מי נושא את האור?

אירוע "אמנות במושבה 2020" פרדס חנה – כרכור יתקיים בימים חמישי-שבת 26-28 למרץ.

שעות פתיחת המתחמים: חמישי 10:00-20:00, שישי 10:00–17:00, שבת 10:00-20:00.

הכניסה חופשית. הפעם יתנהל האירוע בסימן ערכים ירוקים ושמירה על איכות הסביבה.

מפסל דמויות מחוטי ברזל

הראל בראשי, בן 31, תושב פרדס חנה, גר בשכירות אצל גל גלר ואלונה גלר, בעלת "תיקה סטודיו" ברחוב שלדג 34 בפרדס חנה.

וכמו בעלי הבית שלו, גם הוא יפתח את ביתו ואת הסטודיו שלו למבקרים במהלך אירוע האמנים.

הוא מפסל דמויות אנשים מחוטי ברזל. הפסלים, בגדלים שונים, עשויים בעבודת ליפוף צפופה, בחוט מגולוון שהוא קונה בחנויות של חומרי בניין.

"אני מאוד אוהב לקחת חומר תעשייתי שאמורים לקשור איתו גדרות, ומעניק לו משהו מעצמי, לשימוש שיש בו יותר הערכה.

אני אוהב גם את זה שלברזל יש נוכחות, יש לו משקל. הוא ממש מקרקע".

אסוציאציות שונות

פסלי החוטים של בראשי מעוררים אסוציאציות שונות. הוא מספר שבעיקר לילדים הן מזכירות מומיות, ולי הן הזכירו, במבט ראשון, רובוטים.

אין המחשה טובה מזו לנצחיות שלהם: בדרך כלשהי, הם נראים גם מודרניים ומגניבים וגם קלאסיים.

הוא התחיל עם זה בגיל 13, כשלמד בתיכון לאמנויות בירושלים.

"היו שם חומרים שונים בסדנת פיסול, כמו חוטי ברזל, איטונג וחימר, והתחלתי לעבוד עם חוטי הברזל.

התנסיתי גם בפיסול ברשת בתור נער, ואיכשהו, הפיסול הזה היה לי הרבה יותר נגיש.

בהתחלה, כילד, עשיתי את הפסלים בחדר שלי, ומאוחר יותר הייתי זקוק ליותר מקום, כי עשיתי גם פסלים בגודל של שני מטרים.

התחלתי לפסל אנשים נופלים, קופצים. תמיד עניינה אותי התנועה.

עשיתי גם פסלים של חיות, אבל אני עושה בעיקר אנשים, כי אני מרגיש שזה קרוב אלי יותר. בדמויות של אנשים יש לי אפשרות רבה יותר להביא תנועות רגשיות.

רציתי להתפרנס מאמנות, וסוגי האמנות האחרים שעשיתי היו פחות קלים למכירה. היו גם בקשות: 'תעשה לי אחד כזה לבית', והחלטתי שזה רעיון לא רע למכור את זה".

מפוזרים על פני הגלובוס

במדרחוב נחלת בנימין מכירים אותו כמי שמוכר שם את הפסלים בדוכן פעם בשבוע.

"אני מוכר עבודות גם דרך האינטרנט, אבל רוב הלקוחות הם מהדוכן בנחלת בנימין, ופתחתי אותו גם כי אני רוצה שזה יהיה נגיש.

יש הרבה פסלים שלי שמפוזרים במקומות שונים בעולם, על פני הגלובוס: במכסיקו, ארה"ב, הודו, אוסטרליה ועוד. את הפסלים היותר גדולים, פסלי הענק, אני עושה בהזמנה.

פסל כזה נמצא, למשל, כבר יותר מ-13 שנים בכניסה לבית הספר שבו למדתי, ורק עכשיו, לרגל שיפוץ בית הספר, הורידו אותו.

פסל ענק נוסף נמצא על בית בנווה אילן. רוב האמנים שעושים עבודות בחוטי ברזל עושים צורות ורישומים בשיטה דלילה יותר.

צריך הרבה מאוד סבלנות לעבודת ליפוף, ולעבוד ככה עם החומר הזה. אני עובד איתו קר, וזו מיומנות ששכללתי".

אירוע "אמנות במושבה"

חלק מהפסלים שלו הם גם שימושיים: אלה פסלי תאורה, שבהם הדמויות מחזיקות גופי תאורה.

"זה פונקציונלי, ויש בזה גם אמירה לגבי הדמות שנושאת את האור בחיינו, זו שנמצאת בחיינו, שמחזיקה לנו את המרחב".

אתה מתפרנס מזה כיום? –"משתדל. בחורף זה יותר קשה. חוץ מזה, אני גם מטפל בהילינג, וגם עושה עוד סוגים של אמנות – ציור ווידאו ארט".

עם זאת, ביריד "אמנות במושבה" הוא יציג רק את פסלי חוטי הברזל. לפרדס חנה הוא הגיע לפני שנתיים.

"לא ידעתי כלום על היישוב לפני כן, לא ביקרתי כאן מעולם, לא הכרתי פה איש. חזרתי לארץ מחו"ל, ושמעתי שפרדס חנה כרכור נמצאת קרוב לחוף הבונים.

כירושלמי במקור, נראה לי מאוד נחמד לגור קרוב לים, אז הגעתי למקום הזה, והתאהבתי בו".