fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

סיפור בצבעים

לפני כשלושה חודשים החליט בועז שטיין, מהמאפרים המובילים בישראל, לעזוב את תל אביב לטובת גבעת אולגה. שנים שהוא רצה לעשות את המעבר הזה, ושתי תאונות דרכים שעבר הביאו אותו להגשמת החלום.

"שתי התאונות היו בתל אביב. הראשונה בסוף 2015 והשנייה כעבור שנה. בשתיהן הייתי רכוב על האופנוע שלי, כשרכב נכנס בי בחוזקה. בפעם האחרונה הייתי כולי עם ברזלים, עברתי שיקום ארוך. לא הפסקתי לעבוד, הגעתי עם הליכון לכיתות בהן אני מלמד איפור. כבר הרבה שנים שאני רוצה להיות קרוב לים. כשהייתי נוסע בכביש החוף, הייתי רואה את אולגה ונמשכתי לאזור. אני מאוד אוהב את החופים, את הפשטות של הנשים, חדרה נעימה לי, מרגיש לי נוח. החלטתי שאני רוצה לחיות במקום שבו אני יכול ליהנות מהחיים".

שטיין מתגורר באולגה עם בת זוגו חני וילדיהם מהנישואים הראשונים בבית פרטי שכולל גם סטודיו לאיפור ועיצוב שיער. "יש פה את כל האפשרויות. מאוד נוח, יש חניה בשפע ובאים אלי מכל האזור", הוא אומר. במקביל, הוא מעביר סדנאות איפור בכל הארץ, פוקד את המשרד שלו בתל אביב ואת החנות בדרך השלום ועוד מעט ייסע שוב לסין, להמשיך שם תהליך שיווקי שהחל, אולי כפורץ דרך.

"הסיניות לגמרי בתחילת דרכן בתחום האיפור. עד לפני 15 שנים הן לא היו בכלל מתאפרות. השקנו את המוצרים שלי בסין, עשינו שם כנס שיווק וסדנה ל-600 עובדים בחברה לאיפור מקצועי. נעביר שם הדרכות, נמכור את מוצרינו לאנשי מקצוע, זה יכול להיות פתח מעניין מאוד".

boaz
(צילום: ניסים פרץ)

אינסטלציה וזיפות גגות

שטיין נראה צעיר מגילו, 54. ילדותו ונערותו עברו עליו בקרית ביאליק, ראש העירייה הנוכחי אלי דוקורסקי הוא בן כיתתו, ועד היום הוא מוקף חברי ילדות מהקריה. כשהשתחרר מהצבא, עבר לתל אביב ופגש שם חברה טובה מהקריות, השחקנית רונית אלקבץ ז"ל. "רונית היא בת קרית ים, יצאתי עם דודה שלה, אליס, כשהייתי בן 16, וכשפגשתי שוב את רונית בתל אביב מיד התחברנו, היא הייתה אז דוגמנית מתחילה, שחיפשה מישהו שייכנס במקומה לדירה ששכרה בתל אביב. קפצתי על זה".

ב-1986 פגש שטיין בתל אביב את הצלם עדי ברקן, אותו הכיר עוד מהימים שלברקן היה סטודיו בקרית ביאליק. ברקן נהג לצלם הפקות אופנה בכיכר המדינה, כששטיין עבד כברמן בלילות. בימים עזר מדי פעם לברקן, וכך החל להיחשף לתחום. "במקרה, מישהי שאלה אותי אם אני מאפר. לא ידעתי אז כלום באיפור, אבל אמרתי שכן. הייתי בחור בן 23, שרוצה להכיר כמה שיותר בנות יפות. עד אז הייתי מכונאי רכב ומטוסים ושיפוצניק בצבא".

בכל זאת, באת ממקצועות גבריים. שום קשר לאסתטיקה.

"עבדתי גם בביוב, אינסטלציה, זיפותי גגות, מקצועות הכי טכניים שיש בעולם, שדורשים ידיים טובות, אבל לא משנה מה אתה עושה, צריך להכין היטב את החומר, את כלי העבודה והמשטח שלך, כי העבודה לא תיעשה בתשעים אחוז".

הוא למד איפור באולפני גבע, גבר יחיד בין 12 בנות. בהתחלה היה בהלם מוחלט, לא ידע בכלל מה זה ליפסטיק, אז בעיקר שתק. בהמשך עבד אצל ברקן ואצל הצלם ששון משה והחל גם לאפר להפקות אופנה בעיתונים הנחשבים. "אז, ב'מעריב' היו מצלמים מישהי לפרונט ולעמוד האמצע, ב'לאשה' עשו מדור של לפני ואחרי, מדור שנעשה גם היום ואני משתתף בו לפעמים. איפרתי איפה שיכולתי, מאוד נדלקתי על התחום. זה הרבה יותר ממריחת צבע, זה לחטב ולפסל את הפנים".

האם, לדעתך, בתחום האיפור, מה שיותר יקר הוא גם יותר איכותי?

"לא בטוח. מחיר של איפור צריך להיות איפשהו מאוזן, אין צורך לקחת משכנתה בשביל שני מוצרים. רוב החברות הזולות מייבאות מאי שם הלא ידועף אבל לפעמים מוצרים זולים הם מצוינים. עם זאת, אני לא הייתי משתמש בעפרונות עיניים בשקל וחצי כדי להימנע מגירויים ואלרגיות וגם במוצרים בסיסיים כמו מייק-אפ, פריימר או פודרה לא הייתי משחק. המרכיב פחות קריטי בגלוסים, שפתונים או נצנצים למיניהם".

שטיין באיפור עיניים - צלם ניסים פרץ
(צילום: ניסים פרץ)

טקס מלכות היופי

שטיין עבד עם צלמים מיתולוגיים כמו סמי בן גל ז"ל ובן לם, ואחרי שנה אחת בלבד בתחום, עשה את מה שנחשב אז לפסגת הקריירה: טקס מלכות היופי, בתקופה שמלכת יופי נחשבה לאלוהית והטקס היה זוכה לחשיפה רבה. "הייתי בעננים שאין דברים כאלה, זה היה הכי-הכי. אז גם היה הרבה נייר, עיתונות, הרבה יותר הפקות פאשן וביוטי שהיינו יוצרים להן כל מיני לוקים שונים, היום יש מעט מזה".

האיפור של שנות ה-80 לא נראה לך היום מזעזע?

"כן, אבל אני גם מתגעגע לתקופה, למוזיקה שלה. האיפור היה מסכתי מאוד, המון מהכל וצבעוניות חולנית, כמו כתום וכחול, שזה הכי קיצוני אבל השתלבתי עם זה מצוין, אני איש של צבעים חמים".

ב-1987 עשה קורס קוסמטיקה, כדי להבין ממה עשויים החומרים הקשורים לאיפור וכיצד הם מגיבים. גם כאן, כמו בקורס האיפור, היה הגבר היחיד בכיתה. "הרגשתי שם מצוין, אהבתי מאוד להיות הגבר היחיד בכיתות. ההורים שלי קיבלו את זה בסבבה, למרות שבהתחלה כשאמרתי לאבי שאני רוצה ללמוד איפור, הוא שאל אם השתגעתי, אבל אחר כך אמר לי שהוא יממן לי את הלימודים".

בהמשך נסע לארצות הברית, גר בניו יורק עם שמונה חברים מקרית ביאליק ועבד באיפור לסרטים. "ספיישל אפקטס, כל מה שקשור לסרטי אימים, הרבה 'דם', איפרתי ויצרתי מראות של חיתוכים, פציעות, כוויות. תכננתי להיות שם כמה חודשים ונשארתי כמעט שנתיים. אהבתי את זה, אבל ניו יורק היא לא מקום בשבילי לחיות בו. הקמתי את קו המוצרים הראשון שלי שם, עשיתי דברים אבל התגעגעתי לארץ".

ב-1991 חזר לתל אביב, איפר להפקות אופנה ואירועים ושכר "כוך קטן" בשכונת הדר יוסף, אות הפך לפינה קסומה. הוא נישא לאשתו הראשונה שממנה נולדו לו שני בנים, כיום בני 20 ו-18, וכעבור חמש שנים התגרש.

השהות בארצות הברית הובילה אותו להיכרות עם יצרנים וסיטונאים של איפור, ובישראל כבר הקים מותג משלו. את החנות הראשונה שלו, שנחשבה לחנות הדגל, פתח בדיזינגוף והחל לשווק את מוצריו לקוסמטיקאיות, מאפרות ומאפרים. הלקוח הראשון הגדול שלו היה המאפר ובעל בתי ספר למקצועות האיפור ירין שחף, וגם היום הם עובדים יחד, למרות שהם מתחרים. לקוח ומתחרה נוסף הוא המאפר גיורא שביט.

אנחנו מוצפים כיום בהמון חברות איפור. איך מתמודדים עם זה?

"תמיד היו מתחרים, אם כי לא בכמויות שיש היום. מצד אחד יש הצפה בשוק, מצד שני, כל עוד מזייפים אותך כנראה שאתה שווה משהו, ואת המוצרים שלי מזייפים. התחרות מעוררת, לא מפחידה. היא גורמת לי כל הזמן להתחדש ולהתרענן".

תחילה פחות עניין אותו להדריך בתחום, וגם פחד הקהל שממנו סבל לא דרבן אותו ללמד, למרות הבקשות מסביב. אחרי שעבד על הפחד שלו עם מומחית, הוא התרצה והחל להעביר הדרכות וסדנאות. בהמשך פתח את בית הספר הראשון שלו לאיפור בדיזינגוף, אחר כך את הסניף בדרך השלום והיום בית הספר ללימוד איפור מקצועי של בועז שטיין מגיע לכמה בתי ספר וקמפוסים ברחבי הארץ, ביניהם ברמלה, כרמיאל, אשדוד, באר שבע ועוד. "אלו קמפוסים מקצועיים שלומדים בהם כל מיני מקצועות, ולנו יש כיתה בכל מקום. אני בא עם חבילה שיש בה פדגוגיה, מדריך, כלים וחומרי עבודה, והקמפוסים מכילים את הפסיליטיז, נותנים לנו כיתה מאובזרת ונוחה, והלימודים מקבלים אישור של משרד הכלכלה. כתבתי כמה ספרי לימוד בתחום, וגם הם מאושרים ונלמדים על ידי משרד החינוך בקורסי איפור שונים", הוא מוסיף, "כל אחת שרוצה יכולה ללמוד איפור. אם אני הגעתי לטאץ' הנכון כל אחד יכול. אני לא חושב שאני משהו מיוחד. צריך רצון, התמדה ויכולות בסיסיות".

כשאני שואלת אותו מי לדעתו ממפורסמות ארצנו, מתאפרת טוב הוא מבהיר: "אני לא יודע מי מתאפרת בעצמה, אז קשה להגיד. אבל בארץ יש מודעות מדהימה לאיפור ולביוטי בכלל באופן יחסי לאירופה וארצות הברית".

מוכר מוצרים בעזה

ויש גם עניין של אופנות באיפור. "זה כיף וזה מגדיל את המכירות", הוא צוחק, "יש מראות לפי עונות, חורף או קיץ. עכשיו באופנה שפתונים כהים כמו בורדו חציל, האדום הקלאסי חזר מאוד. לפעמים עדיף להדגיש את העיניים, זו הגדולה של האיפור, אני פחות אוהב להסתיר אלא יותר למשוך תשומת לב למקום הנכון. למשל כדי להסתיר כהויות מתחת לעניים יש נשים ששמות צבע בהיר יותר ואז מתקבל מראה אפור. אני שם צבע כהה יותר מהמייק-אפ וזה מרכך. תמשוך תשומת לב למקום אחר, את השני אל תדגיש, תרגיע אותו".

שטיין מלמד איפור גם במגזר הערבי. "לשמחתי, יש לנו נקודות מכירה גם בעזה. המוצרים שלי נמכרים שם בעברית, בהתחלה חשבתי שעלולים לירות שם באיש מכירות שלי, אבל הוא מיד אמר 'מה אתה מדבר, יש שם כבוד אליך'. אז שישתמשו במוצרים שלי, ופחות 50 שקלים יילכו לחמאס. יש שם קהל לטיפוח, וזה יפה, כי מייק-אפ שעולה בישראל 150 שקלים, יעלה 120 שקלים בעזה, שזה זול יותר, אבל זה תשלום של יומיים עבודה לבעלה. אישה בעזה תחסוך מעצמה מזון, אבל יהיה לה ליפסטיק טוב. לא צריך להחליף בית, אפשר לבחור ביוקרה אישית שעדיין אפשרית".

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות