בזמנים אלו כשצעירים רבים מחפשים את הדרך להוציא דרכון זר ולמצוא את מזלם מעבר לים, עשתה אנה גצקביץ' את דרכה חזרה מארצות הברית לישראל, לשירות צבאי בפיקוד העורף במחוז חיפה כמדריכת אוכלוסייה לשעת חירום.
גצקביץ', 20, נולדה באוזבקיסטן ועלתה עם משפחתה לארץ כשהייתה בת שנתיים. כמה שנים לאחר מכן עשתה המשפחה את דרכה לניו-יורק, ארה"ב, שם התחנכה וגדלה כיהודייה אמריקנית לכל דבר. היא למדה בבית ספר לאמנות והכינה תלבושות לתיאטרון. בשיחה איתה, המבטא האמריקני עדיין מורגש והיא מספרת "בתור ילדה כשרק הגענו לניו יורק רציתי כבר לחזור לארץ כי היו לי פה המון חברים. בניו יורק תמיד הייתי בתוך הקהילה היהודית וגם הדרכתי בקייטנה יהודית. כשהתבגרתי תמיד היו לי מחשבות לחזור לישראל. הייתה לי אפשרות ללכת ללמוד בקולג' או לחזור לישראל והחלטתי לחזור ולהתגייס לצבא בתפקיד של לוחמת. יש לי במשפחה הרבה שהתגייסו והיו בצבא וגם אני רציתי את החוויה הזו. התגייסתי כדי להיות ישראלית".
בגלל בעייה בריאותית לא הצליחה גצקביץ' להיות לוחמת ולאחר קורס עברית גויסה לפיקוד העורף כמדריכת אוכלוסייה לשעת חירום, תפקיד שהיא עושה מול תלמידי כיתות ה'. "אנחנו מלמדים את התלמידים איך להתמודד בכל מיני מצבי חירום כמו אזעקה, רעידת אדמה ובזמן פינוי. מלמדים אותם דרכים להירגע בזמן לחץ וחרדה ומאיפה לקבל מידע בשעת חירום".
על ההבדלים בין ישראל לארצות הברית מספרת גצקביץ': "האנשים פה יותר חמים, יותר חברתיים. בתחבורה הציבורית בניו יורק כולם יושבים עם אוזניות ולא מדברים עם אף אחד, כמה שפחות חיבור. פה זה בדיוק ההיפך, עוזרים אחד לני וברמה האישית אני מרגישה יותר בוגרת. עברתי תהליך שלמדתי ממנו המון דברים. אמא שלי מאוד דאגה בהתחלה ולא ידעה אם זה הדבר הכי טוב בשבילי אבל היום היא כבר יותר רגועה".
כיום היא מתגוררת עם סבתה בקרית ים ואומרת "אני מאוד נהנית ולמדתי המון דברים חדשים ומצאתי חברויות שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר. התהליך היה לא פשוט ומי שרוצה לעשות את זה צריך לחשוב על זה לעומק" וכמו כל חבריה לשירות, גם היא כבר חושבת על הטיול הגדול של אחרי הצבא.
