על מעצבי אופנה שומעים כל הזמן, אבל מתי בפעם האחרונה שמעתם על מעצב נעליים ישראלי? לא שאין, אבל הם מעטים ולשמוע עליהם זה די נדיר. שלוש שנים לאחר שהשיק את מותג הנעליים שלו, פתח מעצב הנעליים עודד ארמה חנות משלו בכיכר מסריק בתל אביב. מחר (שבת) הוא יגיע, באורח מפתיע לכפר מסריק, שם יתאגדו מספר מעצבים כדי להציג את יצירותיהם.
ארמה, 37, נולד בקרית מוצקין, בן שלישי מתוך ארבעת ילדיהם של בני ונועה ארמה. עוד כילד ניתן היה לזהות אצלו את הצדדים האמנותיים והיצירתיים שבלטו מאוד. "כילד אהבתי מאוד לצייר ולשיר, אפילו הייתי במקהלת בית הספר ויצמן", הוא נזכר, "תמיד היה בי איזשהו פן יצירתי. אהבתי גם לאפות ולבשל. גדלתי בבית שההורים נתנו לנו להתפתח לכיוונים שרצינו, האחים שלי עוסקים בדברים אחרים לגמרי, כל אחד קיבל את הכיוון שלו, וההורים שלנו מאוד אוהבים ומפרגנים. הייתי בחוגים של אמנות, בצבא שירתי כאחראי משמרת על טבחים בבסיס שירות בנשר וזה כנראה מה שגרם לי להבין שהבישול יישאר יותר כתחביב מאשר משהו מקצועי. מאוד נהניתי מזה אבל הבנתי שזה משהו שלא יתקדם מעבר. כשהגעתי לשלב בו אני צריך לבחור מה ללמוד, באמת התלבטתי בין קונדיטוריה לאופנה, אבל בחרתי באופנה".
טלפון מאלכסנדר מקווין
ארמה הכין תיק עבודות והתקבל לשנקר, שם למד ארבע שנים מאוד מאתגרות, לדבריו, והתמקד בעיקר באופנת נשים. "הלימודים בשנקר מאוד מאתגרים, כי הסטודנטים שמגיעים למקום מאוד שאפתניים, בעלי חלומות, והם רוצים להגשים את עצמם. מטבע הדברים נוצרת תחרות, אבל בעיניי, תחרות היא דבר טוב. אני חושב שהלימודים עצמם מאוד עמוסים מבחינת השעות והדרישות, התלמידים צריכים להיות יצירתיים ומיוחדים ואם בית הספר מאמין בסטודנט, הוא יכול לפתוח לו דלתות להתמחויות ודברים שונים אחרים. זה מביא את התלמידים למצב, בו הם מנסים לעשות המקסימום שלהם כדי לבלוט ולהיות מיוחדים ויצירתיים. בעיניי זה דבר מעולה. כשנמצאים בחיים במקום שמאתגר אותך, אתה מצליח להגיע לדברים שלא חשבת שאתה מסוגל לעשות".
רק כששקד על פרויקט הגמר שלו, קולקציית בגדי נשים, הבין ארמה שהוא רוצה לעצב גם נעליים לקולקציה. "עבדתי על הנעליים עם יצרן שהיום הוא גם יצרן הנעליים שלי, מעין סגירת מעגל עבורי", הוא מציין.
הוא סיים את הלימודים בהצטיינות ורצה להתמחות באחד מבתי האופנה בחו"ל. "שלחתי את קולקציית הגמר שלי לכל מיני בתי אופנה שרציתי להתמחות בהם ואז התקשרו אלי מבית האופנה של אלכסנדר מקווין. בתוך שבועיים ארזתי את הבית שלי, הגעתי לראיון ובמקביל עשיתי עוד כמה ראיונות בלונדון. בסוף, התחלתי התמחות בחברה אחרת, חברת פרין לבגדי לנשים, שמעצבת בגדים בסגנון שבין מחויט-אלגנטי לבגדי ערב, מותג מגניב שמציג בעיקר בניו יורק, לא סתם שמלת ערב אלא עם טוויסט, להיראות קול. זו הייתה חוויה מאוד טובה. זה היה סטודיו קטן, אז הייתה לי אפשרות לעשות הרבה דברים בעיצוב, לעבוד מול המעצבים, מה שבסטודיו גדול הרבה פעמים אי אפשר לעשות".
הכתבה המלאה מחר בהד הקריות וכבר הערב במהדורה הדיגיטלית
