאחר שהנאשם והמתלוננת יצאו את תחנת המשטרה וזאת כדי שהיא תצביע על מקום מגורי בן זוגה.

לאחר אותה הצבעה, הציע הנאשם למתלוננת, בתואנות שווא, כי השניים יגיעו לדירתה ושם תקפהּ מינית בכך, שתחילה הציע לה הצעות בעלות אופי מיני, ולאחר מכן הצמיד אותה אליו, חיבק אותה, נישק אותה וביצע בה מעשים מגונים. עוד נטען, כי בסיומו של האירוע הנחה אותה לא לספר אודות שהתרחש וכן להשיב, באם תשאל בנדון, כי הם התעכבו משום תקלה ברכב המשטרתי, למרות שלא כך היה.

הנאשם טען כי התלונה הינה פרי קנוניה של חורשי רעתו במשטרה, וכי הוא הבחין במתלוננת ביום האירוע כשהגיעה לתחנה והמתינה לחוקרת, שתגבה את הודעתה. המתלוננת הגיעה למסור הודעה במסגרת השלמות חקירה שנתקבלו מהפרקליטות והחוקרת לא היתה זמינה אותה עת. הנאשם מסר, כי המתלוננת העלתה בפניו טענות על פיהן החשוד באותו תיק (בן זוגה) טרם נעצר, ולכן ביקש ממנה לצאת עמו להצבעה על ביתו של בן הזוג.

הנאשם המשיך וציין, כי השניים נסעו להצבעה ברכב משטרתי. המתלוננת הצביעה על הבית בו התגורר אותה עת בן זוגה, ובדרך חזרה לתחנת המשטרה היא החלה לספר לו שהיא מיואשת מהחיים וייתכן ותפגע בעצמה. משכך, הנאשם שאל אותה היכן אמה מתוך כוונה לקחתה אל אמה כדי שהאחרונה תטפל בה. המתלוננת השיבה, לטענתו, כי אמה נמצאת בביתה (של המתלוננת), ולכן, הנאשם הסיע את המתלוננת לכתובת אותה ציינה.

משנכנסו השניים לדירה הוא נוכח שהאם לא שם, אולם משום שהמתלוננת המשיכה והיתה נסערת ומיואשת, הוא תפס אותה בכתפיה כדי להרגיעהּ – ובכך התמצה המגע הגופני בין השניים. הנאשם הכחיש מכל וכל כי התבטא כלפיה באמירות בעלות אופי מיני או כי היה מגע כלשהו ביניהם, קל וחומר בעל אופי מיני, מלבד אותה אחיזה בכתפיים. עוד הכחיש את שאר העבירות הנלוות כגון ההדחה בחקירה וכיו'. לאחר שהמתלוננת נרגעה, החזיר אותה הנאשם לתחנה גבה הודעה ממנה והיא הלכה לדרכה.

לחילופין, העלה הנאשם סברה נוספת להתנהלות המתלוננת (להבדיל מקנוניה) , לפיה, היא אינה יציבה בנפשה וכן כי "שיכפלה" והעצימה את אותה אחיזת כתפיים שנעדרה כל פן מיני ופלילי; עוד העלה אפשרות כי למרות שהמתלוננת ביקשה תחילה שבן זוגה ייעצר, הרי שהיא ביקשה בסופו של דבר שלא יהיה כך, ולצורך כך, משום שראתה בנאשם אחראי על החקירה, טענה את שטענה.

השופט ליפשיץ פסק בין היתר, את הדברים הבאים כי עמדת הנאשם הינה חסרת סבירות, חסרת אמינות ושקרית, משוללת אחיזה במציאות, ולבסוף, כי המאשימה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר את גרסתה העובדתית. לפיכך , הרשיע השופט, את הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות