fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

כרמיאל: החינוך עולה על הסוס

מאי רונאי, אסף אחיטוב, יצחק ויינמן, גיל-עד דימרמן צילום אלכס הובר (4)
מאי רונאי, אסף אחיטוב, יצחק ויינמן, גיל-עד דימרמן צילום אלכס הובר (4)

החינוך עולה על הסוס

רגע לפני הצלצול הראשון, החליט "צפון-1" להציץ לשתי מגמות מיוחדות במינן הפועלות בהצלחה רבה בתיכון אדם חברה וטבע בכרמיאל: מגמת הרכיבה על סוסים ומגמת הכלבנות. מעבר למקצוע הנרכש ומעבר לתעודת הבגרות, לומדים כאן בעיקר על חמלה, נתינה, ערבות הדדית ולקיחת אחריות. חינוך לגמרי אחר

מאי רונאי, אסף אחיטוב, יצחק ויינמן, גיל-עד דימרמן צילום אלכס הובר (4)
מאי רונאי, אסף אחיטוב, יצחק ויינמן, גיל-עד דימרמן צילום אלכס הובר (4)

לקראת שנת הלימודים הקרובה, שתיפתח ביום ראשון הקרוב, בדק "צפון-1" היכן יכולים תלמידים, שמערכת החינוך הקונבנציונלית לא מתאימה להם, אך הם בהחלט מוכשרים, חכמים ואפילו מאוד מיוחדים, למצוא מסגרת לימודית שתתאים להם, שיגיעו לבית הספר בחדווה וגם יסיימו עם בגרות ומקצוע שהם אוהבים.

בית הספר אדם חברה וטבע של רשת בתי חינוך דרור ישראל בכרמיאל הוא בית ספר תיכון יצירתי דיאלוגי לשכבות ט'-י"ב. התהליך החינוכי מקיף את התחום הלימודי, החברתי והרגשי של חניכיו. במרכז התהליך עומד החניך כאדם שלם המביע את צרכיו, את רצונותיו ואת כישוריו. בית הספר מתבסס על הדיאלוג החינוכי. המחנכים בבית הספר רואים בעשייה החינוכית שליחות ודרך חיים. מרביתם חברי תנועת דרור ישראל, החיים בקיבוצים בגליל. הצוות החינוכי חדור מוטיבציה ואידיאולוגיה ליצירת חברה טובה יותר וצודקת יותר.

הדס פלדמן מנהלת בית הספר, מסבירה: "הסוד של בית הספר שלנו הוא המפגש והיחסים. כשאנחנו אומרים בית ספר דיאלוגי, אנחנו לא מתכוונים לשיטה של לפתור בעיות בלי לריב ובלי להפעיל כוח. גם, אבל זו רק תוצאה אחת של משהו יסודי יותר. אנחנו מתכוונים ליחס עמוק לכל מי שאנחנו פוגשים כמישהו שהמפגש איתו צריך ויכול להיות אמיתי, כן. מפגש שבו פותחים את הלב ואת הראש בנכונות שמה שהאחר אומר או עושה או שואל ישנה אותי, את הדעות והרגשות שלי. כך אנחנו שואפים שיהיו היחסים בין חברי הצוות, בין המחנכים לחניכים ובין החניכים והחניכות. המגמות של בעלי החיים שפועלות בבית הספר (עליהן נרחיב בהמשך – ער"ה) נבחרו לאחר מחשבה מעמיקה על כך שאלו בעלי חיים, שגם איתם בני אדם יוצרים קשרים משמעותיים. שיש אליהם מחויבות, אחריות, קשב, דאגה, התמודדות עם קשיים".

מאי רונאי צילום אלכס הובר (5)
מאי רונאי צילום אלכס הובר

מגמה נוספת הפועלת בבית הספר, שונה באופייה ממגמת בעלי החיים, היא המגמה הטכנולוגית, שבה מושם דגש, גם הוא ייחודי במערכת החינוך, לרבות במערכת החינוך הטכנולוגי, על יצירתיות והתנסות מגוונות בשלל תחומים של יצירה ויצרנות. גם במגמה זו שמים דגש מיוחד על שאלות חברתיות ומוסריות  כמו טכנולוגיה בשירות האדם ועל כישורים חברתיים כמו עבודת צוות ולמידה שיתופית.

באדם חברה וטבע לומדים כ-120 חניכים בשבע כיתות. בכל כיתה 20 חניכים לכל היותר. בית הספר פיתח פדגוגיה ייחודית המבוססת על בניית הכיתה כקבוצה, על קשר אישי בין מחנך לחניך, למידה מבוססת פרויקטים וחיבור בין למידה לחיי היום יום. הלמידה היצירתית והמגוונת מתבצעת בקבוצות קטנות. בנוסף, מתקיימת פעילות חברתית חשובה הכוללת טיולים, סדנאות, סמינרים והתנדבות בקהילה. הקשר בין המחנך לחניך נמצא במרכז התהליך החינוכי וכולל יחס אישי, שיחות רציפות והיכרות מעמיקה. החניכים בבית הספר מסיימים את כיתה י"ב' עם תעודת בגרות עיונית, בגרות טכנולוגית או תעודת מקצוע על פי בחירתם.

שיעורים באורווה

שתי מגמות מסקרנות הפועלות בבית הספר הן מגמת הכלבנות ומגמת הרכיבה על סוסים. מאי רונאי בת 17 מכרמיאל, חניכה במגמת רכיבה, בקבוצת יהלם: "בחטיבת הביניים למדתי בבית הספר פסגות בכרמיאל. את הרכיבה התחלתי לפני בית הספר. הספקתי להשתתף אפילו  תחרויות. כשהוריי ואני שמענו על בית ספר, אותו מסיימים עם תעודת מדריך, זה מאוד הלהיב אותי, כי קשה לי בלימודים. בחרתי במסלול הרכיבה, שכן כבר בגיל 5 התחלתי ברכיבה טיפולית ולאחר מכן עברתי לרכיבה מקצועית. אני אוהבת את הלמידה, את פירוט על הגוף של הסוס, מידע על מחלות ואיך מטפלים בהן ובכלל את התעסוקה הפיזית עם הסוס – להיות איתו בתא, להבריש אותו, ללטף, זה מחבר בינך לבין הסוס. הקשר שלי עם הסוס הוא קשר טוב ומיוחד מאוד. זה סוג של  מקום לברוח אליו, אם רוצים להיות לבד או אם עובר עלייך יום לא טוב. בכל פעם שאני עולה על הסוס, אני מגלה דברים חדשים. זאת חיה מדהימה עם רגשות".

אסף אחיטוב מעכו, מחנך ומורה למקצוע הרכיבה, מסביר על העבודה: "אני מחנך בתיכון כבר 10 שנים. השנה אני פותח כיתה ט'. החניכים מגיעים אלינו מרקעים שונים – חלקם עם רקע בעבודה עם סוסים וחלקם לא. אנחנו שמים דגש גדול בלימודים על אחריות אישית על הסוסים ועל רווחתם. החניכים והחניכות מטפלים, מאכילים ומתחזקים את האורווה מתוך ההבנה שהסוסים הם באחריותנו ובהשגחתנו, ואם אנחנו רוצים לרכוב עליהם, עלינו לדאוג להם. מעבר לכך ישנה העבודה עם הסוסים עצמם, עבודה מהקרקע של אילוף ורכיבה. הסגנון שאנחנו רוכבים נקרא רכיבה מערבית, והוא נראה יותר כמו רכיבה של קאובויס בארה"ב.

השינויים שחלים אצל החניכים עצומים, הם מפתחים אמפתיה לסוסים, לומדים להגדיל ראש ורוצים כל הזמן להתפתח עוד ועוד. יש חניכים שאפילו יש להם סוסים מועדפים וסוסים שיש להם קשר מיוחד איתם. גם לסוסים יש חניכים שהם מחבבים במיוחד.

"אני מלמד את החומר העיוני הנוגע למחלות, התנהגות, אנטומיה ועוד ומדריך את הרכיבה. הקשר שנוצר ביני לבין הילדים הוא קרוב מאוד, מאחר שההתמודדות שלי היא גם בכיתה וגם בעבודה המעשית. בגלל האופי המיוחד של המגמה אנחנו צריכים לפתח יחס מאוד גבוה של אמון – הם בי כמדריך, ואני בהם, מאחר שרכיבה היא דבר מאוד מסוכן.

מה ההבדל בין מגמה כזאת למגמה עיונית למשל? עד כמה אתה רואה ומרוצה מהתוצאות? 

"השוני הוא גדול. לחניכים יש הרבה זמן מחוץ לכיתה בעבודה עם הידיים, בעבודה קבוצתית מאומצת ועבודה עם הסוסים. דבר נוסף שמעניין וחשוב הוא שהקשר בין מה שלומדים בכיתה לבין מה שרואים באורווה הוא ישיר, כך החניכים מבינים כי החומר העיוני אינו תאורטי ויכול לעזור להם. זה מגביר את המוטיבציה שלהם ללמידה. "מבחינה אישית, כמחנך ומדריך, אני מאוד מרוצה מהתוצאות. החניכים מאוד נהנים, לומדים עצמאות מהי, עבודה עם כלים ועם הידיים וגם, בסופו של דבר, מצליחים במבחני הבגרות"
גיל-עד דימרמן עם הכלב צילום אלכס הובר (2)

גיל-עד דימרמן עם הכלב צילום אלכס הובר (2
גיל-עד דימרמן עם הכלב צילום אלכס הובר (2

חברו הטוב של האדם

מגמה נוספת העוסקת בקשר שבין התלמיד לבעלי חיים היא הכלבנות. המורה אורי סולקין, תושב אשבל, מסביר: "בכל שנה אנו מביאים חמישה כלבים מעמותת כלבלאב, ובסוף השנה, בעצב מהול בשמחה, אנו מוצאים להם בית חם. החניכים פוגשים את הכלבים יום בשבוע, שמוקדש כולו ללימודי הכלבנות. במקום לשבת בכיתה מול הלוח החניכים נמצאים בכלבייה, מטפלים בכלבים, מאלפים אותם ולומדים עליהם בשיחה עם המורה על כוס קפה. כאשר חניך פוגש כלב, עליו להוריד את המסכות, שכן הכלבים קוראים אותנו ואת שפת גופנו. אם נגיע לעבודה לא רגועים וחסרי סבלנות, הכלב לא יבוא אלינו, אם נבוא ב'פוזה', הכלב לא יקשיב לנו. זה משקף לחניכים דברים עליהם, דברים שלפעמים לא עוברים במפגש אנושי.

יצחק ויינמן, בן 17 מכרמיאל, חניך במגמת כלבנות: "למדתי לפני כן בבית הספר פסגות. בכיתה ח' הציונים שלי לא היו משהו וגם מצבי החברתי לא היה טוב בכלל, מה שגרם לירידה בביטחון העצמי שלי. כשראיתי פלייר של אדם חברה וטבע, התחלתי לחשוב על זה ברצינות, מכיוון שבית הספר משתמש בשיטות אחרות. אני בחרתי במסלול הכלבנות, מפני שאני מאוד אוהב כלבים, למרות שבבית יש לי חתולה. אני לומד את מקצוע הכלבנות במשך שלוש שנים ובמהלך השנים למדתי הרבה על חקלאות, בעלי חיים בכלל וכלבים בפרט, מהכרת הגזע עד חיסונים.

יצחק ויינמן צילום אלכס הובר
יצחק ויינמן צילום אלכס הובר

"בשנה הראשונה שלי במגמה הכרתי כלבה בשם טקילה. נתנו לה את השם הזה כי הייתה מעורבבת עם כל מיני גזעים, כמו המשקה. התאהבתי בה מיד, במהלך השנה, למדנו, קפצנו, אכלנו, רבנו, השלמנו, נפצענו, והיא אפילו הכירה את ההורים שלי. ביקשתי לקחת אותה הביתה לסוף שבוע, וסוף השבוע הזה היה מדהים. מכיוון שיש לי חתולה בבית והן לא מסתדרות, לא יתאפשר לי לקחת אותה הביתה בסוף השנה. ביום שמצאו לה בית, הייתי מאוד עצוב מכיוון שאני יודע שאני לא אראה אותה יותר, ונקשרתי אליה מאוד. בסוף שנת הלימודים אני אמור להתגייס. אני מאוד רוצה להתגייס ליחידת הכלבנים של המשטרה במסגרת שח"ם (שירות חובה במשטרה).

גיל-עד דימרמן בן 17 מהיישוב צורית מספר על החוויה שלו: "למדתי לפני כן בבית הספר משגב. מה שמשך אותי לכאן זו בעיקר צורת הלימוד, מספר קטן של תלמידים בכל שכבה. זה היה חשוב לי, כי אחת הבעיות העיקריות שהייתה לי לפני כן היא שכל שאר בתי הספר היו מאוד גדולים. בחרתי במסלול הכלבנות משום שאין דבר יותר חשוב בשבילי מאשר כלבים. אני מאוד אוהב כלבים וזה היה חלום שלי ללמוד לאלף אותם. אני מתחיל עכשיו את השנה השלישית שלי במסלול הכלבנות, ואני מרגיש שזה גרם לי להיות בן אדם אחראי יותר ורציני יותר. למדתי שצריך להשקיע ולהתמיד בשביל להגיע למטרות שאני רוצה.

"מה שאני הכי אוהב במגמה זהו החיבור שנוצר בין החניכים, בינם לבין עצמם, ובין החניכים לכלבים. אני מאוד התחברתי לכלב שאיתו עבדתי בשנה שעברה ואני בטוח שגם הוא התחבר אליי. בצבא אני רוצה לשרת בעוקץ. התכוננתי הרבה לראיון האישי ולכל המבחנים, ואני באמת מנסה לעשות כל מה שאני יכול כדי להתקבל לעוקץ".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות