fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

דמי חנוכה: מטמון מטבעות זהב נחשף בנמל קיסריה

24 מטבעות זהב מלפני 900 שנה נמצאו בבאר עתיקה ומוצגים לקהל בימי החג
צילומים: יניב ברמן, בהאוצר. צילום באדיבות החברה לפיתוח קיסריה
צילומים: יניב ברמן, בהאוצר. צילום באדיבות החברה לפיתוח קיסריה

מטמון נדיר וחשוב הכולל 24 מטבעות זהב ועגיל זהב, נחשף לפני ימים אחדים בגן הלאומי קיסריה. החשיפה היא במסגרת פרויקט החפירה והשימור הגדול שמתבצע באתר, בהשקעה חסרת תקדים של כ- 150 מליון שקלים מקרן אדמונד דה רוטשילד, ובשיתוף פעולה בין החברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים.

מטמון הזהב הוטמן בתוך כלי ברונזה קטן והוסתר בדופן של באר מים שהייתה שייכת לבית בשכונה המתוארכת לתקופות העבאסית והפאטימית, לפי ההערכות לפני כ-900 שנה. מיכאל כרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה מציין אמר כי הממצא הנדיר מוצג החל מהיום למשך ימי חג החנוכה בנמל קיסריה, אז שווה לקפוץ.

לדברי מנהלי החפירה, ד"ר פטר גנדלמן ומוחמד חאטר מרשות העתיקות, "מטבע שנמצא במטמון ומתוארך לסוף המאה ה-11, מאפשר לקשור את החבאתו עם אחד האירועים הדרמטיים בהיסטוריה של קיסריה באותה תקופה – הכיבוש הצלבני של העיר בשנת 1101. לפי העדויות באירוע זה נטבחו רוב תושבי קיסריה בידי צבאו של בולדווין הראשון, מלכה של ממלכת ירושלים הצלבנית. יש להניח שבעל הבית שהחביא את המטמון שנחשף, כמו גם בני משפחתו, נספו בטבח או נמכרו לעבדות, ולכן לא זכו לשוב ולאסוף את רכושם".

ממצא חשוב זה מתווסף לשני מטמונים בני אותה התקופה שנמצאו קרוב למקום גילויו של המטמון הנוכחי : האחד, של תכשיטי זהב וכסף, נמצא בשנות ה-60 של המאה הקודמת והשני של כלי ברונזה שנמצא בשנות ה90. כיום מוצגים המטמונים האלה במוזאון ישראל בירושלים.

במרכז פעילות החפירה והשימור הרב שנתי של פרויקט קיסריה עומדת החזית המרשימה של המבנה הציבורי המרכזי של העיר מלפני כ-2030 שנה – המתחם המקודש שבנה הורדוס, כמחווה לפטרונו אוגוסטוס קיסר רומא, ולכבוד האלה רומא. תגלית המטמון החדשה בבאר שייכת למתחם זה, והיתה חלק מבית משכונות פאטימיות ועבאסיות אשר נבנו 1000 שנה מאוחר לתקופתו של הורדוס, בחזית המערבית של במת המקדש שבנה".

צילומים: יניב ברמן, בהאוצר. צילום באדיבות החברה לפיתוח קיסריה
צילומים: יניב ברמן, בהאוצר. צילום באדיבות החברה לפיתוח קיסריה

לדברי ד"ר רוברט קול, מומחה מטבעות ברשות העתיקות, "המטמון מורכב משילוב יחידאי שטרם נראה בארץ, בין שני סוגי מטבעות – 18 דינרים פאטימים המוכרים מחפירות קיסריה ומחפירות נוספות והיו הכסף המקובל באותה תקופה. לצידם קבוצה קטנה ונדירה ביותר של שישה מטבעות זהב של קיסרי ביזנטיון. חמישה מהמטבעות יוצרו בצורה קעורה, והם שייכים לתקופתו של הקיסר מיכאל השביעי הדוקאס. מדובר במטבעות זהב שלא ידוע שהיו חלק ממחזור הכספים בארץ, והדבר עשוי להצביע על קשרי מסחר בין קיסריה וקונסטנטינופול באותה התקופה. כל מטבע זהב, שוויו היה אז כשל משכורת שנתית של איכר פשוט, ולכן נראה שמי שהחזיקה במטמון היתה משפחה אמידה".

סגן יו"ר קרן אדמונד דה רוטשילד גיא סברסקי אמר כי "תגלית שכזו מדגישה את חשיבות החלטת הקרן, להקצות סכום חסר תקדים של יותר מ-150 מיליון שקלים לשחזור, שימור והנגשת מתחם העיר העתיקה והנמל, לביקור מאות אלפי תיירים מהארץ ומחו"ל. מדובר בפרויקט בעל משמעות כלכלית ניכרת לפיתוח האזור, תרומה משמעותית נוספת של קרן אדמונד דה רוטשילד".

כרסנטי הוסיף כי: "המטמון נחשף במהלך השלמת הפרויקט הענק שאנו שוקדים עליו למעלה משנתיים: חשיפת הקמרונות האדירים של הנמל מימי שיא תפארתה של קיסריה הרומית. אך סמלי הוא שמטבעות הזהב נתגלו בערב חג חנוכה. במקביל לחשיפת האוצר, בסמוך לקמרונות המקדש, נמשכות עבודות הפיתוח גם במתחם בית הכנסת העתיק שבו שוחזר חלק מריצפת הפסיפס".

לדברי מנהל רשות העתיקות ישראל חסון, "סיפורי הכיבוש מסמרי השיער של קיסריה קורמים עור וגידים לנגד עיננו בדמות מטמון מטבעות ועגיל זהב. עדויות אישיות כאלה מסיעות אותנו אחורה בזמן ומחברות אותנו לבני אדם כמונו, שחיו כאן, פחדו וחלמו על עתיד טוב יותר. פרויקט החפירות והשימור בקיסריה הוא מהגדולים והמורכבים שמנהלת רשות העתיקות מאז הקמתה".
צילומים: יניב ברמן, באדיבות החברה לפיתוח קיסריה

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות