fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"הקרקס היה עבורי עוגן כדי להתמודד עם קשיים בחיים"

הרבה כדורים התעופפו בין ידיו של רני אייזנברג מפרדס חנה מאז שראה לראשונה בחייו אדם מג'נגל עם חמישה כדורים ברחובות הודו. מה שהחל כמחזה בלתי נתפס עבורו הפך כעבור מספר שנים למקצוע לכל דבר. כיום הוא מלמד ילדים ובני נוער את אמנות הקרקס בבתי ספר ובחוגים
"קרקס הוא כמו פיזיותרפיה לנשמה". רני אייזנברג
"קרקס הוא כמו פיזיותרפיה לנשמה". רני אייזנברג

 

כרני אייזנברג מפרדס חנה התחיל להתעניין בקרקס ובלהטוטים כשהיה בן 13 וראה את אמו עושה ג'אגלינג עם שלוש קלמנטינות. "הופתעתי, כי מעולם לא ראיתי אותה עושה דבר כזה לפני כן", הוא מספר. כיום, הילד המשתאה של אז מלהטט עם ילדים ובני נוער עם מספר גדול בהרבה של כדורים ואביזרים ומרחיב את עולמם.

אייזנברג, בן 48, נשוי ואב לשלוש בנות, פנה אחרי הצבא ללימודי תיאטרון. "למדתי משחק ואחר כך בימוי תיאטרון בסמינר הקיבוצים. בפרויקט הסיום ביימתי את ההצגה 'אקווס', שזכתה לתהודה ושבחים בארץ. בהמשך ביימתי הצגה נוספת על יונה וולך, 'תסמונת ואן גוך'".

בתקופה ההיא הקרקס היה תחביב עבורו. "ב-1996, כשהייתי בן 24, יצאתי לטיול הגדול בהודו, בין לימודי המשחק ללימודי הבימוי, ושם נחשפתי לתופעת הג'אגלינג ברמות הגבוהות יותר. הפעם הראשונה שראיתי שם מישהו מלהטט עם חמישה כדורים הייתה חוויה מכוננת. לפני תקופת היוטיוב, זה נראה לי בלתי אפשרי, ופתאום ראיתי מישהו עושה זאת בקלות. הסתכלתי על זה מוקסם במידה לא רגילה. זה השפיע עלי והחלטתי שאני רוצה לעשות זאת. מישהי תפרה לי כדורים במהלך הטיול, והייתי עושה הופעות רחוב ומתפרנס מלהטוטי ג'אגלינג שלמדתי שם. כשחזרתי לארץ חשבתי שאני היחיד כאן שיודע לג'נגל עם חמישה כדורים, ואז התבדיתי כשהגעתי לגינת שנקין וראיתי מישהו מג'נגל עם שבעה כדורים".

אייזנברג סיים את לימודי הבימוי, התחיל ללמד קרקס והתחביב הפך למקצוע. באמצע הייתה הפסקה שבה החיים לקחו אותו לכיוון אחר. "עבדתי בחיפה, בבית הקפה של אחי ז"ל שאליו הייתי קשור מאוד. אחי האהוב חלה ונפטר ומצאתי את עצמי בעליו של בית הקפה. לאחר כמה חודשים שבהם ניהלתי את המקום, מעין תקופת ביניים של פרידה מאחי, מכרתי את בית הקפה וב-2001 חזרתי ללמד קרקס. אז הגעתי לפרדס חנה, ומאז אני מלמד קרקס בבתי ספר".

כיום אייזנברג מלמד בחמישה בתי ספר בסביבה: אורט בנימינה, אלונה בעמיקם, בית הספר ליזמות משגב שבגבעת חיים, בית הספר המיוחד אדנים שבחדרה ובית הספר הדמוקרטי גבעול בחדרה. בנוסף, הוא מעביר שני חוגי קרקס בבנימינה ובעין עירון ועושה גם קייטנות קיץ. "החוג בבנימינה הצמיח את הדור הבא של הלהטוטנים בארץ, ביניהם אופק שניר שמחזיק בשיא עולם בשבעה כדורים לאורך זמן, ושגיא ברכה, להטוטן ברמות בינלאומיות. בתחרות הלהטוטים השנתית בסחנה השנה, שמשתתפים בה טובי הקרקסנים בארץ, הם זכו במקום הראשון והשני".

מה בעצם אתה מלמד?

"אני מתמקד בשלושה נושאים: להטוטים, שיווי משקל ואיזון. אני עובד עם אביזרים ועושה שילוב בין הדברים. בעבודה על שיווי משקל אני עומד על אביזר-כמו קביים, חד אופן, חבל, רולה בולה- ועושה עליו שיווי משקל, ובעבודה על איזון אני מאזן עלי אביזר".

אייזנברג קם ומדגים איך הוא עושה הכל ביחד, כשהוא מתאזן בעמידה על לוח עץ המונח על גבי צינור עגול, מאזן כדור על מצחו ועושה במקביל ג'אגלינג עם שלושה מקלות. "בשבילי, העיסוק בתחום הקרקס הוא כמו פיזיותרפיה לנשמה. עבודה דרך התנועה של הגוף יוצרת אצלי שלווה ורוגע, ובמקביל נכנס עניין השליטה: מיקוד, ריכוז, ביטחון עצמי, תפיסה מרחבית. הקרקס היה עבורי לאורך השנים עוגן כדי להתמודד עם הקשיים בחיים".

"קרקס הוא כמו פיזיותרפיה לנשמה". רני אייזנברג
"קרקס הוא כמו פיזיותרפיה לנשמה". רני אייזנברג

פרס המורה היזם

המילה "קרקס" מתקשרת לבני הדור שלי ושל אייזנברג עם מופעי ענק מתוקשרים של קרקסים ידועים שהיו מגיעים מדי פעם לארץ ומופיעים עם בעלי חיים מאולפים. עם עליית המודעות לזכויות בעלי חיים, השימוש בבעלי חיים פסק והקרקסים הגדולים מתרכזים במופעים אנושיים מושקעים בלבד-אקרובטיקה, להטוטנות, ריקוד ועוד.

מהו הכוח שיש במופע קרקס שיוצר את התחושה המסעירה והמשחררת? אייזנברג סבור שזו תחושת הרחבת הגבולות של יכולות האנוש. "קרקס טוב מעביר את האדם חוויה מרוממת שמרחיבה את עולמו, תגובת 'וואו', התרגשות, צמרמורת. בביקור באנגליה, למשל, ראיתי קרקס סיני מקצועי שיצר חוויה של שלמות. יצאתי ממנו בתחושה שאני לא אותו אדם שהייתי כשנכנסתי אליו. להטוטנית עשתה להטוט שבו התאזנה על חד אופן שנסע על גבי כדור ענק והקפיצה בו זמנית קעריות על רגלה".

זו ההשתאות שבה אדם שואל את עצמו איך בני אדם יכולים לעשות זאת?

"כן, זה מופע של שליטה שלא תתואר. אני יוצא מצומרר ואומר: 'אם האנושות מסוגלת להגיע לרמה כזאת של דיוק, כנראה שגם אני יכול יותר לדייק בדברים, להרחיב את מנעד האפשרויות והגמישות המחשבתית. זה מה שאני רוצה להנחיל לתלמידים. לרוב, אנחנו מסוגלים ליותר ממה שאנחנו מאמינים שאנחנו מסוגלים, ותפקידי הוא להראות להם את זה. אם תאמר לילד: 'בוא תלהטט עם שלושה כדורים', הוא בדרך כלל יאמר: 'לא אני לא יכול'. אני מפשט לו את הדרך להגיע לשם ועוזר לו לממש את הפוטנציאל הקיים בו ולהרחיב לו את האפשרויות. שם אני מרגיש שאני ממצה את עצמי בעבודה". התוצאה: בסרטון שהוא מראה לי הוא מלהטט ביחד עם ילד, כשהם מקפיצים ומעבירים מאחד לשני מספר רב להדהים של כדורים במקביל.

את כל אלה הוא מנסה לעשות בעבודתו עם התלמידים, ועליהם גם קיבל את פרס "המורה היזם" של רקנאטי המוענק מדי שנה לעשרה מורים בארץ. את הפרס קיבל על יוזמתו ללימוד אמנויות הקרקס בבית הספר אדנים, בו הוא מלמד כבר שמונה שנים. "תלמידי החינוך המיוחד צמאים לעשייה פחות קונבנציונאלית ויותר חווייתית, ולא ללימוד פרונטאלי רגיל", הסביר בדף שהגיש לוועדת הפרס, "לכן הפעילות מתאימה להם מאוד. השיעור מאפשר להם פורקן מתח וויסות רגשי, התגברות על מעצורים הנגרמים מהפחד לטעות ומכישלון. פיתוח אמון, אחריות ומשמעת עצמית… התלמידים מפתחים יכולות גופניות, מיומנות קואורדינטיבית, יצירתיות, מידת ריכוז גבוהה, ומגיעים ליכולות גופניות ורגשיות שלא היו מודעים לקיומן. בנוסף, התלמיד מפתח בטחון עצמי ברמה האישית והחברתית, יכולת התמדה, שליטה עצמית, יכולת לעבוד בשיתוף פעולה, התמודדות עם פחד קהל ופתיחת ערוץ תקשורת חדש עם חבריו וסביבתו. במהלך השנה התלמידים משתתפים בהופעות, דבר שרותם אותם ליטול חלק, להצליח, להפגין את כישוריהם ולשפרם ולהיות חלק אינטגראלי מהמערך הבית ספרי, כמו גם מפתח בהם תחושת גאווה, הישגיות ושייכות".

מעבר לכיף ולתחושת ההישג, אייזנברג סבור כי לג'אגלינג יש השפעה מיוחדת על המוח. "הג'אגלינג דומה מאוד לתנועות התינוק בזחילה: יד נשלחת קדימה, רגל נגדית. הזחילה חשובה להתפתחות המוח, ומחקרים מראים שתינוקות שמדלגים בהתפתחותם על שלב הזחילה, עלולים להפוך בהמשך ללקויי למידה. עבודת הג'אגלינג מחזקת את הקשרים העצביים בין שתי אונות המוח. אני עצמי אובחנתי בזמנו כדיסלקט, ויכולות הקריאה והכתיבה שלי השתפרו באורח פלא בעקבות הג'אגלינג. החל מהג'אגלינג הפשוט ביותר ועד למסובך, בתנועות מתבטאת צורת האינסוף (הספרה שמונה כשהיא אופקית), מה שעובד על אונות המוח, מרפא ופותח חסימות רגשיות. בג'אגלינג לא עובדים עם 'צד דומיננטי'. שתי הידיים עובדות, והיד החלשה לומדת מהיד החזקה".

5 קטנות עם רני אייזנברג

  1. 1. מודל לחיקוי: אורי, אחי הגדול. כשביימתי את "אקווס", ונותרו לי פחות מחודשיים להעלאת ההצגה, שלושת השחקנים הראשיים ביטלו במפתיע את השתתפותם. התקשרתי לאורי ושאלתי 'מה עושים?'. הוא ענה: 'גם אם כולם יעזבו, אתה עולה עם הטקסט ביד על הבמה ועושה בעצמך את כל התפקידים'. העצה הזאת נתנה לי רוח גבית, והגעתי לפרמיירה עם הצגה שלמה.
  2. מה לא תאכל לעולם? לא כשר.
  3. מה לא יודעים עליך? כתבתי שירים שהולחנו וחלקם הוקלטו. את השיר הראשון בדיסק הראשון של אברהם טל, "פסטיבל", כתבתי על אחי ז"ל. הסרטון "המאושר בפרפר", המופיע ביוטיוב, מספר בארבע דקות את סיפור חיי דרך עולמם של פרפרים.
  4. אמונה טפלה: יש לי אמונה, והיא לא טפלה.
  5. חלום לא ממומש: ששיריי יתפרסמו.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות