הטור השבועי של קורל פרידן-הקול השפוי

בשנת 1969 הפסיכותפריסטית, אליזבת' קובלר רוס, יצרה את מודל חמשת שלבי האבל, מתוך רצון לעשות סדר ולהבין יותר לעמוק את קשת הרגשות של מטופליה.

דווקא עכשיו, אני רוצה להביא לכם את המודל הנ"ל, כדי שנוכל יחד לראות את המצב מזווית אחרת. אמנם המושג "אבל" כביכול מתייחס לתהליך פרידה מאדם אהוב, אך יש הקבלה ישירה לסיטואציה בה אנו שרויים בימים אלה.  על מה אנו עשויים להיות אבלים? איבדנו תוך זמן קצר: את מקום העבודה שלנו, מקור הפרנסה שלנו, את החופש הכלכלי שלנו, צומצמנו מבחינת מרחקי יציאה מהבית (אמנם כדי להגן עלינו אך הגוף הפיזי מגיב לכך), אסור לנו להתראות עם יקירנו. בקיצור, איבדנו חלק מהותי בזהותינו.  לכן, זה רק טבעי שנחווה חלק אם לא את כל השלבים במודל. כל אחד יעבור את השלבים אחרת, חלק יעברו אותם בסדר שונה.

חמשת שלבי האבל הם:

1. הכחשה- תחשבו על הרגע בו שמענו על התופעה ההזויה הזאת הנקראת "קורונה". לא תיארנו לעצמנו שהדבר יגיע לישראל ואם כן, בטח לא דמיינו הסגר. הדרך של המוח להתמודד עם הלם, היא בראש ובראשונה הכחשה. זה "קונה" לנו זמן לנסות לדחוק את הבשורה הצידה ובו בזמן לעכל אותה.

2. כעס- תחושה המורגשת היטב כרגע, למי מאתנו שעושה גיחה לסופר לקנות  מצרכים. יש מעין לחץ סמוי באוויר והתחושה עוד יותר מורגשת במדיות החברתיות. הודעות נאצה, האשמות ועוד. אחרי ההלם, צצה השאלה "למה"? למה זה קורה לי, למה זה מגיע לי? אין הרי תשובה הגיונית או מספקת ולכן אנו נפנה לרגש הכעס. שלב אקטיבי ואם לא מנווט נכון, יכול להסב נזק גופני מתמשך.

3. משא ומתן- אחרי  שמיצינו את תחושת הכעס והותשנו, אנו נפנה לשלב המו"מ. הדבר יכול להתבטא בשני אופנים : "אילו עשיתי/יכולתי" או פניה ישירה לגורם חיצוני (היקום, לדוגמה) בהצעה כמו: "אם תעשה שהמצב ישתפר, אני מבטיח להיות אדם טוב יותר". אנו נתמקח על הבטחות ובקשות לא הגיוניות רק כדי לנסות לשלוט במצב ולהיפטר מתחושת האשמה.

4. דיכאון- גם השלב הזה יכול להתבטא באופן אקטיבי: תקיעות, אי עשייה, רצון להישאר במיטה, צריכת שינה מרובה, חוסר תיאבון, רצון להתבודד, עייפות. דיכאון סמוי: האדם נמצא בתפקוד במהלך היום אך יש גורם מפריע בלתי מוסבר כמו חלימה אגרסיבית לדוגמה, רצון להתנתק מחברים ועוד. יש מצבים בהם הדיכאון חולף מעצמו, ויש פעמים שעדיף להיוועץ עם איש מקצוע.

5. קבלה והשלמה- לעתים נדמה שלוקח זמן רב לשלב האחרון להגיע וזה מכיוון שעד שלא מיצינו את כל השלבים, הנפש והמוח לא ישחררו את הכאב. השלב החמישי אינו אומר שאנו נכנעים לאבל אלא מבינים אותו ממקום אחר וחיים לצידו. מכאן, אפשר לצמוח ולגדול.

מי האנשים שלא חווים את  השלבים בימים אלה?

יתכן ויש בינינו אנשים שכרגע הורידו מעין מחסום על מנת לא להתמודד רגשית עם המצב. אלה נמצאים במצב עשייה נטו, וזה גם בסדר. האתגר עבור אנשים אלה, יהיה ביום שאחרי. בעוד אלה שחווים את כל קשת הרגשות ומתמודדים עם הקשיים בהווה, הקבוצה השנייה תתחיל את תהליך "עיבוד הנתונים הרגשי" מאוחר וכך ההתקדמות תגיע מאוחר. לכן, אל תפחדו מרכבת ההרים הרגשית עליה כולנו נמצאים. זה בריא וטבעי לחוות את הכול ולתת זה ביטוי. כך כ נוכל להתקדם למקום פרודוקטיבי ובריא יותר. כמובן תזכרו להיות עם חמלה כלפי האחר ולנסות להיות סבלניים.

איך זה קשור לקול?

אחד התהליכים שאני עושה עם לקוחות שלי הוא מתן ביטוי קולי לרגש שהם חווים באותו הרגע. מה הכוונה? לדוגמה: אם הצלחתי לזהות תחושת כעס אצלי כרגע, אני מבקשת להתביית לרגע על הכעס. לאחר מכן, אני אבקש לתת קול פיזי לכעס, כל צליל שיוצא , אני מרוצה. מה זה נותן? כאשר הכעס כלוא בתוך הגוף, הוא מחליש את מערכת החיסון ויוצר מיני תופעות אחרות. ברגע שאני מעניקה לו פתח יציאה, אני נותנת לו מקור לביטוי ושחרור.

לסיכום חברים, אנחנו לא יודעים מתי כל זה ייגמר אבל אני רוצה להשאיר אתכם עם משהו אופטימי לכבוד חג הפסח הקרב ובא:

עשרת הדיברות על מנת לצאת מהתקיעות, לעשות ריסטרט ולהתנהל ממקום של שקט פנימי:

1. במקום אפיקומן רגיל, החביאו "הפניקומן", 3 כרטיסים המקנים פינוק כזה או אחר של בן משפחה אחד לשני. לדוגמה: עיסוי, ארוחה מפנקת וכו.
2. התקשרו לאחל חג שמח השנה במקום לשלוח הודעה. הבדידות מרחפת מעל לגגות. השמיעו את קולכם והדבר יעשה פלאים לצד השני.
3. כתבו לעצמכם סדר יום: תזונה בריאה, פעילות גופנית, קריאה, כתיבה, סידור, ניקיון, תכנון קדימה בעסק. עשו זאת עם כל בני המשפחה. בניית שגרה, עוזרת לכל המערכת שלנו להיכנס לסדר ואפילו עוזרת למערכת העיכול.
4. רכשו לעצמכם קורס. רגע, לא אמרתי בכל סכום. יש כרגע מספר קורסים חינמיים או בעלות מאוד נמוכה. בחרו קורס שיכול לקדם אתכם בעסק ויכול לאפשר לכם ליצור הכנסה מיידית. הכנתי עבורכם רשימה מסודרת ב :הכל בקול בפייסבוק. זה בדיוק הזמן להשקיע.
5. אם הכריחו אותנו להמציא את עצמנו מחדש: תשאלו אילו יכולתי לחזור למה שעושה לי טוב מה הוא היה? ציור, כתיבה, נגינה, שירה? מבטיחה שעיסוק בדבר מרגיע מזרז את שלב הקבלה.
6. הפסיקו לתרץ אי עשייה למען ההתפתחות שלכם. כעת יש ארגזים של זמן, יש מקורות חינמיים או במחיר סמלי. מה אין? מוטיבציה ומשמעת עצמית. מי שלא מנצל את הזמן הזה לזוז, יתחרט על כך בעתיד.
7. סבלנות וחמלה- כולנו לחוצים, אין ביצים והתורים בסופר  משתרכים כבר מחוצה לו. תנשמו, כולנו באותה הסירה. אינכם יודעים מה עובר על האדם מולכם. יתכן והוא במצוקה גדולה מכם. גלו סבלנות וחמלה. (זה גם מונע קמטים).
8. שירו במקלחת-השילוב של המים החמים יחד עם השירה, ישחררו את הורמון האנדורפין האחראי על  תחושת השמחה. אז כתבו רשימה של שירים אהובים ותנו במלוא הריאות.
9. אל תוותרו על שגרת הטיפוח- נכון אין חשק למרוט פרוות או לצבוע ציפורניים. יחד עם זאת, לכבוד החג, שווה להשקיע בעצמנו, התקלחו, שימו דאודורנט, התאפרו, התקשטו, זה עושה רק טוב.
10. זכרו שהקול אפשרי, ואם המציאות שלנו כרגע בלתי אפשרית, הפכו אותה לאפשרית מבחינתכם. לא סתם אומרים כי מחשבה יוצרת מציאות.