״אני מתגעגע לעיר נצרת עילית, מתגעגע לחיים בישראל, לכדורגל הישראלי, לשמש, לדבר עברית״, אומר גבי ווחין, היום בן 42, מי שהיה בלם הפועל נצרת עילית בעונת 2003/04, עונת השיא בתולדות הפועל נצרת עילית, שסיימה את עונתה הראשונה בליגת העל במקום השביעי והמכובד. את ווחין פגשתי בבוקרשט, בירת רומניה, שם הוא מתגורר עם אשתו ובנו. הוא הגיע למלון רדיסון בלב בוקרשט, מייד הופנו אליו כל העיניים. ווחין הוא אישיות מוכרת בבירת רומניה.
הוא נראה בדיוק אותו הדבר כמו אז, כשעזב את ישראל. למרות שהיה רק שלוש שנים בארץ, ולמרות שעזב לפני 7 שנים, הוא מדבר עברית שוטפת. רק בשבוע שעבר התפטר מאימון קבוצת קונקורדיה מליגת העל, שם שימש כעוזר מאמן ומאמן ראשי בקבוצת המשנה של המועדון. ״אין שם כסף, הרבה בעיות, החלטתי לקום וללכת, למרות שאני חולה כדורגל, לא יכול בלי כדורגל, בלילה אני לא נרדם בלי לראות קצת כדורגל״, הוא אומר.
הפיגורה הצעירה שלו היא הרבה בגלל שבגיל 42 הוא עדיין שומר על כושר במדי קבוצת הוותיקים שהוא וחבר נוסף מנהלים. ״יש לנו בקבוצה שחקני עבר גדולים, כאלה ששיחקו בליגת האלופות. אני וחבר שלי אנחנו הבעלים, משלמים את כל ההוצאות מכספנו הפרטי, אבל אין לי בעיה עם זה כי זה נותן לי סיפוק אדיר״. במקביל ניהל במרוצת השנים מספר פאבים ומועדונים מצליחים. ״זה לא שלי אלא של המשפחה שלי״, הוא ממהר להדגיש.
אתה בקשר עם ישראלים?
"לא ממש וזה חבל לי. אני פוגש כאן בבוקרשט ישראלים, היו לי המון חברים טובים בנצרת עילית שאשמח להיות אתם בקשר. השפה העברית חסרה לי ואין לי עם מי לדבר״. ניכר עליו שהחברים מישראל חסרים לו. ״מה עם מישל מפאפא פיצה, הוא עדיין שם? הוא היה כמו אח שלי. מה עם רוני(ליקוורניק) עוד מנהל חנות בקניון, ויניב כהן? הוא היה אישיות, ידעתי שיגיע רחוק״.
אחרי העונה הטובה בנצרת עילית עזב להפועל באר שבע ומשם המשיך למכבי אחי נצרת, תחת הדרכת שמעון הדרי. ״העונה בנצרת עילית הייתה הכי טובה מבין שלושת העונות בישראל״, הוא מסביר, ״אהבתי את החיים בנצרת עילית, אהבתי את האנשים והעיר, הייתה לי שם תקופה יפה״.
אחרי העונה המצוינת למה עזבת את נצרת עילית?
״אני לא יודע עד היום. מוטי איווניר החליט שלא הייתי מספיק טוב, למרות שאני חושב וכולם חושבים שעשיתי עונה יפה. הוא החליט להביא זרים מסלובניה ועד כמה שאני זוכר אף אחד מהם לא סיים את העונה. זה שלא המשכתי בנצרת עילית זה עד היום תעלומה גדולה בשבילי, אבל אני אדם שהולך קדימה, הלאה, לא בוכה על חלב שנשפך״.
עברו לכתבה המלאה בעיתון "ידיעות הגליל"
