אראלה פינס, תושבת פרדס חנה, מאושרת בימים אלה: קבוצת הפייסבוק "סבא סבתא – הסיפור האמיתי", שאותה הקימה לפני קצת מעל לשנה, מונה כבר יותר מ-17,000 סבים וסבתות מכל רחבי הארץ, ולאחרונה החלה לפרוץ גם את גבולות הארץ ולהביא חום, אהבה ושייכות גם לסבים וסבתות יוצאי ישראל ברחבי העולם: ארה"ב, אירופה וגם אוסטרליה, שזוכים לדבר בה עברית. כל יום מצטרפים עשרות אנשים שומעים מפה לאוזן על הקבוצה הסגורה שבה יש חיבור אמיתי והקפדה על שיח נעים. אפשר לדבר בה על הכל. להתייעץ, לחלוק, לבכות ,להתלבט, לשתף ולהשוויץ בנכדים.
"זו קבוצת הפייסבוק הכי מפתיעה ותוססת היום בישראל", מספרת אראלה, בת 67. "הקבוצה מלאה חוכמת חיים, ידע, תמיכה ועזרה הדדית, וירטואלית וגם פנים אל פנים. הקבוצה נולדה בפייסבוק, אבל היא פועלת גם בעולם האמיתי ביותר מ-10 קבוצות איזוריות שנפגשות ברחבי הארץ ומנהלות אותן בהתנדבות חברות מהקבוצה. ה'חברים' מהפייסבוק הפכו באמת לחברים, והם נפגשים במסיבות, בהרצאות, בבתי קפה, במפגשי שירה בציבור ועוד. הקבוצה שלנו הפכה למשפחה תומכת. הקשר עם העולם הגדול התחיל כשפתחתי פינה יומית שנקראת 'ינשופים – מי ער ולמה?' אלו שעות עמוסות בצ'טים של הקבוצה, בתגובות בלייקים, סיפורים ואינסוף שיחות קבוצתיות ופרטיות אל תוך הלילה. סבים וסבתות מהקבוצה סיפרו שמאוד נעים להם שיש עם מי לשוחח גם בשעות שבהן חלקם לא נרדמים, אין בן או בת זוג לשתף, וזה נותן פתרון ותמיכה שאפילו לא העלנו על דעתנו כשיצרנו את פינת הינשופים".
את הפינה מנהלת הדר בן ארי, תושבת מושב בית הלוי שבעמק חפר. היא פותחת אותה כל ערב החל מ-23:00 אל תוך השעות הקטנות של הלילה. עורך את מוזיקת הרקע גדי אמור, סבא, חבר בקבוצה שחי בסאן דייגו, וכשבישראל לילה, אצלו יום. בן ארי מספרת: "הגעתי לקבוצה לפני שנתיים אחרי שנחשפתי אליה בפייסבוק. אראלה ביקשה שאחליף אותה בפינת הינשופים, ומכיוון שאני הולכת לישון מאוחרת, הסכמתי. לאט לאט נוצרו חברויות שחרגו מהרשת לשיחות טלפוניות. כשמישהו מה'קבועים' לא מגיע מתחילה תהייה היכן הוא, ואני שולחת הודעה פרטי לברר אם הכל בסדר איתו. אי עונה לכל מי כותב בפינה. לפני כחודש קיבלתי הודעה מגדי אמור תמסן דייגו הציע לי לשתף פעולה ולהוסיף מוזיקה לפינה מרדיו קול קליפורניה, ולפני כשבועיים התחלנו לקבל בקשות להשמעת שירים מחברי הפינה. התחלנו לשדר והייתה התלהבות גדולה. הופתעתי לראות שהפינה מושכת אליה גם אנשים מחו"ל, והרדיו נתן לנו חשיפה אדירה".
נעמי ווינשטיין מאטלנטה, ארצות הברית, גם היא חברה בקבוצה, ולדבריה, היא ציפור לילה במהותה ופינת הינשופים "תפורה" עליה. "לפני שנתיים עברתי לגור באטלנטה בעקבות שלושה מארבע ילדיי וכל נכדיי, והקשר לקבוצה בפייסבוק נותן לי תחושה של חיבור לארץ ולסיפורי סבתא וסבא. אני מנחת קבוצות, ומנחה במקום מגוריי קבוצה למנהיגות ישראלית ויהודית מטעם IAC . הקשר לרדיו שמשודר בעברית מהווה מבחינתי נדבך נוסף גם למה שאנחנו מנסים ליצור בארגון, קשר בין כל הישראלים ברחבי היבשת. הרדיו הזה יוצר קשר גם בין הקהילות בתוך ארה"ב וגם בין הקהילה בארץ לקהילה הישראלית פה, וזה קסום בעיניי.
ואראלה מסכמת: "אנחנו שואפים ליצור מקום קהילתי וחברתי שפועל גם באופן וירטואלי וגם 'פנים אל פנים' לכל הסבים והסבתות בישראל, ולצרף אלינו גם סבים וסבתות מהעולם כולו. אני מזמינה כל סבא וסבתא להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו, כי כזו אין בכל העולם כולו".
