אחרי שהקימה את קבוצת כדורגל הנשים הראשונה באור עקיבא וסחפה אחריה עיר שלמה, שלומית דהן, שחולה בניוון שרירים ונעזרת בכיסא גלגלים, חולמת לרשום את הבנות לליגה. כרגע היא בשלב גיוס הכספים, וכדי להשלים את המשימה חסרים לה עוד 40,000 שקלים. אתם יכולים לעזור לה
40,000 שקל זה סכום כסף גדול, אבל לא כזה שימנע משלומית דהן מאור עקיבא את הגשמת החלום הגדול שלה: לרשום את קבוצת הכדורגל בנות שהקימה בתחילת השנה באור עקיבא, לליגה השלישית בישראל.
דהן היא סוג של בולדוזר. תופעה חברתית. אחת הדמויות המוכרות ביותר באור עקיבא, ולא רק בגלל כיסא הגלגלים אליו היא מרותקת מגיל 12 בגלל מחלת ניוון שרירים בה חלתה כשהייתה בת 8.
לאחר שנים בהן הייתה דהן מחוברת לקבוצת הכדורגל נשים של חדרה דווקא, היא החליטה להפוך את ההובי שלה למקצוע, והקימה קבוצת בנות "משלה", באור עקיבא. היא הפעילה את כל הקשרים והיכולות כדי לזכות בתמיכה נאה מהעירייה עם מגרש ראוי, גייסה ספונסרים קטנים, קיבלה תלבושות והקבוצה שלה נרשמה לליגת "מאמאגול", ליגה שנחשבת לחובבנית.
דהן גייסה את דניאל סופר מחדרה כמאמנת, לאט לאט הצטרפו יותר ויותר שחקניות למיזם החברתי המדהים שלה, וכיום הקבוצה מונה כבר 20 שחקניות. הקבוצה הפכה לבייבי של העיר, ברשות המקומית מאוד רוצים לעזור, אבל עדיין, כדי להירשם לליגה השלישית בישראל, שנקראת "מאמארגל" וכוללת כרגע 9 קבוצות, צריך תקציב מינימום של 50,000 שקלים. המועד האחרון להרשמה הוא תחילת ספטמבר, ולדהן יש חודשיים לעמוד ביעד. ומי שמכיר אותה, לא יופתע מהדברים הבאים: "אני מאוד אופטימית. אני לא חושבת שאני אצליח, אני בטוחה שאצליח".
בלי מכשולים
דהן, 29, תושבת אור עקיבא כמובן, סובלת כאמור ממחלת ניוון שרירים מגיל 8. כרגע המחלה בעצירה, אבל דהן בכלל לא חושבת על זה. כמו שאפשר היה להבין בפתיח, היא חיה, ומנצלת כל רגע ביממה. כך הרגילו אותה בבית. אבא שלה סא"ל במיל., אמא עקרת בית. שניים מאחיה סובלים אף הם מהמחלה, אחות נוספת חירשת מלידה. לא פשוט, אבל כנראה שמשפחה כמו שלה יש רק באגדות. מתמודדים עם הקושי בצורה הכי חיובית שאפשר, ותמיד משתדלים לראות את האור ולא לחשוב על החושך.
דהן: "בכיתה ו' כשגילו אצלי את המחלה, היו לי שתי ברירות: ללכת לכיוון השלילי ולהיות טיפוס מריר או להתמודד ולהיות אדם שמח. בחרתי באופציה השמחה. אני מכירה אנשים, מבלה. ההורים שלי התעקשו שאלמד בבית ספר רגיל, דחפו אותי להתמודד ואף פעם לא ראינו בשום דבר מכשול. בגיל 16 כל החברים שלי קיבלו צו ראשון, ואני כמובן לא. אבל לא ויתרתי, ובמיוחד בשבילי המציאו תקן של שירות לאומי באור עקיבא".
כמו שאפשר להבין, האהבה הכי גדולה של דהן בחיים זה משחק הכדורגל. לאו דווקא הבחירה הראשונה של חולה בניוון שרירים, אבל מבחינת דהן, הכדורגל זה החיים. "החשיפה שלי לכדורגל הייתה מהבית, תמיד אהבתי לראות, אבל לא מעבר לזה. הייתי עוקבת בעיקר אחרי ערן לוי ורפי דהן מאור עקיבא שכיכבו בליגת העל. לפני 4 שנים הכרתי שתי שחקניות של כשרונות חדרה, ספיר כדורי ואפרת בן אהרון. לא ידעתי בכלל שיש כדורגל נשים, והן לקחו אותי איתן. זרמתי איתן, ופשוט התאהבתי. בסופו של דבר כדורגל היה החלום שלי, והוא נלקח בגלל המחלה".
מבחינת דהן, העיסוק עם הקבוצה החדשה הוא כמעט הכל. מבחינתה יום של משחק זו התרגשות אדירה. "אני אחת שיודעת מה זו תחרות ושונאת להפסיד. ונורא חשוב לי לנצח, במיוחד לי. אני אומנם לא משחקת, אבל האדרנלין שלי בזמן משחק הוא כמו של השחקניות על המגרש. הכדורגל ממלא אצלי הכל. זה מטורף. אני לא חושבת שאפשר להסביר את זה במילים".
הבנות מעריכות
כדי לשחק בליגה מקצוענית, דהן התחברה ל"מכבי", ותקבל מהם תמיכה בשנה הבאה. הקבוצה שלה תיקרא מכבי מאמאגול אור עקיבא. את המגרש היא כאמור מקבלת מהעירייה, וכבר הצליחה לגייס כמה אלפי שקלים מאנשים טובים שהיא מכירה. "אני הולכת לאנשים שאני יכולה להרגיש איתם חופשי, שיש להם גב כלכלי, שיכולים לעזור ולתת. אנשים רואים את העשייה שלי במשך 7 חודשים. אני לא מנצלת את המצב הפיזי שלי, אבל אי אפשר להתעלם מכך שבחורה על כיסא גלגלים מנהלת קבוצת כדורגל נשים. זה אחד הדברים היפים שקורים בעיר, וזה כן דוחף אנשים לעזור. אני מאוד מקווה לנצל את זה ושנגיע הכי גבוה שאפשר".
התקציב מורכב מכסף עבור משכורות לשחקניות ולמאמנות, הסעות למשחקי חוץ, ביטוחים והוצאות קטנות נוספות. המטרה הגדולה של דהן היא להחזיק מעמד בעונה הראשונה, לשרוד את השנייה, ואז, בעונה השלישית, הטוטו כבר נכנס לתמונה ועוזר עם תקציבים. "אותי כרגע מעניינת השנה הראשונה. ברגע שנצליח לתקוע יתד בליגה ולשרוד בה, נחשוב הלאה. הציעו לי להתחיל ישר בליגה השנייה, אבל לא רציתי לקפוץ מעל הפופיק. רציתי שהכל יהיה מסודר, שהשחקניות יכירו את הליגה, ילמדו אותה, שהקבוצה תתאקלם, ובעזרת השם אם נראה אחרי שנה אחת שהולך לנו טוב, נחשוב על חיזוק מתאים ועל עלייה לליגה השנייה. אני תמיד שואפת למעלה, יש לי אחלה צוות, וצעד אחר צעד יהיה בסדר".
אחד הדברים שהכי מחזקים את האמונה של דהן הוא היחס של הבנות, השחקניות שלה: "אני בטוחה שהעובדה שאני מנהלת את הקבוצה שלהן, נותנת להן עוד כוח. יש להן אהבה מטורפת למשחק, ותבין שיש שם גם שחקניות בנות 50 ומעלה. הן מתייחסות אלי יפה, אנחנו מאוד מגובשות, וזה כיף גדול לכולנו".
אם אתם מעוניינים לעזור לדהן להגשים את החלום, תוכלו לפנות לטלפון: 052-5597111
