תמי גינזבורג מזכרון יעקב מגדירה את עצמה כאופטימית חסרת תקנה. "אני מאמינה שבכל מצב יש בחירה. לא תמיד אפשר לבחור את מה שקורה לך, אבל אפשר לבחור מה לעשות עם זה. זה נותן לי הרבה תקווה, לדעת שיש לי בחירה מה לעשות עם הקלפים של החיים".
גינזבורג, בת 46, נשואה ואם לשלושה, בעלת העסק "תמיד בלב", מגדירה את עיסוקה כמי שעוזרת לאנשים להתמודד עם משברים, בהם אובדנים. "אני עוזרת להם לבחור מחדש בחיים מתוך שמחה שיודעת שאנחנו לא סתם חיים פה. זו זכות, ואנחנו בוחרים למצות את החיים כאן. משבר הוא לעיתים קרובות נקודת עצירה בחיים. דברים לא פתורים אינם מטופלים במרוץ החיים, ואנשים חיים ברוטינה ולא עוצרים כדי לשאול אם זה טוב. ואז קורה משבר שמערער את המציאות, ויש אנשים שמשתמשים בו כהזדמנות. הם באים אלי, ואני יחד עם האדם בבור, בלי להתעלם מהקושי והעצב, ואז מנסה לחזור חזרה, להתבונן, להיזכר ולחפש את מהותו, העוצמות שלו, מה מדליק אותו, מה עושה אותו מאושר, במה הוא חזק ומה עוזר לו להתמודד. מחקרים מראים שב~95 מהטראומות, אנשים יודעים איך להתמודד. הם באים אלי כדי למצוא את כוחותיהם ולצאת ממצבים לא קלים. הם במקום שבו הם לא יודעים איך ייצאו מזה, ולאט לאט אנחנו רואים מה יכול לשפר את המצב".
גינזבורג יודעת קושי מהו. אביה נהרג במלחמת ההתשה כשהייתה תינוקת ואמה נשארה אלמנה מטופלת בשלושה ילדים קטנים. "זה מה שהכרתי. אמי נישאה שוב וגדלתי שנים רבות עם אב חורג, אבל נושא דמות האב שלא הכרתי שיחק אצלי תפקיד, וחיפשתי ללמוד עליו ולהכירו. ניזונתי בעיקר מזיכרונות של אנשים שהכירו אותו. חשבתי שאני יודעת מה זה שכול. בגיל 26 התברר לי שלא ידעתי".
הכתבה המלאה מחר, שישי, ב"כל זכרון" ובמהדורה הדיגיטלית
