ירוק עד / עמית פרוסנר
הוא היה השחקן הכי טוב של מכבי בעונה שעברה. הוא מסוגל לשחק בכמה תפקידים, הוא מנהיג, משקיען, חרוץ ועוזר גם בחדר ההלבשה. אז איך זה שגרי קגלמאכר עזב את מכבי חיפה?
מהרגע שגיא לוזון הביא את ארנסט מאבוקה לעמדת המגן הימני, את גל אלברמן לעמדת הקשר האחורי ואת אליסון דוס סנטוס לעמדת הבלם, היה ברור שאם גרי קגלמאכר יוכל לקבל מקום בהרכב, זה רק כבלם. אבל השמיכה של לוזון קצרה, וגם אחרי שקאיו וגיאורגי קוסטדינוב הגיעו להרכב, עדיין למכבי חיפה יש שתי עמדות שבהן היא הייתה שמחה מאוד להתחזק בזר – הקשר הקדמי והחלוץ. אחת מהעמדות האלה תאויש בוודאות על ידי שחקן זר, כזכור ג'יימס טרויסי האוסטרלי הגיע לישראל לעמדת הקשר הקדמי, מה שאומר שקגלמאכר יורד לעמדת הזר השישי המחליף.
באופן עקרוני מכבי הייתה מוכנה להשאיר אותו כשחקן מחליף, אבל קגלמאכר עצמו החליט שהוא רוצה לשחק במקום שיבטיח לו מקום בהרכב, ובמכבי הוא לא היה מקבל את זה. מאבוקה הגיע להרכב, אלברמן בוודאי שטוב מקגלמאכר כקשר ודוס סנטוס בלם מהיר ולמעשה מהווה את העוגן במרכז הגנת מכבי. במכבי העדיפו לתת לאורוגוואי לעזוב, ולחסוך את השכר הגבוה שלו כשחקן ספסל. עכשיו מכבי תוכל להביא עדיין בלם ישראלי ולהביא שני זרים בהתקפה. אנחנו נזכור מקגלמאכר בעיקר את העובדה שהוא בלט יחסית לאפרוריות שעטפה את מכבי בעונה שעברה, ובעיקר את השער הנפלא שקבע 2:0 בחוץ מול מכבי תל אביב. בזה מסתיים רשמית עידן תור קרלסן במכבי חיפה. יש אמנם עוד שלושה זרים שהוא הביא ועדיין לא מצאו קבוצה, אבל הם כבר לא ישחקו יותר במכבי. אפשר לראות בזה בדיוק מה לוזון חשב על הנדוניה שהנורבגי השאיר לו.
ההגנה בסדר גמור. והתקפה?
בשבת פגשה מכבי למשחק הרשמי הראשון של העונה בבית את עירוני קרית שמונה. העובדה שהמשחק היה עדיין במסגרת גביע הטוטו לא ממש הפריעה ל-11,345 צופים להגיע ולראות את הקבוצה המתחדשת של לוזון, שהחליט הפעם לעלות עם שלושה בלמים, כשדקל קינן שיחק במרכז ההגנה ודוס סנטוס ועמרי בן הרוש שיחקו כלמים בצדדיו. סאן מנחם פתח באגף שמאל, מאבוקה בימין, אלברמן, קוסטדינוב וקהת שיחקו בקישור, ובהתקפה פתחו אופיר מזרחי וניקיטה רוקאביצה, שהחליף את אלירן עטר, שסבל מוירוס. לוזון אמר עוד בעונה שעברה שהוא מתכוון לשחק בצורה גמישה לפי הצורך.
מבחינה הגנתית מכבי עמדה יפה מאוד, כשהמערך מחפה על האיטיות של קינן ומאפשר לו להישאר במרכז ובעיקר לקחת חלוץ, או לשחק בראש. הבעיה הייתה בחלק הקדמי כשלמכבי לא היו מספיק שחקנים ברחבה, וגם כשמכבי יצאה קדימה, לא היה מי שיעשה את הפעולה הלא צפויה ויכניס כדור עומק לאחד החלוצים. גם קרית שמונה אגב שיחקה עם שלושה בלמים, ורוקאביצה פשוט הלך לאיבוד במרכז מול מערך שכזה, אבל כל עוד עומר דמארי לא מצליח לחזור לכשירות, ללוזון אין הרבה ברירה, בעיקר כשאלירן עטר עם רגל וחצי מחוץ למכבי. בחצי השני גילי ורמוט וקאיו נכנסו, ומכבי שיחקה קצת יותר מתוחכם, אבל עדיין בלי מחץ. הברזילאי הראה כמה נגיעות יפות בכדור, אבל לוזון מיקם אותו במרכז, כדי שלא יצטרך לרוץ על הקו עם המגן שלו. יכול להיות שזה בגלל שקאיו עדיין לא בכושר גופני מספיק טוב, ואולי לוזון רוצה לשמור עליו, אבל הברזילאי הגיע מראש כשחקן כנף, ויהיה מעניין לעקוב אחרי התפקוד שלו בהמשך. בסך הכל המשחק היה בינוני ומטה, אופיר מזרחי פגע פעם אחת במשקוף בתחילת המשחק, ורז מאיר המחליף הוסיף עוד משקוף לקראת הסיום, אבל הרבה כדורגל מעבר לזה לא ממש ראינו. שתי הקבוצות נפרדו ב-0:0, שבעיקר מראה לנו שמכבי חייבת שחקני הכרעה איכותיים יותר בהרכב.
