פוגעת בול

טל גוליו, 38, מחדרה, רגילה לחיות בעולם של גברים. אבל נתחיל דווקא מהסוף. נכון להיום היא סגנית מפקד מתקן האימונים הארצי של שירות בתי הסוהר באשמורת. בפועל, למעלה מ-3,000 סוהרים עבדרו תחת ידיה כשהדריכה אותם בדרך להתמודדות היום יומית עם התפקיד ועם האסירים.

גוליו משרתת בשב"ס בעשור האחרון, אבל כבר מגיל צעיר היה ברור לה מה הכיוון. "כבר מכיתה ו' הייתי חניכה בחוגי סיירות. התחביב שלי היה טיולים בארץ. הייתי מאוד פטריוטית, מאוד מוערכת חברתית. חברה במועצת נוער בחדרה, שותפה לחילופי משלחות עם גרמניה, פעילה מבוקר ועד ערב".

כשהגיעה לצבא הציעו לה להיות מורה חיילת. אבל גוליו רצתה להיות קרבית. ובזמנו, להיות מפקדת בנים זה היה ה-תפקיד. והיא קיבלה את זה. "כמעט רוב השירות שלי היה להדריך חיילים. לא עניין אותי להיות סמלת, רציתי רק לעבוד איתם. זה היה החיים שלי".

לאחר השחרור נחשפה גוליו לעולם הפנימיות, ועבדה כמעט 6 שנים בתחום. "ראיתי בזה עבודה מאוד מאתגרת. המשך ישיר למה שעשיתי בצבא". במקביל, היא החליטה לעשות תואר ראשון בקרימינולוגיה. "תמיד זה עניין אותי. בעיקר תפקידי פיקוד. רציתי ללכת להארד קור. ככה הגעתי לשב"ס".

הדרך שלה בשב"ס הייתה מהירה. היא החלה כסוהרת ביטחונית במתחם הדרים, אבל לאור הרזומה העשיר שלה בהדרכה וחינוך, אפשרו לה לעבור לתחום השיקומי טיפולי והיא שירתה כקצינת חינוך. לפני חמש שנים הגיעה התפנית הגדולה: "רציתי להתפתח בצד הביטחוני. עשיתי קורס קצינים ייעודי והפכתי למפקד אגף בכלא גברים. לאחר מכן קמב"צית ואז הגעתי לאשמורת".

הטירוף הזה בא מהבית, מהמשפחה?

"ממש לא. אני היחידה בכל המשפחה המורחבת שלובשת מדים".

מוכנה לכל תרחיש

לפני מספר חודשים החליטו בשב"ס לפתח פרויקט מנהיגות חינוכית במתקן האימונים ולחשוף את הסוהרים לכל נושא הפרות הסדר. ככה נולד שיתוף פעולה ראשון עם מג"ב, שפתח בפני השב"ס את הקורס המיוחד שלו בנושא הפס"ד. הקורס הוקם בעקבות ועדת אור, שקבעה כי יש להקים ברמת הפיקוד והשוטרים מגמת הפרות סדר שתדע להתמודד עם הנושא.

משך הקורס חודש וחצי, בבית חורון, בתנאי שטח לא פשוטים, ובעיקר עם גברים בלבד. גוליו היא האשה הראשונה שהחלה וסיימה את הקורס הזה, שהוא האורים והתומים מבחינת הפרות הסדר. ואת התורה כולה היא אמורה להעביר עכשיו הלאה, בשב"ס.

גוליו מסבירה: "לשב"ס יש חטיבת ביטחון שכותבת את כל התרחישים האפשריים. כתבו תרחיש גם להפרות סדר ונתנו לו קודים של הפעלה. במהלך 2014 הכשירו את כל סוהרי השב"ס על פי התסריט הזה. אני הלכתי יותר להתמקצע, ואני בטוחה שנדע ללמוד וליישם חלק מהדברים, כי אחרי הכל הפס"ד של אזרחים שונה מהפס"ד של אסירים".

אי אפשר להתעלם מהעניין הזה שאת בצורה עקבית דואגת לשבור שיאים נשיים בעולם של גברים.

"מעולם לא חשבתי על זה ככה. אני מגיעה בצורה הכי מקצועית לעשות את העבודה. מעולם לא ויתרו לי על שום דבר כי אני אשה, וגם לא ביקשתי הנחות. אני שמה בצד את העניין הזה של אשה וגבר".

את אולי לא עושה עניין, אבל אני מניח שכולם מסביבך עושים..

"לא יודעת. אני רק יכולה להגיד שבשב"ס מאוד מפרגנים ומה שאני עושה זו ההוכחה הכי טובה לשוויון בין המינים. עובדה שהמפקדת מספר 1 במתקן האימונים שלהם היא אשה".

ואת לא זוכה לתגובות שונות מצד האסירים? או הסוהרים שאת מכשירה?

"אני חושבת שבקודים של האסירים הם דווקא נותנים כבוד לאשה, ולא זכיתי לתגובות מיוחדות. מבחינת הסוהרים, שוב, אני דואגת לעשות עבודה מקצועית וככה גם מסתכלים עליי".

בכדורגל למשל, כשמגיעה שופטת למשחק גברים, היא זוכה לרוב להערות גם מהשחקנים ובעיקר מהקהל…

"במקרה אני מכירה את התחום, כי גם הייתי בעבר שופטת כדורגל…אבל גם שם לא היה לי את הקטעים האלה".

ואיך ההורים מגיבים?

"הם מאוד מפרגנים. הם גאים בי. יש לי משפחה מאוד תומכת. גם כששמעו שאני יוצאת לקורס הזה, שהוא לא פשוט במקום לא סימפטי, הם דחפו אותי ותמכו בי".

ומה אמא אומרת על העובדה שאת עוד רווקה?

"היא אומרת שזו בחירה שלי ומשאירה את זה לי. אני לא מצטערת על זה. אין לי ספק שכאמא לילדים לא הייתי יכולה להגיע למה שהגעתי. כל דבר בזמנו, גם זה יגיע".

מה הלאה?

"אני מאוד אוהבת את מה שאני עושה. כל הזמן אומרים לי שלא מבינים איך זה שגם אחרי 10 שנים בארגון, יש לי ברק בעיניים. אבל אני חיה בעולם מאוד מעניין ורואה בתפקיד שלי גם שליחות מבצעית, לא רק שליחות חברתית".

במהלך השנים שלך בארגון שיטות האימון השתנו?

"בוודאי. כל הזמן. כל הזמן נעשים תחקירים, מקמטים את כל המסקנות לתרגולת, ניזונים מהעבודה בשטח. זה מאוד מעניין ומאתגר".

מה השאיפה?

"להתקדם בתחום הפיקודי. זה מאוד מעניין אותי ועם הרזומה שלי אני חושבת שאני גם מתאימה".