עשר שנים למלחמת לבנון השנייה, שפרצה שלושה ימים לפני תחילת פסטיבל המחול, מכבד "צפון-1" את זכרם של ארבעה מבני העיר שנפלו בקרבות. בכרמיאל ובאזור סביבה הורגשה מלחמת לבנון היטב, גם בגלל שפרצה שלושה ימים לפני תחילת פסטיבל המחולות השנתי, בעיצומן של ההכנות. אי הוודאות היתה כה גדולה, עד שקברניטי העיר והפסטיבל התקשו לדעת עד הרגע האחרון האם לבטלו. בסופו של דבר, הפסטיבל נדחה והתקיים בחול המועד סוכות. ארבעה מבני כרמיאל נפלו במלחמה.
סמ"ר נדב באלוה ז"ל
נדב היה תלמיד מצטיין וספורטאי נלהב, שחקן כדורסל וחבר בלב ונפש. הוא ומשפחתו אימצו לעצמם ערך של נתינה, צעידה בראש ועשייה למען הזולת. בבית הספר מגדים הוא למד מחשבים ופיזיקה ואהב מאוד היסטוריה כללית, ובמיוחד היסטוריה של עם ישראל, בנוסף הוא השלים הגברה במכללת אורט בראודה במקצוע מכטרוניקה, בעת שהכין את עצמו לצבא, על מנת להגיע ליחידות המובחרות.
נדב עבר הכשרה כלוחם בסיירת אגוז ולחם במספר קרבות בהן הוצבה הסיירת, בין השאר בקרב במארון א-ראס. הוא שימש כקלע חוד, ניווט את הדרך עבור חבריו, חי הלכה למעשה את הערכים עליהם התחנך – חתירה למגע, תוך ניסיון שלא לפגוע באזרחים בלתי מעורבים. הוא נפגע בעצמו בחילופי אש בכניסה לבית במארון א-ראס.
משפחתו עיצבה את הזיכרון וההנצחה של נדב ברוח הערכים והעשייה שייצג: ספורט _ הקמת אגודת הפועל נדב כרמיאל בכדורסל _ תוך חינוך ילדים ונוער לערכי הספורט. המשפחה מאמצת את האגודה, כולל קיום טורניר שנתי וחינוך הספורטאים הצעירים ברות מורשתו של נדב; הכנה לגיוס _ אימוץ יחידת כושר אקסטרים, המכינה בני נוער לשירות משמעותי בצבא. מידי שנה מתקיים מסע בהשתתפות המשפחה, החברים וכמובן חניכי היחידה, כשבסיומו נערך טקס בו מחולקות חולצות מסע למשתתפים; אהבת ארץ ישראל _ הקמת אנדרטה לזכרו של נדב, מצפור הצופה לנחל חילזון, נחל הניווטים והטיולים שלו, ולידו מטע עצים. הרעיון של המטע הינו רוח של נתינה, עצי פרי לטובת הכלל, כשסוגי העצים הינם ביטוי לתקופות ולתאריכים בחייו _ עצים ירוקי עד המבטאים את יום הולדתו, עצים נשירים המבטאים את החודש בו נולד וגם נהרג, ועצי ארץ ישראל המבטאים את אהבת הארץ והשורשיות.
נתינה _ מפעל מלגות המחלק מלגת לוחם לסטודנטים לוחמים בשיתוף עם מכללת אורט בראודה. מדי שנה מחלקת המשפחה מספר גדל והולך של מלגות לסטודנטים, עם העדפה לבני כרמיאל וליוצאי סיירת אגוז. המלגות מחולקות לסטודנטים מאוניברסיטאות שונות בארץ בטקס מרשים, שנערך באורט בראודה.
רס"מ דב שטרנשוס ז"ל
דב נולד וגדל במשפחה מהראשונות בכרמיאל, בן למייסדי העיר. את האהבה שלו הקדיש גם לתחום הטיס ולכל הקשור אליו, אליו התמסר כל חייו. תחילה למד מכונאות מטוסים בבית הספר הטכני של חיל האוויר ולאחר שהשתחרר שמר על הקשר ועבד בציקלון. עם שובו לשירות קבע הוא שירת כמדריך טיסה, קצין לוגיסטיקה ולבסוף כמכונאי מוטס על מסוק השלו בספינת חיל הים.
דב היה בחור חסון ומוצק, המשדר ביטחון וכוח. החיבור המיוחד שלו עם עולם האוויר והטיסה יצרו מיזוג של עוצמה עם קלות, יציבות עם תנופה. לאמו זהבה אמר פעם שהוא נמצא במקום הכי בטוח, בשמיים. המסוק, שהיה עבורו עולם ומלואו, ניצב על אותה גבעה בפארק הגליל, אותה בחר לצורך צילומי בת המצווה של בתו. הוא נוטה על עמוד בתנוחת צלילה, כשסמל המגן דויד מובלט.
הוא הותיר אחריו שתי בנות ובן שמשמרים את זכר אביהם ומנציחים אותו בדרכם, בשירות הצבאי, בערכים שהם מקיימים. הבן אור לומד בטכני והולך בדרכו של אבא.
סמ"ר אלכס אסף ז"ל
אלכס נולד באוקראינה למשפחה קשת יום והגיע לישראל לבדו במסגרת עליית ילדים שאורגנה על ידי חב״ד. מזלו השתפר כאשר התקבל לחיקה של משפחת אומנה, משפחת אסף. מאיר וציפי וילדיהם קיבלו אותו כבן וכאח צעיר ושוב היתה לו אמא שליטפה אותו, אחים לשחק איתם, אב דואג ומכוון. אלכס הפך לתלמיד טוב, ילד חיובי, שהולך וחוזר בין הבית לבית הספר לשכונה ולמשמר האזרחי.
גם כשהתגייס, מצא את מקומו תחילה כלוחם וכמפקד בחטיבת גבעתי שכה אהב והעריך. הוא יצא למשימות והתנדב כפי שהורגל בבית. כך גם הגיע לפעולה האחרונה, לאחר שנחלץ ועשה יותר מהמצופה.
באנדרטה לזכרו שהוצבה בשכונה בה גר וגדל, השכונה המערבית, ניתן לראות את השועל המפורסם מסמל גבעתי, שועל שועלי שמשון, בראש שלוש מדרגות, כמו היו מדרגות הבית בו ידע אושר ושהיה לו למשפחה. השועל הבודד בשכונה.
סרן גלעד בלחסן ז"ל
״אתה יוצא איתי לקרב ואתה חוזר למשפחתך רבת הילדים וממשיך להיות אביהם המסור״. כך אמר-פקד גלעד לחייליו לפני הקב ממנו לא חזר.
גלעד נולד בצפת וגדל בכרמיאל. הוא למד בבית הספר היסודי הדקל ובתיכון מגדים, גדל להיות איש תרבות, אוהב קריאה וספר, כותב דברי שירה וממשיך בלימודיו האקדמיים בדרכי אביו בתחום ראיית חשבון וכלכלה, אותם סיים בהצטיינות.
בצבא עשה את דרכו בחטיבת גולני, בה התקדם לתפקיד סמ״פ בגדוד הבוקעים. במילואים שירת בעוצבת ברעם, הקפיד להכיר את חייליו, לכבד את צרכיהם ולשמור על חיילי מילואים בעלי המשפחות.
בעת המלחמה שירת במילואים. הוא יצא עם חייליו לכיוון הכפר הלבנוני לבונה. במהלך תנועה אל היעד נתקל הכוח במחבלים. במהלך הקרב נפגע גלעד באורח קשה תוך כדי הסתערות, אך פקד על חייליו להמשיך ולהילחם. זמן קצר לאחר מכן, בעודו מקבל טיפול רפואי בשטח ומפונה לאחור, נפטר מפצעיו.
משפחתו בחרה להנציח את זכרו באנדרטה דמוית מגן דוד ועץ זית, סמלה של חטיבת גולני, במרומי הגבעה המערבית בכרמיאל, בקו אווירי לאזור הקרבות בו נהרג. מגן דוד ערכו בגימטרייה שווה לשמו גלעד.
