השאלה הראשונה המתבקשת בריאיון עם פרופ' רמי יוסף, המועמד לראשות העיר עפולה, היא, כמובן, מה מביא איש אקדמיה בעל שם להחליט יום אחד שהוא עוזב הכל ונכנס לבוץ של הפוליטיקה המקומית.
פרופ' יוסף בתשובתו, מפנה אותי לדברים שנהג לומר הרבי מליובאוויטש: "הרבי אמר", הוא אומר לי, "שהחיים נחלקים לשני חלקים. החלק האחד הוא החברה שמגדלת אותך, מטפחת אותך, מעניקה לך חום ואהבה ומביאה אותך לבסוף לאן שאתה מגיע, והשני הוא החלק שבו כבר גדלת וצמחת, הגעת לאן שהגעת, וזה הזמן שבו אתה צריך להתחיל להחזיר לחברה, ורצוי שתהיה זו החברה שגדלת בה".
פרופ' יוסף, אולי בזכות דברי החוכמה של הרבי מליובאוויטש, קיבל החלטה שבשלב הזה הוא עוזב הכל מאחור ומקדיש את כל-כולו להתמודדות על ראשות העירייה. "אני מודע לכך שהעיסוקים הרבים שלי בעולם האקדמי, כדירקטור בחברות שונות וכעורך חוות דעת לבתי משפט – כל אלה ייכנסו להקפאה ושזה לא יהיה קל לבנות אחר כך את הכל מחדש, אבל החלטתי שהגיע השלב בחיים, שבו אני צריך להחזיר לחברה שגדלתי בה. אני רוצה לראות את עפולה, העיר שלי, הולכת למקום אחר, למקום שבו לילדים שלי יהיה לאן לחזור אחרי האקדמיה, וזו הסיבה שמדרבנת אותי ודוחפת אותי קדימה", הוא אומר.
פרופ' יוסף, נשוי פלוס שלושה ילדים, נולד לפני 56 שנה בעפולה למשפחה ברוכת ילדים של 11 אחים ואחיות. "הוריי, שהיו ממקימי העיר", הוא מספר, "הגיעו לעפולה ב-1951, כשלא היה כאן כלום. גדלנו בתקופות קשות, כשכמעט לא היה מה לאכול. אני יודע מה זה כשאין. אני יודע מה זה להתבייש לבקש מההורים כסף כדי לנסוע לטיול עם הכיתה בבית הספר, כי אין כסף".
בראש ובראשונה: הרווחה
מהמקום הזה שהוא עצמו בא ממנו, פרופ' יוסף רוצה לפעול. "האנשים הפשוטים הם אלה שמניעים אותי", הוא אומר, "אותם אנשים שכאשר הם זועקים, אין מי שיקשיב להם. כשאני רואה היום לאן מחלקת הרווחה בעפולה הולכת – ולא כי היא לא טובה, היא מצוינת – זה כואב לי. מחלקת הרווחה בעפולה מחולקת כיום לשלושה חלקים. חלק אחד נמצא מעל בנק לאומי הישן; חלק שני הועבר לקניון בעפולה, וחלק שלישי נמצא במקום אחר בעיר. קשישים מספרים כיצד מטרטרים אותם ממקום אחד לשני. הם מגיעים לאגף שמעל בנק לאומי, ואז שולחים אותם לקניון. הם מגיעים לקניון, ומשם שולחים אותם למקום אחר. אם הם צריכים גם להביא ניירת מהמוסד לביטוח לאומי, אז הם בכלל אומללים, כי אז מטרטרים אותם גם לביטוח הלאומי. אימהות חד הוריות וכאלה שזקוקות לדיור ציבורי גם הן מספרות על מסע הייסורים שהן עוברות עד שמתחילים לטפל בהן".
אתה מתאר מצב הזוי. מה הפתרון שאתה מציע?
"אחד הדברים שבכוונתי להוציא לפועל מיד עם היבחרי לראשות העיר, בעלות אפס, הוא הקמת מרכז 360 בניהול העירייה. במרכז הזה, תחת קורת גג אחת, יתכנסו כל גורמי הרווחה הרלוונטיים: נציגי הרווחה של העירייה, נציגי הביטוח הלאומי, נציגי עמידר, כל מי שצריך להיות שם, יהיה שם, כשהתושב, ורק התושב, הוא במרכז העניינים. לאם חד הורית, שזקוקה לדיור ציבורי או לשיפור דיור, יימצא פתרון תחת קורת גג אחת. חסל סדר הטרטורים. אלה דברים שנוגעים לליבי, כי אני באתי מהמקום הזה. אני רואה בתפקיד ראש העיר שליחות ציבורית על כל המשתמע בכך".
במשך כל הריאיון לא תשמעו מפרופ' יוסף ולו מילה אחת רעה על המתמודדים האחרים לתפקיד, שבשלב זה הם, ככל הנראה, ארבעה ביחד איתו (ראש העירייה לשעבר, יצחק מירון, ראש העירייה הנוכחי אבי אלקבץ, ושלמה מליחי שכיהן בעבר כסגן). ההיפך, יש לו אליהם הערכה, אולם, לדבריו, הגיע הזמן לשינוי. "כמו במרוץ שליחים, צריך למסור את הלפיד לרץ הבא שיוביל אותו, והגיע הזמן לכך", הוא אומר.
כרגע, לפי כל הסקרים שנערכו במהלך השנה האחרונה, אף מתמודד לא מגיע ל-40 אחוזים הנדרשים כדי להיבחר לראשות העיר בסיבוב הראשון, ולכן, ככל הנראה, יהיה סיבוב שני, ופרופ' יוסף נערך לכך.
מהן, לדעתך, הבעיות הכי אקוטיות בעפולה כיום?
"עפולה בנויה מארבעה חלקים, כשלכל חלק יש את הייחודיות שלו. יש את עפולה רבתי, יש את עפולה עלית, יש את גבעת המורה ויש את רובע יזרעאל ושכונת 1C. לכל חלק בעיר יש נושאים משלו המצריכים פתרון ברמה המיידית, מעבר לפתרונות ותוכניות עבודה ארוכי טווח. אני מגיע לעבודה עם תוכנית חומש סדורה. בעפולה עלית, למשל, נושאים רבים מצריכים טיפול מיידי. בחלק הזה של העיר אין סניף של הביטוח הלאומי, של מס ההכנסה ושל משרד הבריאות ואין שירותי עירייה. לכן, אחד הדברים הראשונים שאעשה, כשאבחר, הוא לתת מענה על הצרכים המיידים, למשל, הקמת מינהלת של אגף שפ"ע שתיתן מענה מיידי לצרכים של תושבי המקום".
הכל מתחיל ונגמר בחינוך
נושא שקרוב עד מאוד לליבו של פרופ' יוסף הוא החינוך. "סוד גלוי הוא שבעפולה הייתה אלימות קשה בבתי ספר", הוא אומר. "בבית הספר ארז, למשל, הייתה אלימות כה קשה, עד שהורים רבים לא שלחו את הילדים שלהם כמה חודשים לבית הספר, והעירייה כלל לא התערבה. את מבינה? ילד בכיתה ז' יושב כמה חודשים בבית, ההורים לא שולחים אותו לבית הספר, ולרשות המקומית אין פתרון. זה לא יעלה על הדעת, וזה אחד הנושאים הראשונים שאני מתכוון לטפל בהם. לכן, תיק החינוך יוכפף אליי, וכל תחום החינוך יקבל ממד אחר".
בכל מה שקשור לחינוך, לפרופ' יוסף יש משנה סדורה, והוא אומר: "בית ספר הוא לא רק מכונה של ציונים. בית ספר הוא, בראש ובראשונה, המקום שבו מעצבים את המידות והערכים של התלמידים. לכן, יהיה שילוב של מצוינות עם חינוך לערכים ולמידות. התלמידים הם בגילאים שבהם עוד אפשר לעצב את הערכים, המידות, התרבות, הסובלנות וההכלה. דור ערכי קודם אצלי לדור תחרותי. גם דור תחרותי הוא, כמובן, חשוב, והוא יהיה במקביל, אבל הערכים הם בראש סדר העדיפויות. אחד הפרויקטים שנכניס לבתי הספר יהיה פרויקט 'פרקי אבות', שכבר פועל ברמה הארצית. אשלב פעילות של תנועות נוער בבתי הספר, ואתן להם את כל מה שהעירייה צריכה ויכולה לתת. לצד זה, כל נושא המצוינות יקבל את כל הכלים והסיוע הדרושים מהעירייה, כדי להביא להצלחה ומצוינות בבחינות הבגרות. ההורים לא יצטרכו לספוג את העלויות של מורים פרטיים בהכנה לבחינות הבגרות, וישולבו טכנולוגיות למידה מתקדמות מתחום ההייטק והביוטק".
"לא אוותר על אף ילד"
שיעור ההצלחה של תלמידי עפולה בבחינות הבגרות עומד נכון ל-2021 על 86.7 אחוזי הצלחה ברמה הארצית. נתון לא רע, אבל את פרופ' יוסף הוא כלל לא מספק. "את יודעת אילו רשויות עברו את עפולה? בגבעתיים שיעור ההצלחה עומד על 99 אחוז; בחורפיש, מועצה קטנטנה בגליל, שיעור ההצלחה עומד על 98 אחוז. זה היעד שאליו עפולה צריכה לשאוף. בבחינת הבגרות במתמטיקה הנתונים עגומים ביותר, כשעפולה ממוקמת במקום ה-205 מתוך 223 רשויות. לא יקום ולא יהיה כדבר הזה, ואני מתכנן מהפיכה של ממש בנושא. לכן, לצד החינוך לערכים, יהיה החינוך למצוינות, וזה לא ייפול על גב ההורים".
מה הכוונה בכך ש"זה לא ייפול על גב ההורים"?
"נכון להיום, בתי הספר לא ערוכים לשעות תגבור, והורים שרוצים שילדם יצליח, מוציאים הרבה מאוד כסף על שיעורים פרטיים. אני לא מכיר הרבה הורים שיכולים להרשות לעצמם להוציא 10,000 או 15 אלף שקלים על שיעורים פרטיים. לכן, הפתרון חייב לבוא מכיוון העירייה ובעידודה.
אני אעשה פרויקט של חיבור שהוא WIN-WIN, ולטובת הנושא ארתום סטודנטים בני העיר, שלומדים כאן במכללה בעמק או במוסדות להשכלה גבוהה אחרים. הסטודנטים יכינו את התלמידים לבחינות הבגרות, ואני אתן להם בתמורה מלגת לימודים. כך, מצד אחד, אתרום להצלחתם של סטודנטים בני העיר, ומצד שני, יהיה מי שיכין את ילדי העיר לבחינות הבגרות. אני לא מתכוון לוותר על אף ילד".
פרופ' יוסף מגיע אמנם מעולם האקדמיה, אבל גם עולם הפרקטיקה לא זר לו. "אני לא חי במגדל השן. אני מעורה בעולם המעשה", הוא אומר, "אני רואה את הילדים מסיימים צבא, מתחתנים בגילאים יחסית צעירים, אבל אין להם שמץ של מושג בתחומים הכלכליים והפיננסיים. בכוונתי להכניס למערכת החינוך הכשרות בתחום הפיננסי והמשפטי, זה הכרחי להמשך החיים. כיום, ככל הידוע לי, יש בכמה רשויות בחינת בגרות ניסיונית במשפטים. אני מתכוון להעלות את הנושא הזה בפני הגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך. הילדים שלנו חייבים לקבל את החכה, והם יקבלו את ההכשרה הדרושה לחיים בעולם הפיננסי והכלכלי כדי ללמוד איך לדוג, כשהם ייצאו לחיים האמיתיים. אני ארתום את עולם האקדמיה לבתי הספר, ואלה נושאים שיעברו מהפך בזמן קצר, ומכיוון שאני מגיע מהעולם הזה, אני יודע איך לעשות את המהפך הזה".
רמי יוסף הוא פרופסור מן המניין באקטואריה ומימון באוניברסיטת בן גוריון, משמש יו"ר מגמות התמחות מימון ומימון וביטוח במחלקה למינהל עסקים ויו"ר הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה. הוא נחשב למומחה בעל שם עולמי בתחום האקטואריה והמימון ומוכר כמומחה מטעם בתי המשפט בישראל.
פרופ' יוסף, כמה מילים לסיום?
"חשוב לי להדגיש שאני מביא איתי הזדמנות לשינוי, ואני לא בטוח שהיא תחזור על עצמה. אין הרבה אנשים בסטטוס שלי, שהחליטו לעזוב את כל מה שיש להם לטובת שליחות ציבורית, לפחות לא בזמן הקרוב. הציבור נדרש עכשיו להחליט אם הוא רוצה עוד יותר ממה שהיה לו עד עכשיו (וכיהנו שני ראשי עיר, אלקבץ ומירון, כל אחד כמעט שלוש קדנציות מלאות) או שהוא רוצה לעשות שינוי מהותי ברווחה, בחינוך, בתרבות, בתעסוקה ובתחומים רבים נוספים. הגיעה העת לשינוי. עפולה צריכה להתקדם לאפיקים חדשים. עפולה משוועת לשינוי, ויש כאן הזדמנות לשינוי שלא בטוח שתחזור על עצמה בשנים הקרובות!
