זוכרים את היו"ר המיתולוגי של חוג אוהדי הפועל נצרת עילית, בימים היפים של המועדון בליגת העל? מי שכיכב ביציעים באותם ימים קסומים היה לא אחר מאשר יוסי ליקוורניק, שבלט בקולו העבה ובנוכחות הפיזית שלו. יוסי נהג לעודד את השחקנים ולקריאות העידוד שלו הצטרפו מאות מאוהדי הקבוצה, אחריה הלך באש ובמים. הוא גם נהג להפעיל "לחץ מתון" על השופטים, הכל למען האינטרס של הקבוצה.
יוסי, אחיו של רוני ליקוורניק, ששימש באותם ימים כדובר הקבוצה וכיום משמש כיושב ראש המועדון, היה חבר נעורים של היו"ר המיתולוגי אבשלום נוריאל, שהוביל את הקבוצה להישגי השיא בתולדותיה.
מגיע לכל משחק חוץ
עשור וחצי אחרי אותם ימים מופלאים, מככב דור ההמשך ביציעי הקבוצה, למרות שבימי קורונה אלו אין כניסת קהל למגרשים. נדב ליקוורניק, הבן של, מקפיד להגיע לכל משחק חוץ בולט ביציעים, ממש כמו אבא יוסי בימים הגדולים. נדב, בן 33, בוגר אורט אלון בנוף הגליל שעזב את העיר עם משפחתו בגיל 17, מתגורר עם רעייתו בהוד השרון, בצבא שימש כקצין בחר"פ והוא משמש כיום כמנהל עבודה בחברת 'ת. מ. הנדסה', שבבעלות תומר פינטו
ולמה רק משחקי חוץ בשלב זה? בגלל בעיה טכנית קלה,שמונעת ממנו להגיע גם לגרין. "כשהקורונה תעבור וקהל יוכל להגיע למשחקים, אין ספק שאהיה בכל משחק של הקבוצה, בית וחוץ, כולל באצטדיון גרין", הוא מבטיח.
אוהדי הקבוצה המעטים שמגיעים למשחקי החוץ אומרים ש"סוף סוף יש לנו ביציע דמות מובילה להזדהות איתה, כמו שיוסי היה בתקופת ליגת העל". במשפחת ליקוורניק מספרים כי נדב היה מגיע עם אבא שלו למשחקים עוד בהיותו ילד ונער. "כבר אז הוא נדבק בחיידק", הם אומרים.
אהבתם את הכתבה? הישארו מעודכנים באתר בלינקר ובעמוד הפייסבוק שלנו ידיעות הגליל ידיעון עפולה
