בחודשים האחרונים מתרחש בפרדס חנה כרכור דבר שלא התרחש במשך שנים רבות: התעוררות ציבורית של תושבים בנושא התחבורה הציבורית ביישוב. הצמיחה המואצת ביישוב יצרה בו עומס של רכבים פרטיים, והתחבורה ציבורית מפגרת אחרי צרכי היישוב. התוצאה היא מילכוד הביצה והתרנגולת הישראלי הקלאסי: אנשים לא יכולים להסתמך על התחבורה הציבורית, משתמשים בתחבורה פרטית, השימוש בחבורה הציבורית יורד, מה שגורר הזנחה נוספת שלה על ידי הרשויות והחברות המפעילות כי אין ביקוש וזה לא משתלם, וכן הלאה.
בחסות הגישה הפאסיבית הזאת המשיכה התחבורה הציבורית בארץ ובאזור להידרדר. למעשה, המצב שבו יש לכל משפחה ביישוב שני רכבים נראה מובן מאליו. אלא שכך נוצרים פקקי תנועה, מצוקת חנייה וזיהום אוויר. בנוסף, לא כל התושבים יכולים להחזיק בכל שלב בחייהם רכב.
לצד הקריאות (המובנות) להקמת עוד כבישים, מחלפים ומגרשי חניה, תחבורה ציבורית יעילה יותר יכולה לחסוך עומס על הכבישים. ברמה העולמית, הארצית וגם היישובית, ניתן לראות שהכניסות לשכונות שהתחבורה הציבורית אליהן דלה יותר, סובלות מפקקים חמורים יותר מאלה שמרושתות היטב בקווי אוטובוס. בשכונות כמו רמז שמקושרת למרכז היישוב באוטובוסים יעילים ותכופים יחסית, אפשר לראות גם שאנשים מצביעם ברגליים, וקווי האוטובוס הללו פעילים. וכך, יותר אנשים מנצלים את האוטובוסים ונוסעים בהם.
ממשלות ישראל האחרונות גילו נכונות להשקיע בתחבורה הציבורית יותר מבעבר, מה שמתבטא גם בתגבור התחבורה הציבורית למספר יישובים באזור, אך הדבר כמעט שלא הגיע עדיין לפרדס חנה כרכור. בהדרגה מתעוררים גם התושבים. קבוצות ברשת החלו לדון בנושא, מגדירות צרכים ותוכניות התייעלות, ובשבועות האחרונים ניסחו תושבים את הנקודות שדורשות שיפור משמעותי, כשהתקציבים הנדרשים לחלק גדול מהשינויים נמוכים בהרבה מאלה שנדרשים לסלילת כביש חדש.
שרון כהן, תושבת פרדס חנה כרכור, יזמה השבוע פגישה בין התושבים לבין גורמים בוועדת התחבורה החדשה שהוקמה במועצה. במקביל, תמר קינן, יו"ר עמותת "תחבורה היום ומחר" ותושבת פרדס חנה כרכור, העבירה את הבקשות שהעלו התושבים השבוע במכתב שהפנתה לרשות הארצית לתחבורה ציבורית (הכפופה למשרד התחבורה).
בין הבקשות: הפעלת אוטובוסים מהרכבת בצד פרדס חנה ולא רק בצד קיסריה; אפשרות לנסיעת המשך בפרדס חנה (כנהוג בערים גדולות: לעבור בין מספר אוטובוסים תוך שעה או פרק זמן קצר ולשלם על נסיעה אחת); אפשרות לכרטיס חופשי יומי עבור משתמשים "כבדים" בתחבורה ציבורית; הפעלת תחבורה ציבורית לשכונות שכיום לא עובר בהן אף קו אוטובוס, כמו יפה נוף בפרדס חנה ושכונות בצפון כרכור, ושכונות כמו נווה אשר שעוברים בהן אוטובוסים בודדים בלבד ביום; הגברת תדירות האוטובוסים המגיעים מהישוב לבית החולים הלל יפה; הגברת תדירות קו 4, הקשר היחיד בין פרדס חנה כרכור לתחנת הרכבת ובין פרדס חנה לכרכור, בעיקר בימי שישי; הוספת תחבורה ציבורית במוצאי שבת בתוך היישוב ובין היישוב אל מחוץ לו (התחבורה הציבורית במוצאי שבת מוגבלת מאוד ומתחילה מאוחר, הרבה אחרי צאת השבת).
כמו כן צייו התושבים את מה שמוכר לכל מי שנוסע בתחבורה הציבורית ביישוב: כריזה שגויה ומטעה באוטובוסים.
בפנייה צוין גם הצורך בקיצור והוספת קווים: "רבים מהקווים מטיילים בשכונות והופכים אותם ללא אטרקטיביים בגלל זמן נסיעה ארוך. את קו 4 למשל, עדיף לחלק לשני קווים, אחד מהרכבת לשכונות מזרח כרכור ואחד מהרכבת לחלומות ויובלים (אפשר שיצאו לסירוגין). מהשכונות הצפון מערביות של פרדס חנה כרכור (גאולה, עמידר) יש הרבה אפשרויות להגיע לרמז, אבל אין אף קו שעושה את הכיוון ההפוך".
הטענה נכונה: לקווים 3, 5 ו-730 שעוברים בשכונות הצפון-מערביות וממשיכים לנווה פרדסים, לרמז ומשם למרכז פרדס חנה, אין מסלול הפוך. כך גם לקו 729, שממשיך מהשכונות הדרום-מערביות של הישוב לחדרה ולנתניה.
