fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

המונדיאל השמח בעולם

איש התקשורת המוערך, אחיקם משה דוד, צפה בגמר המונדיאל במוסקבה ומביא חוויות ורשמים לקוראי ידיעות הגליל * חוויה של פעם בחיים מהמשחק הכי חשוב בעולם הכדורגל * ולמי הוא מחזיק עכשיו אצבעות?
אחיקם משה דוד במונדיאל במוסקבה (צילום עצמי)
אחיקם משה דוד במונדיאל במוסקבה (צילום עצמי)

אם נודה על האמת, ואולי זה יפתיע כמה מהאנשים המכירים אותי, אני בדרך כלל לא צופה בכדורגל מלבד משחקים של הקבוצה המרגשת בעולם- בית"ר ירושלים. לא מתעניין בליגת האלופות, לא במשחקים של ברצלונה של ריאל מדריד ולא בליגה האנגלית. אבל פעם בארבע שנים אני לוקח לעצמי חודש חופש וצופה באירוע הספורט המרגש מכולם- המונדיאל.

אחיקם משה דוד במונדיאל במוסקבה (צילום עצמי)
אחיקם משה דוד במונדיאל במוסקבה (צילום עצמי)

לפני ארבע שנים הגשמתי חלום ונסעתי לראשונה למונדיאל בברזיל. אלו היו שבועיים של שכרון חושים עם נופים מרהיבים, אוהדים משוגעים וכדורגל מעולה. למשחק הגמר לא השגנו כרטיס אז ראינו אותו ביחד עם מאות אלפי אוהדים על החוף, כולם שיכורים, ולא רק מאלכוהול.

לפני עשרה חודשים בערך מילאתי טפסי הגרלה של התאחדות הכדורגל העולמית וביקשתי להיכנס להגרלת כרטיס למשחק הגמר במונדיאל 2018 במוסקבה. לא באמת חשבתי שיש לזה סיכוי, הרי מיליון אנשים נרשמו לאותה הגרלה, אבל הפלא ופלא ולאחר שכמעט שכחתי מזה, הופיע המייל עם הבשורה: זכית בשני כרטיסים לגמר המונדיאל. שפשפתי עיניי בתדהמה. אני צופה במונדיאלים מאז 1986 והנה, אני הולך להיות במשחק הכדורגל החשוב בעולם.

לאחר הכנות וציפיות, הגיע הרגע הגדול. לפני שבוע וחצי נסעתי למוסקבה, אחת הערים המדהימות בעולם. אוהדים מכל העולם, בליל של שפות, ריקודים, שירים, תחפושות מיוחדות, צבעים ומסורות התנקזו להם לשבוע אחד. אמנם התאכזבתי מכך שברזיל אהובתי לא הגיע לשלבים הסופיים אבל התברר שלא היה ממה להתאכזב. אוהדים רבים נותרו במוסקבה, רקדו ושרו למרות הפסדי נבחרותיהם ונתנו אווירה קוסמופוליטית נפלאה.

הקינוח הגיע ביום ראשון האחרון. ביחד עם חברי איקו, התחלנו את היום מוקדם עם התכנסות אוהדים בכיכר האדומה ולאחריה, 78 אלף עשו דרכם לאיצטדיון לוז'ינסקי, שם התקיים משחק הגמר. בדרך כולם מצטלמים עם כולם. אוהדים ממדינות שביום יום אין בניהם יחסים, כולל אני עם אוהדים איראנים, שמו את הפוליטיקה בצד, הצטלמו ושרו יחדיו באווירה של פיוס ושמחה אמיתית.

השואו שלפני המשחק, המשחק עצמו והענקת הגביע המרגשת לצרפת, גרמו לי לתפוס את הראש ולהבין שאני נמצא באירוע המרכזי בעולם כולו.

ועכשיו, עכשיו חוזרים לדבר האמיתי: בית"ר ירושלים שלי. בתכלס, מזה זה גמר גביע העולם בכדורגל לעומת ניצחון של בית"ר נגד הפועל ת"א?

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות