fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

חוק וכושר

כשעו"ד איריס הבר כהן לא במשרד עורכי הדין שלה או בבית המשפט, היא עסוקה בהדרכת כושר. גם כשעלתה על בגדי השחור-לבן של הפרקליטה, לא ויתרה על המקצוע שאותו רכשה במכון וינגייט, והכל התחיל בגלל אותו רופא שציווה עליה להשיל 25 ק"ג ממשקלה
איריס הבר. צילום: דורון גולן

זה סיפור על ניגודים, על איך לא לוותר על מה שאוהבים, למרות הכל. על איך לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה, על אישה אחת שברירית שמצליחה לעשות גם וגם וגם, ועדיין להצליח.

עו"ד איריס הבר כהן, 48, מקרית ביאליק מתחילה את הימים שלה בשיעורים אישיים שהיא מעבירה לשמנה וסולתה של הקריות, לכאלה שלא רוצים להיראות במכוני הכושר הגדולים. אחרי כמה שעות שהיא מעבירה שיעורים, בסטודיו שלה או במכון הכושר באלאנס בקרית מוצקין, היא עולה על שחור-לבן והולכת למשרד עורכי הדין שלה. למרות שהיא עורכת דין זה 10 שנים, היא לא ויתרה על הכושר והדרכתו ונשארה נאמנה למתאמנים שלה ולדרך.

ילדות בחוף השנהב

היא נולדה בקרית חיים להורים עליזה ושלמה כהן, בת בכורה. אחריה נולדו עוד שתי בנות. "הייתי ילדה סקרנית ואינטליגנטית, אבל מאוד מופנמת ושקטה, חוקרת הכל בשקט", היא מספרת, "כשהייתי בת 4 נסעה המשפחה לשליחות בחוף השנהב. אבא שלי היה מנהל בסולל בונה, והייתי שם עד גיל 15. זה נתן צבע מאוד חשוב לילדות שלי. הייתה שם ישראליות מאוד חזקה, שמירה על הצד המסורתי-יהודי, החברים היו המשפחה והגרעיניות של המשפחה הקרובה הייתה כיפית. כמובן שהיו חיי רווחה מאוד טובים. בכלל, זו תקופה שמאוד השפיעה עליי ועם כל אחד מהבנים שלי, חזרתי לשם. אל הבית, אל המטפלים, כדי שיכירו את הילדים שלי".

כשחזרה לארץ, לאחר שבמשך 10 שנים למדה בכיתה עם 12 ילדים, נחתה באורט דרום, לשכבה של 16 כיתות, 40 ילדים בכיתה. "זו הייתה טראומה רצינית. ממצב בו נהג לוקח אותי לבית הספר, פתאום אני עולה על ההסעה, נדחפת עם כרטיסייה. הייתי צריכה להסתגל, אבל הצד הלימודי היה מאוד חזק אצלי והשתלבתי די מהר. בית הספר מאוד תמך ועזר".

בצבא שירתה כמעט חמש שנים בתפקיד קצינת ח"ן ת"ש בבית הספר לצניחה, ובשנת השירות האחרונה הייתה מפקדת קורס קצינות בבה"ד 12, שם לדבריה התעצבה, עם הרבה נתינה, איכות וציונות. "אחרי חמש שנים הייתה לי דילמה אם להשתחרר או לא, כי הציעו לי דווקא תפקידים מעולים כמו קצינת נפגעים של הצנחנים או סגנית קצינת ח"ן ראשית, אבל הייתי ילדה ורציתי אזרחות, אז יצאתי".

היא נרשמה ללימודי חינוך ותקשורת באוניברסיטת חיפה, שם בחרה בפיתוח תוכניות לימודים, למרות שכולם בחרו בייעוץ. "בחרתי תחום די משעמם, כי הוא בעיקר מודלים, אבל אותי זה ריתק. אחר כך עבדתי שנים בבנק לאומי בפיתוח תוכניות עבודה".

איריס הבר. צילום: דורון גולן
איריס הבר. צילום: דורון גולן

25 ק"ג יותר מדי

כשהרופא אמר לה שהיא צריכה להשיל 25 ק"ג ממשקלה, החליטה לצאת לקורס מאמנים בווינגייט. "אכלתי הרבה בורקסים בחמש השנים של הקבע, הייתי מאוד מאושרת וזה לא הפריע לי. כשהרופא אמר לי שבמינימום אני צריכה להוריד 25 ק"ג, הבנתי שאני חייבת להתחיל להתאמן. מעולם לא היו לי נעלי התעמלות, כל הזמן התחמקתי מהמורים, אבל התחלתי להתאמן ומי שאימנה אותי אמרה שמתאים לי להיות מדריכה. בווינגייט נפתח קורס ונרשמתי. כבר הייתי נשואה עם תינוק בן ארבעה חודשים, הרגשתי מבוגרת שם, כולם היו ילדות. בשיעור האחרון ביום הראשון, והמדריכה שאלה מי רוצה להעביר שיעור. כולן התכווצו ואני התנדבתי, החלטתי להתמודד עם השדים שלי. בסוף השיעור הזה ניגשו אליי המדריכות ושאלו אם אני יכולה לעבוד אצלן, וככה התחלתי. עשיתי את הקורס ובמקביל עבדתי כמאמנת כושר, ומאז עברו 22 שנים. לא החסרתי יום אחד, אני מתה על זה, זה הווייב הכי חזק שיכול להיות בעולם. אני מתייחסת לזה כאל שליחות, היום אני לא צריכה את זה לפרנסה, אבל זה הדרך שלי להחזיר לקהילה".

היא נישאה בגיל 28 ונולדו לה שני בנים, עידו, 21, ורון, 16. אחרי שבע שנות נישואים התגרשה והחליטה ללמוד משפטים. "זה חלום שתמיד היה לי וכשלמדתי לתואר ראשון בחיפה, התלבטתי אם להירשם למשפטים. זו הייתה השנה הראשונה שפתחו את הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, אז אמרתי לעצמי שאתן להם קצת להשתפשף. כשעידו היה בן 5 וחצי ורון בן חצי שנה אמרתי שאני רוצה ללמוד משפטים. אבא שלי שאל אם אני מבינה למה אני נכנסת. אמרתי שלא, אבל אני נכנסת בכל מקרה, ולמחרת נרשמתי. נהניתי מכל רגע בלימודים, ובמקביל, עבדתי כמאמנת כושר שבעה ימים בשבוע, במכונים ובקבוצות אישיות, אבל הייתי מאוד מכוונת ומאוד מאורגנת. זה אומר סדר יום שמתחיל בארבע בבוקר, זה לרצות מאוד את הכל. נעזרתי במטפלת עד שרון היה בן 13. כמובן שקיבלתי תמיכה מאוד גדולה מההורים והמשפחה. כשאתה מגיע ללימודים בגיל יותר מבוגר, זה אחרת. סיימתי את התואר בהצטיינות".

הקשר עם אנשים

היא התמחתה במשרד לענייני משפחה בחיפה ומיד החליטה לפתוח משרד משלה. "היה ברור שבגיל שלי אני לא הולכת להיות שכירה בשום מקום, לא היה נראה לי הגיוני בגיל 38 להיות שכירה. אחרי ארבע שנים שהילדים סבלו בגדול, אמרתי שאפתח משרד שלי, עם יכולות ההכלה והקשרים שלי עם אנשים. להיות עורכת דין לענייני משפחה לא הייתה בחירה אקראית, כי להיות עורכת דין אזרחית, זה לא היה עובד אצלי, הקשר עם האנשים מאוד הכרחי לי".

המשרד שלה כולל שלושה חדרים, אחד עבורה, אחד עבור עורך דין אזרחי שעובד לצדה ובחדר השלישי היא מעבירה אימונים אישיים בבקרים ובלילות, והוא מצויד בכל מה שצריך לאימון ספורט אישי. "לאורך כל הדרך שמרתי על לפחות 20 שעות שבועיות של אימון ספורט. אני לא יכולה להתנתק מזה. גם העיסוק בספורט וגם עריכת הדין באים מהמקום של התמודדות עם לעמוד מול אנשים. הייתי כל כך ביישנית ונחבאת אל הכלים, שאמרתי לעצמי שהדרך להתמודד עם זה היא להיכנס לזה ולהתמודד עם זה. 20 שנה אני עומדת על במה, מול עשרות אנשים, וזה להתמודד, לא משנה מי יהיה שם. אותו דבר בקטע המשפטי, הבחירות שלי סוליסטיות. תמיד אני סינגל, ככל שבגרתי הבנתי את זה יותר וזה עובר כחוט השני בכל החיים שלי. שלא תביני לא נכון, אני מאוד חברותית אבל ההתנהלות שלי היא יחידנית ומובילה".

בשנתיים האחרונות היא מלמדת בשלוחה של מכון ווינגייט בצפון, בה היא מכשירה סטודנטים בבית הספר למאמנים.

לריב תמיד אפשר, זו לא הדרך, איריס הבר. צילום: דורון גולן
"לריב תמיד אפשר, זו לא הדרך". איריס הבר צילום: דורון גולן

"הבחירה בדיני משפחה היא לא אקראית, היא מתחברת לאישיות שלי ובעיקר לעבודה עם קהל ואנשים. שני התחומים העיקריים בעולם המשפט, בהם הייתי מעוניינת הם פלילים ומשפחה. על הפלילי המשפחה הטילה וטו, אז נותרתי עם המשפחה. אנשים ששומעים דיני משפחה חושבים על גירושים, אבל יש הרבה מעבר לזה. זה ידועים בציבור, עיזבונות, ירושות, אימוץ ופונדקאות. זה תחום מגוון ומעניין. אני עובדת הרבה שעות ביום, אבל אוהבת מאוד את מה שאני עושה. הגיע אליי לא מזמן זוג. היא אלמנה שלוש פעמים, בת 80, והוא גרוש בן 85. הם חיים 25 שנה ביחד. הם הגיעו עם הילדים, הנכדים והנינה כדי לעשות הסכם ממון. ולמה? כי לה יש פנסיה מעולה ולו אין כלום, והיא אמרה שאם תלך לפניו, שלפחות הוא ייהנה. כולם ליוו אותם לכל הפגישות, וזה היה מרגש מאוד. כשנכנסנו לבית המשפט לענייני משפחה, אפילו השופט אמר להם לשבת לפניו".

ניתוח ראש מסובך

בכלל, היא מגדירה את עצמה כעורכת דין ומגשרת. היא מובילה את האג'נדה של יישוב סכסוך בדרך של בוררות ופשרה. "לריב תמיד אפשר, ובריב, גם אם מישהו חושב שניצח, שני הצדדים מפסידים. בעיניי כל סכסוך ניתן לפתרון בגישור, והיום, למגשרים יש כל כך הרבה דרכים להציע, שאין סיבה שהבעיה לא תיפתר. זה נהדר שיש לנו מערכת משפט, אבל אנחנו, האנשים מן היישוב, אנחנו צריכים להכריע בעניינינו".

היא משתייכת לעורכי הדין שמתנגדים לחוק ליישוב סכסוך, הקובע כי לפני פתיחת תיק גירושים יש להגיע לארבע פגישות גישור והיא בין עורכי הדין שהגישו בג"צ נגדו. "החוק הוא בעיקר פגיעה בזכויות האזרח. זה כמו שאם עד היום, כשכאבה לי האוזן, הייתי הולכת לרופא אף אוזן גרון, היום אני צריכה ללכת קודם ארבע פעמים לרופא כללי ורק אז לרופא אף אוזן גרון. פגעו פה בזכויות היסוד של האזרחים המעוניינים בהכרעה משפטית".

החלום שלה הוא לצאת לפנסיה, כשהיא עדיין חזקה, צעירה ויפה ולכבוש את העולם. ולמה היא מתכוונת? לפני שש שנים עברה ניתוח ראש מאוד מסובך, שלפניו ניהלה שיחה מאוד צפופה עם בורא עולם. "אם לפני כן הייתי אדם טוב, כשהתעוררתי מהניתוח, אני רוצה לקוות שנהייתי אדם יותר טוב. זו הייתה דלקת חמורה שכרסמה את האוזן ועור התוף והתחילה לכרסם את קרום המוח. קמתי אחרי 10 ימים עם 50 תפרים על הראש, שמתי בנדנה וחזרתי לאמן. הרופאה סמכה עלי שאשמור על עצמי וכל שבוע הורידו לי כמה תפרים".

הניתוח גרם לה להעריך קצת יותר את החיים והיא החליטה להקדיש חודש בשנה לעצמה. "מאז, בכל שנה אני נוסעת לחודש לניו יורק, ולא סתם, אני נוסעת ללמוד לתואר שני במשפט בינלאומי. פעם בשנה, הכל נסגר. הדלתות של המשרד נסגרות, אני מעבירה תיקים. הסטודיו נסגר. הקיץ, זו תהיה היה השנה החמישית שאני טסה לחודש לניו יורק ולומדת. מלבד הלימודים, בחודש הזה אני מבלה, רואה הצגות, מטיילת, לעצמי עם עצמי, לבדי. כשאתה עושה משהו והדרך קשה, אתה חורק שיניים וגורס אבנים, התוצאה מתוקה שבעתיים, אתה מעריך יותר ומה שאתה סוחב ומביא איתך, רואים את זה. אני לא אוהבת להשתמש בביטוי 'בא בקלות והולך בקלות', אבל כשאתה עובד קשה, אתה נותן לזה יותר כבוד והערכה".

10 קטנות

עם איריס הבר כהן

1 מודל להשראה: אבא שלי.

2 דרינק: יין אדום.

3 צבע: לבן.

4 ליד מי היית רוצה לשבת בטיסה: הילארי קלינטון.

5 מה לא תאכלי אף פעם: בשר נא.

6 מה לא יודעים עלייך: שאני הרבה יותר חזקה ממה שאני נראית.

7 תיאטרון או קולנוע: שניהם.

8 כדורגל או כדורסל: כדורסל.

9 כלב או חתול: כלב.

10 מה הדבר הראשון שאת עושה כשאת קמה בבוקר: מתיישבת ובודקת שהכל במקום.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות