בשקט בשקט, לטיסיה בק עושה קריירה מפוארת בארה"ב והפכה לאחת הספורטאיות הישראליות הכי מצליחות בתבל * רגע לפני שהיא רושמת היסטוריה ומייצגת את ישראל באולימפיאדה, היא מספרת איך הכל התחיל, איך היא מסתדרת רחוק מהמשפחה בקיסריה ומדוע לא מפריע לה שהיא לא זוכה לקרדיט ראוי בארץ
לא בטוח שרוב חובבי הספורט מכירים את השם לטיסיה בק. אבל הבחורה בת ה~24, שמשפחתה גרה בקיסריה, הולכת לרשום היסטוריה בקיץ הקרוב כאשר ככל הנראה תהיה הראשונה שתייצג את ישראל במשחקים האולימפיים כשחקנית גולף.
בק מצליחה כבר שלוש שנים בסבב הגולף העולמי לנשים, ורק בגלל שהענף כולו לא זוכה לאובר פופולריות בארץ, היא לא הפכה לסלב מקומי. אבל זו לא תהיה טעות לומר שנכון להיום לטיסיה בק היא אחת הספורטאיות הישראליות הכי מצליחות בעולם.
בק עושה חיל מעבר לים כבר שנים. היא נולדה בבלגיה, גדלה במגרשי הגולף של קיסריה, עברה לפני עשור לארה"ב וכעת מתגוררת במיאמי. את המעבר לחו"ל היא עשתה די לבד ובכל זאת הצליחה להיכנס לסבב העולמי היוקרתי, ואם היא תשמור על הדירוג בצמרת העולמית, היא גם תשתתף באולימפיאדה.
רגע לפני שהיא מעבירה עוד ליל סדר בלי המשפחה, מספרת בק בראיון מיוחד על ההצלחה, האלמוניות, המרחק מהבית והחלומות.
איך הכל התחיל?
"התחלתי לשחק בגיל 9. נולדתי בבלגיה ושם ההורים שיחקו קצת גולף. המשפחה עשתה עליה כשהייתי בת 6 ועברנו לקיסריה ליד מגרש הגולף. הייתי ילדה מאוד פעילה. התחלתי לשחק טניס ולא לקח הרבה זמן עד שהצטרפתי להמון ענפי ספורט שונים. בגיל 9 ההורים רשמו אותי לחוג גולף פעמיים בשבוע. הם ורצו שאני אצטרף לחוג בתקווה שאוכל לשחק איתם ובגלל שזה ספורט שמאוד עוזר להתבגרות. הספורט מאוד פופולרי בחו"ל אז בהרבה מדינות הורים לוקחים ילדים למגרש בגולף".
ומתי הבנת שאת בדרך לקריירה בגולף?
"בגיל 12 השתתפתי באליפות ישראל לנשים בפעם הראשונה וניצחתי. הפסקתי לשחק טניס, שזה היה הספורט הבולט שלי, והתחלתי לשחק גולף כמעט כל יום. אני מאוד תחרותית וראיתי בגולף הזדמנות יותר גדולה להצליח".
ההורים דחפו?
"ההורים אף פעם לא דחפו אותי. כילדה צעירה אני לא זוכרת אותם עומדים לידי שעות בזמן האימונים. כן, הם צפו בי בזמן תחרויות בארץ ובחו"ל, אבל אף פעם לא הכריחו אותי. תמיד היה לי דחף עצמי. בגלל שלא היו הרבה בנות מסביבי ששיחקו גולף יכולתי להתאמן לבד, אבל בטניס ממש היה לי קשה לשחק מחוץ לאימונים שהיו לי שלוש פעמים בשבוע".
החלטת לעבור לארה"ב בגיל צעיר מאוד.
"נכון. בגיל 13 החלטנו שאני חייבת לעבור לחו"ל כדי להצליח ולהתקדם. הגעתי לרמה בארץ שאף פעם לא הייתה במדינה שלנו והייתי חייבת לעבור לחו"ל כדי להתקדם אם רציתי להיות רצינית בגולף. האפשרות הייתה להישאר בארץ ולא להמשיך להתחרות או לעבור לחו"ל ולהמשיך בקידום הקריירה. יש לנו שני מועדונים בארץ, שזה לא מספיק בכלל. ואין הרבה כלים והדרכה. אז מצאנו פנימייה לספורט בפלורידה ובגיל 14 עזבתי את המשפחה ואת הארץ ועברתי לפנימייה".
"זו רק ההתחלה"
ההתחלה שלה הייתה לא פשוטה אבל לבק היה כישרון בולט מגיל צעיר. בין יתר האנשים שזיהו את הפוטנציאל היה יורם ארבל, שליווה אותה מתחילת דרכה ודחף אותה להצלחה. הפריצה הגדולה שלה החלה לפני ארבע שנים, אז היא קיבלה מלגת לימודים לאוניברסיטת דיוק שבצפון קרוליינה, שם היא גם התאמנה וסיימה את המסלול לפני כשנה וחצי עם תואר בפסיכולוגיה.
את מרגישה שיש לך עוד לאן להתקדם?
"יש לי עוד המון להתקדם. זאת רק התחלה בשבילי ולשחק בסבב המקצועני זה נחמד ומראה שיש לי את הרמה, אבל אני יכולה ללמוד עוד המון. אני עדיין מסתגלת. יש הרבה יותר לחץ עכשיו, יותר עיניים, זאת הפרנסה וזה החלום שלי אז ברור שיש יותר לחץ".
והשיא הקרוב שלך הולך להיות באולימפיאדה?
"כן. קצת קשה שאני היחידה והראשונה מישראל שמשתתפת באולימפיאדה, כי גולף זה מאוד בראש והיה ממש עוזר אם היה שחקן בארץ שיכול היה להיות מנטור בשבילי, אבל אין, אז אני לומדת בדרך. אבל אני מאוד גאה ויש לי הזדמנות גדולה לעשות משהו משמעותי".
מתרגשת?
"אני מאוד מתרגשת לקראת האולימפיאדה, אבל מנסה לא לחשוב על זה יותר מדי. יש לי עוד כמה חודשים להתקדם ולעבוד על המשחק המנטלי שלי. יש לי עונה מאוד ארוכה עם המון תחרויות אז אני אצטרך לשלב בין ימים ארוכים של תחרויות ואימונים".
יוצא לך להגיע לארץ?
"בזמן הלימודים הייתי מגיעה לארץ פעמיים בשנה. עכשיו יש לי פחות זמן. שנה שעברה באתי בנובמבר ודצמבר לתקופה ממש קצרה".
לא פשוט להיות כל כך רחוקה מהמשפחה.
"דווקא לא קשה לי להיות רחוקה מהמשפחה. אני כבר רגילה. כבר 10 שנים אני גרה לבד. כשרק עברתי לחו"ל השתמשנו המון בסקייפ. עכשיו כבר לא, אבל שולחים טקסטים ומדברים קצת בטלפון. עכשיו דווקא בזמן שאני מגיעה להיות עם המשפחה זה מוזר לי…".
את מאוד מצליחה בחו"ל, אבל לא מקבלת על כך מספיק קרדיט בארץ.
"אני לא מחפשת לקבל קרדיט. הגולף לא פופולרי בארץ אז אני מבינה ויודעת שלהרבה ישראלים יש ראיה שגויה לגבי גולף. המטרה הגדולה שלי היא לייצג את ישראל בסבב ולהראות לאנשים בחו"ל צד אחר של המדינה ממה שהם רואים בחדשות".
ומה המטרות?
"המטרה היא להיות אחת השחקניות הטובות בעולם ובהחלט יכולה. אני כן מאמינה שעם עוד קצת ניסיון בסבב והרבה עבודה קשה זה יבוא. יש לי את הדחף שאין להרבה שחקניות אחרות".
יש מישהו בגולף שאת שואבת ממנו את ההשראה?
"אין לי ספורטאי או גולפאי שמהווה לי השראה, אבל אני כן אוהבת ללמוד את המשחק והסווינג (טכניקה) של המכה אז אני רואה המון וידיאו של גולפאים שונים".
את בגיל צעיר ועובדת מאוד קשה. איך זה משפיע על החיים הפרטיים?
"אני רוב היום בגולף וכל שבוע אני במקום אחר, אז אני לא עושה הרבה חוץ מזה. לא נורא, כל דבר בזמנו".
ואת כבר חושבת על היום שאחרי? איפה תהיי?
"ברור. אחרי שאני מסיימת עם הגולף אני חוזרת לארץ. זאת אף פעם לא הייתה שאלה. ישראל זה הבית. אני בארה"ב בשביל הקריירה וכשאני אסיים אני חוזרת הביתה".
