מבצע "בעט בדלי" נכנס לשבוע השני שלו. הפועל חיפה עבדה קשה מאוד כדי לטפס מהתחתית אל מקום בפלייאוף העליון, הסיבוב הראשון של שרון מימר בקבוצה כלל 24 נקודות, אבל שני משחקים, שהמוטיב המרכזי שלהם הוא חוסר אחריות, הורידו את האדומים למקום השביעי, מחוץ לפלייאוף העליון, שלושה מחזורים לסיום העונה הרגילה. פתיחת העונה החלשה הותירה מעט מאוד מקום למרחב תמרון במאבק על מקום בין שש הגדולות, שני המשחקים האלה בזבזו את רובו.
בהפסד לבני יהודה הפועל חיפה הצדיקה את המוניטין שלה – משחק התקפה מוצלח לצד משחק הגנה מזעזע. אני מדגיש, שוב, את משחק ההגנה ולא את חוליית ההגנה, למרות שבשבת הרביעייה ההגנתית הייתה חלשה מאוד. כי משחק ההגנה קשור לכל הקבוצה ועובר דרך הימנעות מאיבודים באזורים מסוכנים ונצחונות בקרבות מרכז השדה. מול בני יהודה, השחקנים של שרון מימר לא הפסיקו לאבד כדורים ולהפסיד בקרבות האלה, ומדובר ביריבה שהופכת כל פעם כזאת למצב הבקעה.
בלט לרעה – גל הראל
מי שבלט במיוחד לרעה הוא גל אראל, שאיבודים שלו הובילו באופן ישיר לשניים מהשערים. זו הייתה תזכורת לכך שאראל הוא לא קשר אחורי טבעי וגם תזכורת לכמה שרסמוס סויסטדט היה חסר. אם משהו טוב יצא משני המשחקים האחרונים, זה שהם לא הותירו מקום לספק לגבי החשיבות של הגרזן השבדי להפועל חיפה. הוא סותם חורים, ממוקם נהדר ומשחק באחריות, אחת המשימות הראשונות של הקיץ צריכה להיות לוודא שהוא סוגר את פינת הקשר האחורי לשנים ארוכות.
אבל האחריות לא נופלת רק על שחקן אחד. דור מלול, ולא בפעם הראשונה העונה, רשם משחק הגנה חלש, שהגיע לשיא בנגיעת היד המיותרת, שהובילה לפנדל. הוא לא מפוקס לאחרונה גם בהתקפה ואולי טוב שיקבל מנוחה של כמעט שבועיים וחצי כשייעדר מהדרבי. גם ניסו קפילוטו וראדו גינסארי ביצעו טעויות קריטיות במהלכים שהובילו לשערים. אלה אמורים להיות העוגנים, השחקנים היציבים של הקבוצה. כשהם עושים טעויות כאלה, אין לאדומים הרבה סיכוי.
לצד זאת, חשוב לציין שהיו מול בני יהודה דקות רבות שמשחק ההתקפה של הפועל נראה טוב. רבע השעה הראשונה הייתה מרשימה מאוד וכללה כמה התקפות יפות, וגם במחצית השנייה היו דקות של שליטה ויצירת מצבים מעניינים. מימר בחר במערך היהלום להתמודדות עם שיטת שלושת הבלמים של הכתומים, עם רביעיית מרכז שדה טכנית מאוד ושני שחקני התקפה זריזים שמצאו את החריצים בין שלושת הבלמים. זה שוב היה מערך נכון שמבחינה התקפית הביא תוצאות.
הרכב הרפתקני של מימר
את ההבדל בין משחק ההתקפה למשחק ההגנה ניתן להבין בשתי דרכים. אחת היא שמימר הכין את השחקנים טוב מבחינה מקצועית, אך לא מבחינה מנטאלית, מה שהוביל לדקות טובות לצד ריבוי טעויות קריטיות. השנייה היא שמימר לקח צעד אחד יותר מדי בהרפתקנות ההתקפית שמאפיינת את תקופתו בהפועל חיפה. הרכב בלי קשר אחורי של ממש, עם שני מגנים שמרבים להצטרף להתקפה ועם שני שחקני מרכז שדה מאוד לא ניידים – שלומי אזולאי וגילי ורמוט, זה כבר יותר מדי מול יריבה שמתמחה בעקיצות מהירות.
הדרבי יהיה שונה מאוד משתי הבחינות. ברמה המנטאלית, הפועל תגיע לדרבי כאנדרדוג, עמדה שהרבה יותר נוחה מבחינתה. לאורך העונה האדומים טובים יותר במשחקי חוץ, למרות שהם מארחים את הדרבי זה אמור להרגיש כמו משחק חוץ לכל דבר, לאחר שהמשחק מול בני יהודה נראה כמו משחק בית כי הוא נערך ללא אוהדי בני יהודה.
מבחינה מקצועית, מימר ייאלץ להעלות הרכב הגנתי מהרגיל. מלול ייעדר כחלק מקיזוז המגנים הימניים בדרבי, שתי האופציות על הספסל הן לירן סרדל וגיא משפתי, שניהם שחקנים עם קונוטציה הרבה יותר הגנתית. הדיווחים הטריים הם שאזולאי כנראה לא יהיה כשיר, מה שיזיז את אראל לעמדת ה-50/50 שלו לצד קשר אחורי.
המאבק על הפלייאוף העליון עדיין פתוח לחלוטין. אם לא יהיו הפתעות גדולות מלמעלה או מלמטה, נשארו שלוש קבוצות שנאבקות על שני כרטיסים. השתיים שכרגע נמצאות מעל הפועל חיפה – הפועל ב"ש והפועל חדרה, ישחקו אחת נגד השנייה ביום ראשון, משחק שאחריו נדע מי היריבה האמיתית על המקום השישי. למרות שלאדומים נותר משחק בבאר שבע, כנראה עדיף שחדרה תפסיד. בכל מקרה, שום דבר לא ייסגר גם במחזור הקרוב.
