כשהחיוך לא יורד מפניו, הוא מתהלך עם מקל הליכה וכובע גרב לראשו, הפעיל החברתי חגי סלק משלומי מנסה להתמודד עם מציאות חיים חדשה אליה נקלע לפני חודשיים. לפי שבוע שוחרר מבית החולים כרמל לאחר עשרות בדיקות ודגימות. סלק סובל מדלקת בגזע המוח ומקווה לטוב.
זו לא הולכת להיות כתבה דביקה או מלאה ברחמים, אלא תעוזה של איש אחד שהחליט להניע לפעולה את חבריו ברשת החברתית פייסבוק ולגלות לכל העולם את אשר על ליבו, בעיקר בעת משבר.
סלק, בן 44, נולד וגדל בעכו והיה פעיל חברתי גם שם. כשהחליט לעבור להתגורר בשלומי יחד עם רעייתו גליה לפני יותר מעשור, רצה להוביל שינוי גם ביישוב הקטן. סלק התמודד לראשות מועצת שלומי בבחירות 2013 ונחל תבוסה.
הוא הצליח לגרום להתעוררות ביישוב הוותיק כשהגה בשנת 2008 סטיקר: 'העיניים של שלומי'. לאחר שנחשף החל בפעילות חדשה לתושבי היישוב הכללה הרצאות, הקמת ביגודית, חלוקת מזון וירקות.
מעבר לפעילות הצליח סלק להביא לשלומי רוח חדשה, ביקורתית ויותר פתוחה לשינויים. לאחר הבחירות סלק הבין שנעשו הרבה טעויות ואם ירצה להיות פוליטיקאי _ יצטרך להתנהג בהתאם. עם זאת, בכל נשמתו הוא נשאר מנהיג חברתי. הוא משמש כמנכ"ל עמותת GRF משנת 2011 וגם כשהוא חולה, הוא ממשיך לעבוד מהבית. משפחתו של סלק עומדת איתנה לצידו, וזה לא פלא, שהרי הוא מעורב בכל מהלך בחייהם של שלושת ילדיו: רום, נווה ואוריה.
סלק מתחיל את המונולוג המרגש: "שלושה שבועות הסתובבתי בקהילת קופות החולים וחיפשתי תשובות. הרגשתי רע, איש לא חשב להפנות אותי לבית החולים. יום אחד, אני יורד במדרגות ביתי ומרגיש שהעולם זז. חשבתי שאני עייף וקצת לחוץ, הסעתי את הילדים לבת הספר וחזרתי לנוח. לפעמים צריך פסק זמן. הדלקתי את הטלוויזיה בחדר השינה וראיתי כפול. קבעתי תור מיידי לרופא עיניים שקיבל אותי ביום שבת. הבדיקות יצאו תקינות. בשלב זה רופאת משפחה שולחת אותי לבדיקות סיטי ראש, אף אוזן גרון ודופלר. לקבוע תור לבדיקות יכול לקחת חודשים רבים ואני מצליח לזרז את התורים. כל הבדיקות יוצאות תקינות, אבל אני ממשיך להרגיש לא טוב. רופאה נוספת מבצעת בדיקה ואני מרגיש כאבים איומים בראש. היא מפנה אותי לרופא מומחה, שקובע לי תור לעוד חודשיים. בינתיים אני שם את הכאבים בצד אומר לעצמי 'יהיה בסדר', אבל לא. יומיים לאחר מכן, אני כבר מרגיש שאין לי תחושה בצד אחד של הפנים. סטרתי לעצמי, ולא הרגשתי דבר. בדחיפות הגעתי לבית החולים כרמל, חשדו שעברתי אירוע מוחי וכל הבדיקות הנירולוגיות היו תקינות אך עם זאת הרופא בוחר לאשפז אותי".
מחול שדים
המסע שהחל סלק, רק מתחיל. הוא לא מבין מה יוליד יום, ועם מה עוד יתמודד, אך אומר בראיון מביתו בשלומי כי צוות הרופאים בבית החולים הציל את חייו. "מאותו הרגע מתחיל מחול, שאתה לא מצליח לעקוב אחריו", מסביר סלק. "מתקפת רופאים ואבחנות רפואיות, עד שהגיע פרופסור מילר ששאל אותי שאלות והזדהה עם הכאבים והמצב החדש שהגעתי אליו. פרופסור מילר שולח אותי לבדיקה בגזע המוח. אני שואל: 'מה זה אומר'? ואיש לא יודע להגיד. נכנסתי לסחרור, הראש מייצר מחשבות והגוף מחייך, בוכה וצוחק. העומס היה קשה, לא יכולתי לעמוד בזה, הרגשתי שאני לא מצליח להתמודד. אני איש המוקף בעשרות מעגלים של חברים ובני משפחה, פתאום הרגשתי לבד בעולם, כמו סמרטוט שלא שווה שום דבר.
"בלי לחשוב פעמיים אני מעלה פוסט לפייסבוק שאני זקוק לעזרה. פתאום אני, חגי סלק, האיש הזה שעוזר לכולם, מעניק ונותן כלים לאנשים, מעצים, צריך את עזרתם של ההמונים בשלושה חודשים שנראו לי הארוכים בחיי".
הפוסט שהעלה סלק לפייסבוק מתאר את מצבו הרפואי. אבל כיאה לאיש ספונטני, רגיש ובעל חוש הומור, אנשים חשבו שיש לו שפעת. לאט~לאט הבינו שהסיפור קשה יותר. "הפוסט שלי הפך לוויראלי, פתאום אני מקבל טלפון מחבר מהתיכון, ומהצבא ועוד אחד שסייע לי בפוליטיקה, ואנשים מתחילים להצביע ברגליים ולבקר אותי בבית החולים. יום אחד הגיע טלפון מאיש שאינני מכיר, הוא חולה כליות מגיל עשר. אמר לי 'קראתי את הפוסט שלך ויש לי בית מרקחת שלם בבית, אבל אתה הצלחת לחזק אותי'. גם במצבי הלא פשוט כלל הצלחתי לחזק אנשים אחרים לא להישבר. עבורי זו בהחלט הארה לחיים. לא חוויתי דבר כזה מימי".
התוצאות מעודדות
תוצאות הדיקור שעבר סלק מגיעות לבית חולים ומגלות שיש לו 72 תאים בגזע המוח. מאז הוא חובש כובע גרב לראשו. הכובע היה שייך לאביו ז"ל, כובע צנוע של איש עבודה. סלק מרגיש שאביו צריך לעטוף אותו בשעה זו. "הרופא אומר: ככל שיש יותר תאים, יש פחות סיכוי לגידול, ואני נדהם ואומר: 'איזה גידול? על מה אתה מדבר'? בבת אחת אני נוחת על הקרקע. אחרי השיחה עם הרופא, שהסביר לי מה ההבדל בין רע לגרוע, הרגשתי שאני צריך לעלות עוד פוסט לפייסבוק. לא התכוונתי לסחוט לייקים, אלא לקבל עידוד. הפוסט לאחר מכן כבר היה עם בלון חמצן, זה היה הרגע שאנשים הבינו שאני באמת לא מתלוצץ. אני מסביר שאני במשבר ואני אעבור אותו ואני אנצח. הגיעו אליי המוני אנשים שאני לא מכיר שאמרו לי: 'תגיד, אתה מטומטם? אתה מבין מה אתה עושה? במצבך אתה מחזק אנשים ונותן תקווה? אז הבנתי שלא רק שלא רציתי להיות לבד, פשוט רציתי לחזק אחרים".
סלק מקבל טיפול מיוחד של החדרת סטרואידים בכמות אדירה לגוף. כחלק מתופעת הלוואי נפגעת גם היציבות ולכן הוא מתהלך עם מקל. פתאום הפך תלותי.
עם זה הוא חי בשלום בינתיים. אבל היה רגע אחד בין כל המולת הביקורים, שסלק היה צריך את השקט. הוא מצא פינה בבית החולים, התיישב ודיבר עם אלוהים. זה היה רגע אחרי שילדיו הקטנים הגיעו לבקר אותו. סלק פרץ בבכי ובנו נווה אמר לו: "אבא אני לא בא לכאן יותר, לא טוב פה".
סלק: "התפללתי. אמרתי: אלוהים היקר, אני לא מבקש ממך את החיים שלי, אני דורש אותם ממך. אלה החיים שלי. ואם אני אעלה אליך אני אהפוך לך את גן עדן לגיהינום. יש לי שלושה ילדים ואשה, אם אתה רוצה להעניש אותי, תעניש, אבל למה אותם?". אני דורש את החיים שלי". זה היה מונולוג לא קל, אבל אמיתי לחלוטין, מסביר סלק.
לאחר מכן מחליט סלק גם להעלות סרטון לחבריו בפייסבוק, עם המסר: "אל תתמוטטו". הסרטון הביא לאלפי צפיות וגם גרם לחבר המתגורר בקנדה לעלות על מטוס לארץ ולבקר את חברו.
הטלפון מהיריב הפוליטי
פתאום, שיחת טלפון קוטעת את המתח של הראיון והמונולוג של סלק. מהצד השני של הקו נמצא גבי נעמן, ראש המועצה. סלק ונעמן התקוטטו במגרש הפוליטי במשך שנים. זה היה מאבק לא קל בכלל. נעמן שומע לראשונה על מצבו של סלק ומתקשר לברך לרפואה שלמה. את סלק זה לא מפתיע. "אני לא שונא אף אחד. תוך שבוע מיום הבחירות כבר חזרתי לעבודה. התאכזבתי מהתוצאה, אין ספק שעשיתי המון טעויות כי לא התחברתי לתושבי שלומי נכון. מאידך, בשלומית אהבו אותי. אין לי עניין בפוליטיקה כרגע, אני בטוח שכל מה שעשיתי היה טוב, כדי להעצים את תושבי המקום. הגעתי לשלומי עם תפיסה חברתית ואני בטוח שאם היו בחירות למנהיג חברתי אני הייתי זוכה, פוליטיקה זה עולם אחר לגמרי".
אז מה הפרויקט הבא?
"הפרויקט הבא שלי יהיה על העצמה, מהסוג הזו שחוויתי, אני רק מקווה שאצא מהמצב הבריאותי הזה כמה שיותר מהר. אני חושב לבנות הרצאה ממנפת שהכותרת שלה 'דורש חיים'. עברתי המון בחיים, ניהלתי, הרציתי ובחיים לא הגעתי לתובנות. תובנות זה להעצים אנשים אחרים. המסר הגדול הוא שאם קשה לכם, אל תתבכיינו, תבואו חזקים. בעצם זה שתשתפו, תעזרו גם לאחרים. אני עדיין צריך ללמוד להתמודד עם חולשה…בכל זאת, אם ארצה להיות ראש עיר אצטרך להפנים את זה".
