fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

בעצמי אגיע רחוק

אני לא סיפור סינדרלה. אסולין- שמואלי (צילום: אושרי כהן)
אני לא סיפור סינדרלה. אסולין- שמואלי (צילום: אושרי כהן)

מסע חייה של עינב אסולין -שמואלי יכול לתת ביטוי והשראה להמון נשים. הכוח לקום, לשאוף קדימה ולא לוותר על החלומות. אסולין -שמואלי, בת 33, מדריכת כושר וספינינג ממעלות תרשיחא, אם לשתי בנות: שירה בת 12, ושי-לי בת 11 זכתה לאחרונה בתואר יזמת השנה של עמותת יוזמות עתיד.   התואר הזה היה עוד חתיכה שהייתה חסרה בפאזל לסגירת מעגל מחייה הקודמים. את התשורה היפה ביותר קבלה מביתה בבת המצווה שחגגה לה שלפני כשבוע, כשהיא מודה לה על התמיכה והעוגן שהיא משמשת עבורה.

אהבה עיוורת

אסולין -שמואלי מוכרת מאד בנוף המקומי.  אשה נאה  ומחוזרת שגילתה את עצמה בזכות אימוני כושר אינטנסיביים שעזרו לה למשש את חייה ולצאת מהטראומה גדולה שפקדה אותה בגיל 20.

היא מספרת על ילדות יפה במעלות, אבל נטולת כל שאיפות או חלומות.  היא הילדה השלישית מבין ארבעה אחים ואחיות. יום אחד  בגיל 18 היא מחליטה לעזוב את הבית. בחופשים עבדה כמלצרית במסעדת בשרים בטיילת נהריה, שם התאהבה בבעלי המקום,  גבר הגדול ממנה ב- 11 שנים והאהבה הפכה לעיוורון.  בגיל 19 היא נישאה והפכה לבעלים של עסק לממכר מזון.  שנה לאחר היא הופכת לאמא בפעם הראשונה. ומיד אחר כך נכנסת שוב להריון. ומוצאת את עצמה בגיל 22 עם  שתי תינוקות.  אבל אז  מתנהל משבר גדול.  סכסוך עסקי של בעלה דאז עם ספק הופך לתגרה גדולה ומסתיים בדקירות בבטן.  בעלה נעצר, נכלא ונשלח למאסר של שנה.  הבועה התפוצצה בבת אחת.

"פתאום הבנתי, מה עשיתי", מסבירה שמואלי-אסולין, "זה הדליק לי נורה אדומה.  בכלל לא ידעתי בחיי שאני צריכה שיהיו לי שאיפות , רק אחרי האירוע הזה הבנתי מה אני צריכה לעשות עם החיים שלי.  לא חשבתי ללכת לצבא, לא היה לי רצון לעשות כלום עם עצמי.   ילדה טובה מבית טוב, שנקלעת לסיטואציות חיים לא פשוטה, וצריכה להתמודד לבד עם שתי תינוקות קטנים.  אני מרגישה החמצה מאד גדולה שלא התגייסתי לצבא, זה היה הפספוס של חיי, כי יכולתי להגשים את עצמי במסגרת הזאת, טבוע בי ההדרכה והמנהיגות, אבל הייתי במקום אחר.

"ניהלתי מסעדה על הים ועם גבר שנתן לי בטחון.  הייתי מלצרית אצלו  והוא היה בעל המסעדה וגדול ממני, אבא שלו חלה אז, ועלה הרעיון להתחתן, והכל היה בין 'חיים ומוות'. היום בדיעבד לא החלטתי בעצמי כלום, רק רציתי לרצות אותו.

אני לא סיפור סינדרלה. אסולין- שמואלי (צילום: אושרי כהן)
"אני לא סיפור סינדרלה". אסולין- שמואלי (צילום: אושרי כהן)

 

המשפחה שלי לא אהבה את זה בכלל, הם ניסו להתנגד.  אבל כילדה מורדת לא באמת יכולתי לתת להם לנצח.  אחרי שנתיים של נישואין ילדתי את שירה ושנה בדיוק אחרי נולדה שי-לי ביתי.   למזלי הצלחתי לקום מהר, ובגיל 24 התגרשתי. זה היה הליך ארוך מאד של שלוש שנים.  לא קיבלו את זה שאני רוצה לעזוב אותו, התחושה הייתה שזו חתונה קתולית לכל החיים ולא מתגרשים. אני לא הסכמתי, הרגשתי כעס רב.  איך אדם עושה את מה שהוא עשה ולא חושב עליי או על הילדים שלו.

"זה היה רגע שהעיר לי את חיים וגרם לי לחשבון נפש כי כעסתי על חוסר האחריות. להשאיר אותי עם שתי תינוקות ולהתמודד עם החיים.  למזלי נולדתי למשפחה תומכת ומפרגנת.  לאט~ לאט העסק התדרדר ונאלצתי לסגור אותו, אחרי שנקלעתי לחובות קשים מאד. את החובות לקחתי  על עצמי. וידעתי שאני לא רוצה אותו יותר. כל מה שרציתי זה החיבוק החם של אמא ואבא.  עד היום אנחנו לא בקשר איתו והבנות לא מכירות את אביהן. אני  גם לא מקבלת מזונות.

אסולין- שמואלי מבינה שהיא לא יכולה להתפנק. וחייבת לפרנס את בנותיה, בהיעדר אבא בתמונה. היא שוכרת דירה צנועה בנהריה ומוצאת עבודה במזנון של בית החולים נהריה. במשך 6 שנים עבדה, 8 שעות ביום.

"אנשים  עברו ואמר לי מה את עושה כאן. זה לא בשבילך"  היא נזכרת,  "והראש  שלי חושב, אבל לא מעיז לעשות צעד.  הייתי חייבת להתבגר מהר מאד,  ולהבין שמגיע לי יותר.  היו רגעים שמאד התביישתי, הבנתי את זה גם בשפת גוף, אבל אל העזתי להגיד , 'כן סליחה טעיתי'.  היה לי קשה להודות בטעויות שלי.  על אף שאנשים אמרו " אמתי לך". לפעמים הרגשתי שאנשים לא היו כנים איתי, נתנו לי מצג שווא שיהיה בסדר אבל בפנים חשבו אחרת, אמרתי שאני לא נופלת, לא בוכה ולא מחפשת שירחמו עליי.  כל מה שעמד לנגד עיני שהבנות שלי יתגאו בי, בהיעדר דמות אב בחייהן.

" בעלי הבית של המזנון שעבדתי בו, היו ממש רגישים אליי.  הם נתנו לי ביטחון וחמימות ועזרו לי גם כלכלית שהייתי צריכה. שהמקום הזה נסגר, התעצבתי מאד, זו הייתה כמו חרדה קיומית, לאן אני ממשיכה מכאן".

נותנת כוח לנשים. אסולין שמואלי (צילום: אושרי כהן)
נותנת כוח לנשים. אסולין שמואלי (צילום: אושרי כהן)

אין זמן לזוגיות

שמואלי-אסולין חוזרת להתגורר במעלות תרשיחא ונרשמת לחדר כושר.  היא מתחילה באימון אחד, עוברת לשני אימונים בשבוע. ולאחר תקופה מוצאת את עצמה מתאמנת גם פעמיים ביום.

"הזעתי, הוצאתי את כל המשקעים באימונים . זו הייתה הדרך שלי להחלים, לרפא את הנפש שלי. באימונים הבנתי שזה הייעוד שלי, להיות מאמנת כושר.  נרשמתי ללימודים של שנה ב'מרכז יובל' בכפר תבור. אני זוכרת את היום זה,  שלא האמנתי  שאני באמת הולכת להגשים חלום.  אחד המאמנים אמר לי: 'עינב , ציונים זה לא מה שחשוב. יש בך קסם, השראה, את נותנת כוח לאנשים'.  אין ספק שזה חלחל,  כי היו המון נקודת שבירה בדרך".

"במקביל פניתי לעמותת יוזמות עתיד.  בעיריית מעלות נרשמתי לקורס שנקרא: 'בעצמי אגיע רחוק'_קורס של מודעות עצמית. מתוך הכיתה זכיתי לקבל ליווי עסקי בדרך להקמת עסק.  לא באמת ידעתי מה זה אומר.  קבלתי מנטור עסקי  שהוא דמות מרכזית בחיי שהאמין בי מהשנייה הראשונה וכל הזמן אמר שאני אצליח ואגיע רחוק.  לפני שנתיים פתחתי את עסק לעיצוב  וחיטוב הגוף במעלות תרשיחא וגם בנהריה. אני משלבת את האימונים עם סדנאות לחיטוב והרזיה. כיום יש לי 100 מתאמנות. האימונים נעשים  בחוף הים בנהריה ובאגם מונפורט.  קבוצה של נשים שעוזבות הכל בשעת הערב ומתפנות רק כדי לעשות משהו בשביל עצמן. בחורף האימונים נערכים במקום סגור.

"השתתפתי גם בפרויקט 'עושים ספורט עם ראש העיר', הייתי המאמנת האישית של ראש העירייה שלמה בוחבוט.  הרגשתי שכל העיר מחבקת אותי, ושאני במגרש של הגדולים.

"דרך הספורט אני עוזרת להמון בנות לבוא לידי ביטוי ולחזק את הדימוי העצמי שלהן. כל המתאמנות הם חלק ממני, אני יודעת עליהם הכל. דרך הספורט אני מגיעה גם לנקודות החולשה ומטפלת בנערות בסיכון וזו תחושה של סיפוק שאני רואה שהן מפרסמות תמונות שלהן בגד הים.

"לאחרונה הוזמנתי לטקס מרגש של יוזמות עתיד.  העלו אותי לבמה ונתנו לי הוקרה כיזמת השנה. 'וואו, אני! '.היום אני מרגישה, שאין משהו שאני לא יכולה להשיג. רכשתי רכב,  והגשתי חלום לפני חודש שנסעתי לארצות הברית. רציתי לחקור את האימונים שם ועברתי הכשרות בתחום. פתאום יצאתי שוב מהבועה שלי, לעולם הגדול וחזרתי עם המון תובנות ועוד יותר כוח להביא את הבנות למקום אחר בחיים".

ומה עם זוגיות?

"אין לי זמן לזוגיות, למרות שאני מבוקשת מאד.  אבי נפטר  לפני שנה חצי ועבר גם משבר. החלטתי שאני רוצה לבד. אני יותר מידי עסוקה ורוצה לבסס את עצמי".

מה החלום שלך? 
"אני חיה את החלום_לפתוח רשת על שמי".

אם הבת שלך תחליט להתחתן בגיל 18?

"אין סיכוי שזה יקרה. את יודעת למה? כי אני מפתחת להן עולם שלם של חלומות ותוכן, ואני מחדירה בהן  שאיפות. הן כבר חולמות, מה הן רוצות להיות שיהיו גדולות".

ומה המסר לנשים שאולי נמצאות במשבר, כמו שאת היית?

"יש המון נשים  שהיו מצבים קשים. תסתכלו עליי ותעשו מעשה, אני לא מתביישת ולא סיפרו סינדרלה. כל אחת אחראית על החיים שלה, רק את יכולה להציל את עצמך".

"עינב היא פורצת דרך"
"עינב אסולין-שמואלי קיבלה אות הצטיינות מעמותת לתת עתיד, לאחר שהגדילה את ההיקף ההכנסות ואת מעגל הלקוחות שלה ב-70 אחוז מאז החלה לקבל את תמיכת העמותה.היא מדריכת כושר לנשים, בעלת מוניטין, בעלת סטודיו משלה, והמתפרנסת רק מהעסק שלה, אם חד הורית ומשמשת דוגמא ומופת ליזמת פורצת דרך שלקחה את האחריות לחייה והגשימה את חלומה. מתחילת התהליך ושמה לה למטרה לשנות את הגישה של כולנו כלפי הספורט- בהצלחה"

עמותת יוזמות עתיד (לתת עתיד לשעבר, ר"כ) נוסדה במטרה לסייע לנשים שנמצאות במצוקה כלכלית להקים ולפתח מיזם עצמאי זעיר, שיביא אותן לעצמאות כלכלית. העמותה שהינה כלל ארצית וא-פוליטית, מציעה לכל יזמת, ללא כל תשלום, מעטפת תמיכה מלאה, הכוללת: ליווי עסקי אישי ארוך טווח, הכשרה מקצועית, הלוואה בתנאים מועדפים לטובת קידום העסק, שירותים והטבות לעסק. כל זאת במטרה לסייע ליזמת להוביל את העסק שהקימה למקור הכנסה מניב ומשמעותי עבורה ועבור משפחתה. העמותה מאמינה בהתנעת מהלכים חברתיים שיביאו לבניית חברה צודקת באמצעות שיפור מצבן של שכבות מוחלשות ומתן שוויון הזדמנויות לכל מגזריה של החברה הישראלית.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות