מה קרה לילד

למרות הפוזה שהוא משדר כל החיים, שרון בידר עבר תהפוכות בשנתיים האחרונות, הקים עסק, הציע נישואים ובשל להקמת משפחה. הילד הברדקיסט מלהקת KYD  מקרית ים, שראה את חבריו מתחתנים והופכים להורים, רוצה גם. "אני איש של משפחה בסך הכל", הוא אומר.

בידר, 32, נולד בקרית ים. הוריו היו שכירים, אביו בתעשייה הצבאית ואמו בחברת אסם. "הייתי ילד מפונק, מופרע, הייתי עושה טרור בבית הספר, אף פעם לא לומד. כילד התחלתי לשחק כדורגל וזה נמשך הרבה שנים, התחלתי בהפועל חיפה ובגלל זה גם לא למדתי, ברחתי מבית הספר למגרש. בהמשך שיחקתי בנבחרת ישראל, עברתי לשחק בבוגרים בקבוצת קרית אתא ואז הפסקתי.

מות האם

בידר הפסיק לשחק כדורגל כשאמו נפטרה מסרטן. הוא היה רק בן 21, אבל סעד את אימו במשך שבע שנות המחלה. "הייתי מסיע אותה לטיפולים, היא עשתה שלושה סבבים של הקרנות. את היום שבו נפטרה לא אשכח, זה היה יום לפני יום ההולדת שלה, ביקרנו אותה בהוספיס בהדר, הייתי עם רולי אייזן (חברו ל~KYD _ ה"מ). בשלב מסוים אמרתי לאבא שלי שאני הולך לנוח קצת, ובדרך הביתה עצרנו בבורקס בכר בחיפה. אני מבקש מהמוכר בורקס, ובאותה הדקה, אבא שלי מצלצל ואומר לי שאמא נפטרה. לא ידעתי מה לעשות עם הבורקס, המוכר לא הבין למה אני אומר לו שלא צריך. הוא לא קלט את הסיטואציה".

בידר, בן הזקונים במשפחה, שהיה קרוב מאוד לאמו, נשבר. הוא התכנס בתוך עצמו ולא נתן לאף אחד להתקרב. "הייתי מאוד קשור לאמא שלי. בצבא קיצרו לי את השירות ואפילו נתנו לי להיות קרוב לבית בגלל שאמא הייתה חולה. אחי חי בטורונטו בקנדה כבר 14 שנים, אז הוא לא היה בבית, רק אני הייתי לידה. אחרי שהיא נפטרה, הסתגרתי בבית, לא רציתי לעשות כלום במשך תקופה ארוכה. בסופו של דבר המשפחה והחברים, לאט~לאט הוציאו אותי מזה".

החברות עם רולי אייזן החלה מהשכונה, כשהשניים היו נערים צעירים. "הכרתי את רולי מהשכונה, ידעתי שהוא אח של ארז מאינפקטד משרום ותמיד הוא היה לידי. כל הזמן המוזיקה הייתה בחיים שלי. הייתי עושה מוזיקה לבד. יום אחד ראיתי את רולי בשכונה ואמרתי לו: 'בוא תשמע מה עשיתי'. השמעתי לו את המוזיקה שלי, הוא השמיע לי את שלו ומאז אנחנו ביחד. כשסיימתי לשחק כדורגל, הפכנו את זה למשהו רציני יותר".

בעשור האחרון התעסק בידר במשרה מלאה בלהקת KYD, והמוזיקה מילאה את חייו. במקביל, החל להתעסק בגרפיקה ובזמן שללהקה היה אולפן באח"י אילת, עסק בכך רבות, אבל לא השכיל למנף את זה. בשנים האחרונות החלו חבריו להתחתן ולהקים משפחות. לאחרונה, גם אייזן, שנישא לעינב ויצמן, הפך לאבא, והדבר החל לדגדג גם לבידר.

הצעת נישואים בניאגרה

"לפני שנה וחצי הכרתי את בת הזוג שלי דנה שפלב מקרית אתא והבנתי שאני צריך להיות רציני", הוא אומר, "רציתי למנף את הפרנסה, כי מוזיקה זה לא קבוע והחלטתי לפתוח סטודיו לעיצוב גרפי בקרית ים. אני ממתג עסקים, בונה אתרים, עושה את כל מה שצריך, ובגלל שאני מכיר כל כך הרבה אנשים, זה עובר מפה לאוזן והעסק די מצליח".

במקביל לעסק לגרפיקה ולמוזיקה שהוא עדיין עושה, החל בידר לעבוד עם אפי חגי, יבואן מערכות הגברה שעובד עם כל האמנים הגדולים בארץ. חגי הפך למעין מנטור עבור בידר, ניקה את כל השטויות שרצו לו בראש ופיקס אותו. "הוא שינה אותי, שינה לי את התפישה בחיים, עזר לי להקים את העסק וגרם לי להחליט החלטות אמיצות ".

ההשפעה של חגי, יחד עם העובדה שאייזן, חברו הקרוב, הפך לאבא לאחרונה, הביאו אותו, לפני מספר שבועות, להציע נישואים לבת זוגו. "טסנו ביחד לקנדה, לבר מצוה של האחיין שלי. היינו כל המשפחה בטיול לניאגרה. משום מקום שלפתי טבעת והצעתי לה נישואים. לא רציתי לעשות, כמו כולם, עם הבלונים והשטיח האדום, אבל בסוף יצא מיוחד. היא רעדה מרוב התרגשות, לא יכלה לשים את הטבעת על האצבע כי רעדו לה הידיים. הדודות שלי, שהיו לידנו התחילו לצעוק מהתרגשות, והתיירים הסינים, שהיו לידנו, התחילו לברוח, הם חשבו שמדובר בפיגוע".

בני הזוג חזרו לישראל לפני כשבוע וכעת יחלו לתכנן את החתונה. "אני בשל לילדים, בשביל זה אנחנו חיים, לא? כל החברים שלנו נשואים, לחלקם יש ילדים וגם אני רוצה. אני מאושר בשביל רולי ועינב שהפכו להורים, זה שינה אותם לגמרי, רולי בכלל נהיה יותר רגיש, אתה מדבר איתו על ילד והוא מתחיל לדמוע. אני רגיש בלי קשר, גם כשאנחנו עושים מוזיקה, הוא תמיד אהב יותר את הבלגן ואני יותר רגש. אני איש משפחה, כי גדלתי בבית כזה, אני אוהב את השקט ואת הקבוצתיות של המשפחה. כשהיית ילד הייתי מאוד קשור לאמא, היא יכלה להוציא עיניים בשבילי, אבא שלי היה פחות מעורב ואחרי שהיא נפטרה התחלתי להתקרב אליו".

לא עולה במעלית

הוא קופץ ממשפט למשפט, אולי כי יש לו הפרעות קשב וריכוז כמו לחצי מאוכלוסיית כדור הארץ, אבל זה דווקא מעיד על יצירתיות גובהה. "אבחנתי את עצמי כבעל OCD, כי יש דברים שיכולים להטריף אותי. אני חייב שכל דבר יהיה מסודר. אם תשימי כוס בפינה של השולחן, אני כול להיטרף מזה. חוץ מזה שאני קלסטרופוב ברמה מטורפת, אני לא עולה במעלית. אני גר בקומה שישית ואני לא נכנס למעלית, עולה ויורד שש קומות כמה פעמים ביום, וזה טוב, כי חוץ מזה אני לא עושה ספורט".

חפירה עמוקה יותר בהיסטוריה של בידר מגלה שיש סיבה לפחד מהמעליות. "כשהייתי בן 10 עלינו אליי הביתה במעלית, חבורה של ילדים, קפצנו בתוכה, עד שהיא נתקעה. זו הייתה מעלית ישנה שאי אפשר היה לפתוח במקרה שנתקעה, אז זה לקח ארבע שעות עד שמכבי אש הצליחו לחלץ אותנו. מאז אני לא עולה במעליות, זה עושה לי חרדות ואני מתחיל לרעוד. מה שבטוח שהבית הבא יהיה בית בקומה נמוכה, עם מרפסת".

כיום הוא מנהל את "בידרנט", העסק שלו לעיצוב גרפי, ויש לו שאיפות להיות הסטודיו הכי טוב שיש באזור. "אני רוצה להתקדם בתחום שאני עוסק בו, אבל עם הרבה אנשים סביב. החלום הוא סטודיו ענק עם מלא עובדים, שכל אחד יעשה משהו מתחום הגרפיקה. מבחינה אישית אני מאחל לעצמי להיות בריא, זה יותר חשוב מהכל, ומאושר, שיהיו לי שני ילדים, כלבה ובית עם מרפסת, כי זה יותר נחמד, בקרקע צריך להשקיע בגינה ואין לי כוח".

ב'בידרנט' הוא עובד בעיקר עם חברים, אבל מאחר שהוא מכיר את כולם בקריות, 'חברים' הוא רק מושג יחסי. "רוב הלקוחות שלי בהתחלה היו תקליטנים שאני מכיר וברגע שפתחתי את העסק, החברים התחילו לבוא ולהביא איתם את החברים שלהם וזה מאוד עזר לפיתוח העסק".

גם עם חגי הוא עובד באותו התחום, עושה עבורו את הגרפיקה, ואת המכירה ופרסום המוצרים. "אני עובד עם אפי מעל שנתיים ומאוד התחברתי לאיש הזה, למדתי ממנו המון והשתניתי. בזכותו, יש לי ביצים יותר גדולות לעשות דברים, בזכותו אני עושה דברים מבלי לפחד. כשהתחלתי לעבוד איתו, הייתי חי מהיד לפה, עשיתי חבילות של כסף במוזיקה, אבל לא ידעתי מה לעשות עם כל הכסף, הייתי מבזבז על בילויים ולא דופק חשבון. אפי לימד איתי איך להתנהל בחיים וכיום החיים שלי נראים אחרת והרבה בזכותו".