ערב השנה החדשה, דביר טכמן בן 27 מנוף הגליל, הלוקה בשיתוק מוחין, מתחיל עבודה חדשה במוקד עיריית נוף הגליל. תפקידו לתת מענה לפניות התושבים במוקד הווטסאפ ולרכז אותן לטובת טיפול ממוקד ויעיל באמצעות המנהל העירוני. "דביר מגיע אלינו עם ניסיון עשיר בעבודה עם קהל בגופים ציבוריים גדולים. אין לנו ספק שהוא יצליח בתפקידו ויתרום רבות לשיפור השירות לתושב", אמרה ראש מנהל עירוני לאה ספיר.
דביר לוקה בשיתוק מוחין עם לידתו לפני 27 שנים שבוע ה- 29 להריון. הוא נולד כפג ובמהלך השהיה בפגיה נדבק בחיידק סטרפטוקוק שמנע אספקה של חמצן למוחו לכמה שניות ובכך גרם לנכותו. המגבלה ממנה הוא סובל פוגעת בפלג גופו התחתון ובגינה מוכר ב- 100% נכות".
המגבלה לא מנעה ממנו להגשים חלומות. דביר עבד קשה כל חייו כדי להשתלב באופן מלא. הוא סיים לימודי תיכון במגמת אלקטרוניקה, התנדב לשירות לאומי משמעותי ואחרי השחרור שימש כדובר הפועל נוף הגליל בכדורגל. אם לא די בכך הוא גם עבד במוקד 101 של מד"א גלבוע, שימש מאבטח במשמר בתי המשפט והתנדב במוקד 100 של משטרת ישראל מחוז צפון.
– הספק מרשים גם למי שאינו לוקה במגבלות פיזית
"אני כל הזמן מאתגר את עצמי ולא נותן למגבלה לעצור או לפגוע ביכולת שלי לעשות דברים חדשים ולמצות את יכולותיי. חשוב לי להוכיח שאני יכול כמו כולם רק צריך לתת לי את הזדמנות שווה".
– היו הקשיים בדרך?
"יש קשיים מסוימים. עדיין אנשים מתקשים לקבל אדם בעל מוגבלות ויש אנשים שנרתעים ממני. זה נכון שהחברה כבר יותר פתוחה לקבל את השונה וברוב המקרים משנה את היחס שלה אחרי שהיא מכירה את האדם שעומד מאחורי ההגדרה או הסטיגמה. אחרי שמכירים אותי הדברים נראים אחרת".
-איך זה להיות מענה לתלונות של תושבים?
"התלונות של התושבים מאד מגוונות, החל ממטרדים של הקמות רעש דרך גינון, גיזום וחניה. אני מטפל באופן ממוקד בפניות שמגיעות באמצעות הוואטסאפ של העירייה תחת המוקד, שנמצא באחריות המנהל העירוני בראשות לאה ספיר. אני זה שפותח את הפנייה ומנתב אותה למחלקה המתאימה".
"העירייה צריכה לשמש דוגמה"
דביר הוא לא העובד היחיד בעיריית נוף הגליל עם מוגבלות. מאז כניסתו של ראש העיר רונן פלוט התקבל לעבודה עובד סוציאלי, גיל דובדבני, שלוקה בשיתוק מוחי והפקח אלי רספפוב בעל מוגבלות, קיבל קידום ואפילו זכה בתואר עובד מצטיין. ראש פלוט מברך על קבלתו של דביר לעבודת המוקד. "העירייה צריכה לשמש דוגמה לשילוב מלא של אנשים עם מוגבלויות ולהיות זאת שמובילה את האג'נדה החברתית לא במילים ובסיסמאות יפות אלא במעשים דה פאקטו".
דביר אומר שהמסר מתחיל מהאדם עצמו. "כל אחד לפי יכולותיו צריך להאמין בעצמו. צריך להחדיר בתודעה החברתית שבעלי מוגבלויות יכולים לבצע עבודות שונות במסגרת יכולותיהם וצריך למצוא עבורם את התפקיד הנכון, על מנת ששני הצדדים, המעסיק והעובד, יצאו נשכרים. הכי חשוב בעיני שלא ישתמשו באותו בעל מגבלות לניצול ציני באותו מקום עבודה".
– איך אתה מתמודד עם מציאות הקורונה?
"כמו כולם מנסה לנהל חיי שגרה בתוך המגיפה. אין ברירה בשלב זה אלא לחיות לצד הקורונה, צריך משמעת עצמית ולהישמר".
– היכן מורגשת הפגיעה מבחינתך?
"הפגיעה באורח החיים החברתי והתרבותי. אני למשל חובב כדורגל אני אוהד של הפועל נוף הגליל מגיע כמעט לכל משחק אבל בתקופת הקורונה לא מתאפשר כי אין קהל".
מה אתה מאחל לשנה החדשה?–
"שתבוא אלינו בטוב שתהיה שנת בריאות, אושר ושהקורונה תיעלם במהרה ולא תשאיר אחריה שום זכר".
אהבתם את הכתבה? הישארו מעודכנים באתר בלינקר ובעמוד הפייסבוק שלנו ידיעות הגליל ידיעון עפולה
