fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"עצוב לראות אדם שמתבייש לומר שהוא יהודי"

מ' תושב מעגן מיכאל סיים את המסלול ביחידה הקרבית דובדבן. הוא בן 21 עלה לארץ לפני שנה וארבעה חודשים לבדו, מארגנטינה ומתאר כי חייהם של היהודים מלאי פחד על רקע אנטישמי. החלטה זו הניעה אותו לעלות לארץ ולהתגייס לצה"ל
בא כדי לומר תודה. מ'. צילום: דובר צה"ל
בא כדי לומר תודה. מ'. צילום: דובר צה"ל

בשבוע שעבר סיים מ' , תושב מעגן מיכאל, את המסלול ביחידה הקרבית דובדבן. מ', בן 21 עלה לארץ לפני שנה ו-4 חודשים לבדו, מארגנטינה. הוא בן למשפחה יהודית. מ' מספר על התהליך שבסופו בא לארץ להתגייס: "כנער הצטיינתי בספורט והשתתפתי בתחרויות, ובשלב מסוים הבנתי שאני לא תורם לשום מקום, רק לעצמי, וחיפשתי להתנדב. בגיל 15 הצטרפתי לארגון שנלחם באנטישמיות בארגנטינה ומטרתו לאמן צעירים לאבטח אירועים של הקהילה היהודית בארגנטינה".

בא כדי לומר תודה. מ'. צילום: דובר צה"ל
בא כדי לומר תודה. מ'. צילום: דובר צה"ל

נתקלת באנטישמיות בארגנטינה?

"אישית לא, אבל היא קיימת. עצוב היה לי לראות תופעות כמו אדם שמתבייש לומר שהוא יהודי לפני אחרים, אדם שמסתיר את תליון מגן הדוד שלו כשהוא יוצא מהבית, אדם שמסתיר את יהדותו בראיון עבודה, אנשים שמורידים את הכיפה כשהם יוצאים מבית הכנסת. אנשים חיים בפחד. אחרי שהתגייסתי לארגון הזה, ראיתי כמה ישראל עוזרת לקהילה בארגנטינה. המשטרה המקומית לא הייתה עוזרת לנו לאבטח מקומות, ומדינת ישראל היא ששלחה מתנדבים לכך. אמרתי שחייתי שם כל חיי בגלל שישראל קיימת, וישראל היא הסביבה היחידה שמבטיחה לי שלא יהיה שוב שואה, והחלטתי שאתן לה 3 שנים של שירות. לא הוגן שאנשים פה נלחמים בשבילי כדי שאהיה רגוע. החלטתי להתגייס וגיליתי שיש יחידות מובחרות ואתגרים בדרך להגיע אליהן. לימוד השפה העברית היה עבורי האתגר הקשה שביניהם, אבל הליטה פחות קשה לי כאן משציפיתי, ואני חושב להישאר בארץ אחרי השחרור. הייתי בתחילה באולפן במעגן מיכאל 5 חודשים, ואחרי זה במשפחה מאמצת תימנית מקרית עקרון. למדתי להכיר באמת את ישראל, תרבויות, עדות. כשהתגייסתי רציתי לחזור ולחיות במקום יותר רגוע, וחזרתי למעגן מיכאל, אצל משפחה מאמצת מהקיבוץ. יש לי גם חברים שאני הולך אליהם לשבתות".

עוד הוסיף מ' כי אירוע סיום המסלול היה מרגש במיוחד כש-מ' גילה את החיבוק החם של "דובדבן" כשעמותת דובדבן סייעה להוריו לבוא לבקרו בארץ.  "לא ראיתי את הוריי שנה. אמי חולת כליות וזקוקה לטיפולי דיאליזה כדי לחיות. ביקשתי מעמותת דובדבן, שמורכבת מלוחמים משוחררים שעוזרים לחיילים, שתביא את הוריי. זה היה מורכב בגלל מצבה הרפואי, הרבה תיאומים, אישורים רפואיים. עמותת דובדבן שילמו על הטיסות ועל טיפולים יקרים, מצאו מקום לארח את הוריי ואפילו הביאו רכב. ההורים היו בארץ שבועיים, נכחו בטקס וטיילנו קצת, אמי מעולם לא הייתה בארץ. לקחתי אותה לכותל. הם התרגשו כל יום מחדש לראות את הבן שלהם סמל בצבא", סיכם מ'

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות