אפרת דואני מימון מי שהקימה לפני ארבע שנים את מרכז לא"ה לנשים מחלימות מסרטן נפטרה היום (יום שני) ממחלת הסרטן כשהיא בת 44 במותה. השאירה בעל הצלם שאול מימון ושני ילדים. (בנה רועי נפטר ).
חברתה איילת תמם ספדה לה: "גם כשהסוף היה צפוי התקווה לא אבדה.. אפרת היקרה, אשה וחברה כל כך מיוחדת אשר למרות האובדן שחוותה עם פטירתו של בנה הקטן רועי והמחלות שהיו כצל על חייה, שמרה תמיד על אופטימיות ועל חיוך נצחי, נלחמה כדי לפצח את המחלה המשפחתית ואף יכלה לה! אבל כל זה לא עזר לה בקרב על חייה שלה. גם כשנפגשנו לפני כחודש כשכבר בקושי ניתן היה לזהות את אפרת היפייפיה הקורנת בתוך הגוף השדוף עדיין החיוך האיר את פניה ויופיה זרח כמו מיליון כוכבים. נוחי בשלום לוחמת! לכי לשמור בשמיים על רועי הקטן ושניכם ביחד תנו כוחות לשאול ולבנות להמשיך ולחיות".
במלאות שנה להקמתו של מרכז לא"ה (להחלמה, אהבה והעצמה) שבאותה עת החלימה אפרת ממחלת הסרטן היא כתבה בהתרגשות: "זה קורה. זה כאן. רגע לפני יריית הפתיחה, לפני נשימת הרווחה, נרגשת יותר מתמיד. המיזם שנולד ממציאות מעוותת ומתממש בצעדי ענק. הקמת מרכז פעילות לנשות נתניה והשרון המתמודדות והמחלימות ממחלת הסרטן. מרכז שייתן מענה לצורך הנפשי שיש לו קשר ישיר בסיכויי ההחלמה ובניצחון על הסרטן".
אפרת עבדה בסמינר הקיבוצים שם היתה במשך 21 שנים מנהלת חשבונות. היא עשתה הסבה מקצועית והפכה למפיקת הארועים של הסמינר ואחראית על השכרת החללים של המוסד. גם את ארועי המרכז שהקימה הפיקה כמו מסיבות, ימי כייף וטיולים.
זה קרה לפני ארבע שנים, מימון, אז בת 40, אמא לשלושה תושבת קרית השרון חלתה שנה קודם לכן בשנת 2014 בסרטן השד, עברה ניתוחים וטיפולים: "בהפוגה בין כימוטרפיה לטיפולים ולניתוח רציתי לחפש פעילות כמענה לצורך נפשי לו הייתי זקוקה. חיפשתי בנתניה ולאחר שראיתי שאין מרכז כזה בכל השרון החלטתי לייזום ולהקים מרכז תמיכה שייתן מענה לצורך הנפשי של הנשים המחלימות והמתמודדות עם מחלת הסרטן שטרם חזרו למעגל העבודה".
ההכתבה המלאה תתפרסם ביום שישי.
