fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

לרקוד כל הדרך אל הפרס

המנהל האומנותי של פסטיבל המחול כרמיאל שלמה ממן זכה בפרס שר החינוך ליוצרים בתרבות היהודית, מה שהיווה תירוץ מושלם לשמוע על חוויותיו מהפסטיבל לאורך השנים. "אני מאושר ונרגש מההכרה בחשיבות ריקודי העם והמחול הישראלי"
שלמה ממן
צילום אלכס הובר

בעיתוי מושלם ובדיוק שבוע לפני פתיחת פסטיבל המחול ה-30 בכרמיאל, הודיע ביום שני השבוע, שר החינוך נפתלי בנט על זכייתו של המנהל האומנותי של הפסטיבל, שלמה ממן, בפרס השר למפעל חיים, יוצרים בתרבות יהודית בתחום המחול לשנת תשע"ז.

פרס שר החינוך לתרבות יהודית ניתן ליוצרים בתחומי התרבות היהודית והפרסים נועדו לבטא את הוקרת עם ישראל ליוצר בתרבות היהודית. בנוסף מוענק פרס מפעל חיים על תרומה חשובה לתחום התרבות היהודית בישראל.

ועדת הפרס, שהחליטה להעניק את פרס מפעל החיים לממן, ציינה בנימוקיה: "שלמה ממן מאושיות המחול הישראלי בארץ, מביע ערכי המסורת היהודית העם והארץ במחול ובזמר שלצליליו חוברו הריקודים. שלמה הוא כוריאוגרף ומנהל להקות שהטביע חותמו בהטמעת ערכים יהודים ישראלים בפולקלור של מדינת ישראל. הוא מהווה מקור בלתי נדלה של יצירה והשפעה על היוצרים, מאז תחילת יצירתו בשנות השבעים של המאה הקודמת ועד היום".

שלמה ממן
צילום אלכס הובר

נראה בלתי אפשרי

מיומו הראשון ומשלבי ההכנה שקדמו לפתיחת הפסטיבל הראשון היה שלמה ממן אחד האנשים המרכזיים בעשייה וחותמו ניכר בכל. לא קשה להבחין, שהישראליות היא חלק בלתי נפרד מאישיותו וממן הביא אותה לידי ביטוי בכל שנות קיומו של הפסטיבל, תחילה ככוריאוגרף ועוזרו של המנהל האומנותי הראשון יונתן כרמון, ומאז שנת 2000 כמנהל האומנותי של הפסטיבל.

ממן נולד בטבריה, בה גדל ואליה חזר, כששירת שירות קרבי כחייל בחטיבת הצנחנים. עם שחרורו מצה"ל, הצטרף ללהקת ענבל ובהמשך ללהקת כרמון. במסגרת שירות המילואים, הקים ממן את להקת המחול הייצוגית של חיל האוויר. בעידודו של אחד היוצרים החשובים בתחום ריקודי העם יואב אשריאל, החל ממן ליצור ריקודי עם, שהביאו רוח חדשה וסגנון ייחודי למחול העממי. מסוף שנות ה-70 חיבר למעלה מ-300 ריקודי עם, שחלק ניכר מהם הפכו לנכס צאן ברזל בפולקלור הישראלי. הריקודים שיצא בולטים בכל ההרקדות בארץ ובעולם ומלבדם, חיבר מעל 350 ריקודי כוריאוגרפיה לבמה, הפיק 10 תקליטים ושלושה תקליטורים.

לצד היצירה העממית, הקים שלמה ממן אימפריה של להקות מחול ודורות רבים של רקדנים גדלו תחתיו, רבים מהם פנו ללהקות מקצועיות. לפסטיבל הגיע לפני מעל שני עשורים.

"הכרתי מקרוב את יונתן כרמון, שאותו אני מאוד מעריך והוא פנה אלי ושאל, אם אהיה מוכן להיות חלק מהפסטיבל, בין השאר, כי היו לי הרבה מאוד להקות, והייתה האפשרות לתת להן במה", סיפר ממן השבוע.

"עוד לפני שהתחיל הפסטיבל, בחודש ינואר הגענו לסיור בעיר כרמיאל. ברוך ונגר לקח אותנו לסיור וכשכל המשתתפים עמדו על גבעה הוא אמר לנו: 'פה יהיה פסטיבל בחודש יוני'. גם במושגים של היום זה נראה בלתי אפשרי, להקים אמפיתיאטרון ענק ובמה כזאת שלא נראתה בארץ עד אז".

רוצה יותר להקות מחו"ל

אבל זה קרה ותוכניותיו של ונגר יצאו לפועל וביוני 1988 נפתח פסטיבל כרמיאל הראשון. "כשהמופע הראשון עלה הייתה התרגשות גדולה", סיפר ממן. "התברר שהיה צמא גדולה למופעים כאלה. עם הזמן הרף עלה, כרמון השכיל להוביל נכון, בשילוב שבין מחול עממי למקצועי ועם הזמן נוצרה אינטגרציה בין שניהם. היו שיפורים גדולים בטכניקה בנוסף גם המופעים עלו ביכולות המקצועיות".

ממן, שהחל את תפקידו בפסטיבל כרקדן וכוריאוגרף צעיר, הכניס במהלך השנים חותמות אישיות משלו. "אני חשבתי שההרקדות צריכות לתפוס יותר נפח. האמנתי ועודני מאמין שהעממיות הזאת תרחיב את מספר המבקרים. חלק גדול מאוד מגיע מקרב רוקדי ריקודי העם ולכן היה צורך לתת יותר ביטוי ויותר הרקדות. היה בינינו גם שוני בתפיסה של מופע הערב הראשון באמפי, אני האמנתי שנכון לתת חלון של מה שיהיה בפסטיבל, משהו שייתן לאנשים תחושה של חגיגה גדולה".

לדברי ממן, למרות שהפסטיבל מתחיל את העשור הרביעי שלו, עדיין אפשר לשנות ולהתפתח. "בחמש השנים הקרובות אני חושב שנגדל ונתפתח בנושא הריקוד העממי. הייתי רוצה לראות יותר להקות הרוקדות מחול ישראל מקרב הקהילות בחו"ל. אני מתכוון להמשיך לפתח את הנושאים הקשורים בבעלי צרכים מיוחדים הרוקדים בפסטיבל, להמשיך לביים את 100 אחוזים אומנות, לצד המופעים וההרקדות של העיוורים ונכים על כסאות גלגלים. הפסטיבל נועד לכל מי שהמחול והזמר זורמים בעורקיו".

ההחלטה להעניק לו פרס מפעל חיים של שר החינוך תפסה אותו בלתי מוכן וגרמה לו להתרגשות אדירה. "אני מאוד נרגש ומופתע, עדיין לא מצליח לעכל", אמר ממן. "במיוחד משמח שזכינו סוף סוף להכרה של חשיבות ותרומת ריקודי העם והמחול הישראלי לתרבות הישראלית. אני מקווה וכך אמרתי לשר בנט שהתקשר אלי אישית לברך, כי עתה משנתנה ההכרה, הוא ידאג לתת חסות לכך שריקודי העם יחזרו לתכנית הלימודים של בתי הספר כפי שהיה בעבר. המחול הישראלי חייב להיות חלק מתכנית הלימודים. מאתמול, כשזה נודע ברבים, אני מקבל טלפונים והודעות מחברים רבים, כולל חבריי לגדוד הצנחנים, חברים מהעולם, מרגש מאוד".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות