fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

פצע שלא יגליד

"זה ילד שאי אפשר לנצח, איך יכול להיות שהוא איננו, זה לא מתקבל שבשנייה אחת הוא נעלם", מקוננת אמו של חייל צה"ל שנרצח בדם קר, אליה אטיאס, "אני עדיין מחכה שהוא יגיע הביתה פתאום, אני לא חושבת שאפשר להתמודד עם אובדן כזה"
אליה אטיאס (צילום: ישראל פרץ)
אליה אטיאס (צילום: ישראל פרץ)

"יומיים קודם לכן הרגשתי ממש מוזר, הכל התהפך לי בתוך הגוף רעדתי מקור לא מוסבר", משחזרת אליה אטיאס מנצרת עילית, אמו של החייל עדן אטיאס ז"ל, שאתמול מלאו 30 יום להירצחו בידי צעיר פלסטיני בתחנה המרכזית בעפולה.

אמו, מדברת לראשונה על הסיוט שקטע את חייה, ומגלה: "במשך יומיים הייתי במיטה, קפאתי מקור ומכאבי בטן לא ברורים, אף פעם לא הרגשתי ככה. עדן היה בגימלים באותם ימים וברביעי היה אמור לחזור לבסיס וכך גם אני החלטתי לחזור לעבודה באותו יום", מסבירה אטיאס.

"קמתי בבוקר רביעי, התקשרתי לעבודה להגיד שאני מאחרת כי משום מה הרגשתי רצון עז להיות עוד עם עדן, ממש הרגשתי שאני רוצה להישאר איתו עד הרגע שיצא, לעזור לו להסתדר ולפנק אותו. ארגנו את התיק ביחד, צחקנו המון באותו בוקר, הוא נראה מאושר ומרוצה. התבדחנו עד השניות האחרונות, שהאוטובוס הגיע וכך יצא לדרכו, ואני לדרכי".

"בעבודה, לא הייתי מסוגלת להתרכז, תחושות מוזרות בכל הגוף", משחזרת אטיאס, "פתאום מודיעים בחדשות על פיגוע דקירה של חייל באוטובוס מנצרת עילית לעפולה. הרגשתי שהעולם שלי מתהפך.

למרות שכולם הכחישו סביבי, אני כבר ידעתי, הרגשתי את זה עמוק בתוכי", אומרת אטיאס באנחה, "ניסיתי להתקשר לעדן ולשלוח לו הודעות, אך ללא הואיל. יצרתי קשר עם קצין העיר, אך גם שם לא מצאתי תשובה. הרגשתי שאני לא יכולה לחכות יותר והחלטתי ללכת לבית החולים בעפולה".

כתבה: ענבר כהן

» לסיפור המלא, עברו למהדורה הדיגיטלית של עיתון "ידיעות הגליל"

אליה אטיאס (צילום: ישראל פרץ)
אליה אטיאס (צילום: ישראל פרץ)

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות