רן גלר, מזכיר וגזבר מועצת פרדס חנה כרכור, נכנס לתפקידו הכפול לפני 13 שנה. לא מעט סבורים כי מדובר בהיקף עבודה שאדם אחד כמעט לא יכול לעמוד בו, אך גלר מספר שהוא לא היחיד בארץ הנושא בשני התפקידים, והוא גם לא היחיד במועצת פרדס חנה כרכור שעושה מגוון רחב של עבודות. "העובדים כאן חרוצים ומשכילים והם מצליחים לבצע את הפרויקטים בעבודה, גם אם המנגנון מצומצם ועל כל אחד מוטלות המון משימות ומטלות".
תושבים רבים היוצרים קשר עם המועצה, במגוון רחב של בעיות וסוגיות, מופנים לפגישה עם גלר. "אני בתפקיד ביצועי, מישהו צריך להחליט בסופו של דבר איך לפרש את מדיניות הרשות ולפרוט אותה לצעדים ביצועיים. מליאת המועצה וראש הרשות מתכננים, אבל לא נכנסים לפן הביצועי המפורט של המשימות. אני אחראי להכין תקציב ותוכנית עבודה, אותה אני מגבש יחד עם ראש המועצה, והמליאה מאשרת. ברוב המקרים יש הנחיות, הוראות ותקנות שעלינו להכיר אותן כדי לבצע. צו הארנונה, למשל, מאושר על ידי המועצה, שר האוצר ושר הפנים פעם בשנה, ואני יכול לפרש את הוראות הצו ולבצע".
פועלים לפי מה שהוחלט בדצמבר. רן גלר. צילום: יפית יוחאי כליפה
כיצד ניתן לבצע את ההחלטות כשכבר יותר מחצי שנה שמליאת המועצה כמעט שלא מצליחה להגיע להחלטות?
"זה לא סוד שכבר שנים שהשיח במליאת המועצה אינו רגוע, אינו מכבד ומקשה על דיון ועל קבלת החלטות מושכלות. לאחרונה התופעות האלה מחריפות. אבל גם אם יש עיכוב בהחלטות מליאת המועצה, לרוב זה לא משפיע על עבודת הרשות המקומית. בדצמבר שעבר אישרנו את התקציב השנתי, ואנחנו פועלים לפיו. בספטמבר או אוקטובר מתבצע עדכון, ועד אז יש לנו את המתווה שגובש ועבר את אישור משרד הפנים. באוקטובר, עקב שינויים בתקציבים בממשלה ובתקציבים פנים-יישוביים, נערוך תוכנית עבודה והכנות לשנה הבאה. עד אז, אנחנו ממשיכים לעבוד, גם אם יש החלטות שמובאות מדי חודש למליאה".
אז נראה שאחרי החגים אמור להתחדש הכל, וגלר מציין גם את פרויקט מתחם השוק הישן שהוא צופה שיסתיים עד אז: "זה אחד הפרויקטים הכי מורכבים שהראשות התמודדה איתם. המועצה משקיעה יותר מ-4 מיליון שקלים בהסדרת המתחם המוזנח כשהמטרה היא להפוך אותו למרכז אזורי של תרבות ופנאי. העבודות יושלמו בספטמבר, והמתחם יהיה אחד ממרכזי הפעילות באירוע 'טוב ברחוב' שייערך באוקטובר".
איך ניתן לעבוד באופן שוטף כשראש המועצה נעדר עקב מחלה זמן ממושך?
"ראש המועצה חיים געש מגיע לפחות פעמיים בשבוע למשרדי הרשות ואנחנו נפגשים איתו פרונטלית. בדברים שעליהם מופקד ממלא מקומו, עו"ד אלדד בר כוכבא, אנחנו מקיימים עבודה רציפה".
מה מייחד את פרדס חנה כרכור מנקודת מבטך?
"הצמיחה. אנחנו רשות מקומית שצומחת מדי שנה ב-3-2.5 אחוזים, וזה משפיע על תוכנית העבודה ועל הנושא התקציבי-תזרימי, בעיקר במערכת החינוך. בכל הגילאים, הצמיחה מואצת ומצריכה זמן ומשאבים לענות על הביקושים. לשמחתנו, עד היום עמדנו במשימה, ואין אף ילד שלא שולב במערכת החינוך, למרות שהמשימה נעשית מורכבת יותר ויותר עם השנים, השילוב בין הרצונות והצרכים של הרשות לבין היכולות של משרד החינוך. בפן האדמיניסטרטיבי, זה לא פשוט לקבל את כל האישורים הנדרשים, לתכנן ולהקים מערך מאוזן בזמן".
גלר מרחיב את דבריו על התיכון החקלאי ברנקו וייס: "התיכון בצמיחה מואצת והשנה נגיע לקרוב ל-1800 תלמידים. הכשרנו כניסה נוספת לבית הספר כדי להקל על העומס התעבורתי, שביל הגעה מואר עם חניון, ונממן מאבטח נוסף, כי זה מעל לתקן המשטרה. ב-2018 נגיע לכ-2000 תלמידים ונמצה את המסגרת האדמיניסטרטיבית שאושרה על ידי משרד החינוך. צריך להחליט אם רוצים להרחיב את בית הספר הקיים או לבנות בית ספר נוסף, ועוד לא הוחלט. לאופציה השנייה יש יתרונות רבים, פדגוגיים ואדמיניסטרטיביים, וגם יתרון מבחינת ניצול תקציבים של משרד החינוך. אם מקימים תיכון נוסף, האופציות הן במסגרת מתחם החקלאי הקיים או מחוץ לו. מניתוח מצאי הקרקעות הזמין לבינוי, עולה שנכון להיום אין חטיבת קרקע זמינה שמתאימה לבינוי מוסד נוסף. יש תוכניות של הפקעות לצורכי ציבור, אבל בטווחי זמן של הרבה מעבר לחמש השנים הקרובות, שבהן אין אופציה להקמת תיכון שלא במתחם החקלאי, וזה לא עומד עכשיו על הפרק. נושא התיכון החקלאי ייפתח לדיון ציבורי עם ועד יושבי ראש בתי הספר היסודיים וגם עם ועד ההורים של החקלאי. בסוף החודש תתקיים ישיבה ונמשיך בהליכי שיתוף הציבור בחודשים הראשונים של שנת הלימודים הקרובה, כדי להגיע לפתרון מוסכם".
ומה בדבר תיכון לבנים דתיים ביישוב, שכיום אינו קיים?
"בדקנו אפשרויות בנושא בשנים קודמות, אבל הביקוש לא מצדיק הקמת מסגרת חינוכית ביישוב, וגם משרד החינוך לא רואה בזה צורך אזורי".
