זו הייתה אחת ההלוויות היותר קשות נצרת עילית, עיר זקנה שבית העלמין שלה וא המקום הכי הומה בעיר. ולדימיר, קשיש ערירי, בן 93, שהתגורר בשנים האחרונות בגפו ברחוב גולן בעיר, הלך. לעולמו בבית החולים כרמל בחיפה.
בשעות אחר. הצוהריים הוא הובא לקבורה בשקט מחריד. רק ארבעה עובדי חברת קדישא היו שם, כדי למלא את המצווה. ״לא היה אפילו מניין, לא היה מי שיגיד עליו קדיש, אין לו בן ובכלל אין לו קרובי משפחה״, סיפרו עובדי חברת קדישא.
אלא שלמרבה המזל, הם הגיעו בדיוק בשעה בה התקיימה אזכרה במלאת 30 למותו של אחד מוותיקי נצרת עילית. בני משפחתו, ששמעו את הסיפור המצמרר, מיהרו להתייצב על קברו, השלימו מניין ואף יותר וקראו קדיש לעילוי נשמתו.
״היה מרגש לראות את בני המשפחה הוותיקה, עוזבים את קבר יקירם ומגיעים לחלוק כבוד אחרון. לולדימיר״, מספרים עובדי חברת קדישא.
בהיעדר משפחה שתקים מצבה על קברו, הודיע מאיר זנו, איש החסד והפעיל החברתי, כי הוא מתכוון לארגן מסע התרמות להקמת מצב על קברו של ולדימיר. ״זה המינימום שאנחנו יכולים לעשות למענו״, אמר.
