ארבעה חודשים חלפו מאז נפל השוטר אמיר ח׳ורי ז״ל בעת מילוי תפקידו כאשר הסתער בגבורה על מנת לנטרל את המחבל בפיגוע הרצחני בבני ברק. למרות שהסיפור כבר ירד מהכותרות, בסניף של תנועת הנוער ׳המחנות העולים׳ בנוף הגליל לא שוכחים אותו, והם אפילו בחרו להקים פינת זיכרון במטרה להמשיך לזכור את האיש שהיה, ולחנך את החניכים על הסיפור המיוחד שלו ולוודא שהסיפור לא ישכח.
מורג סעדה בת ה-17, חניכה בתנועה וציירת מחוננת, תרמה לפינת הזכרון בעזרת כשרונה הרב וציירה דיוקן של אמיר. על הבחירה לצייר מורג מספרת: ״זאת עיר ממש קטנה, כולם מכירים את כולם, עם השנים הכרתי הרבה משפחות שכולות. הרבה שנים התביישתי לעשות משהו. העובדה שאבא שלי היה במלחמת לבנון ואיבד הרבה חברים גרם לי לעשות עם זה משהו. וגם היה לי חשוב לעשות את זה כי זה בן אדם מהעיר. כשהוא נהרג לא ידענו בהתחלה מי זה, ומתישהו גילינו שזה הוא, כל השכבה שלי הייתה בשוק, כולם היו בהלם מזה בגלל שהוא דיי מוכר. אני הכרתי אותו לפניי כשרציתי להתנדב במשטרה והוא היה שם ועזר לי כמתנדבת״.
מורג שפעילה ברשתות החברתיות ומשתפת את העוקבים שלה ביצירות שלה החליטה לשתף את העוקבים שלה בפרויקט המיוחד הזה. היא העלתה את הציור והיוזמה שלה ושל חבריה לתנועה לחשבון האינסטגרם שלה וכתבה ״זה הפרויקט הכי חשוב שעשיתי בחיים שלי עד כה. למרות שהשתתפתי במירוץ לזכרו הרגשתי שזה לא מספיק ושאני צריכה לעשות עוד כי להוקיר על מה שהוא עשה באותם רגעים לפני שנרצח״.
בת הזוג קישרה
מי שהפתיעה את מורג וראתה את הפוסט שלה היא שני ישר, בת הזוג של אמיר ח׳ורי ז״ל, שהתרגשה מהיוזמה, יצרה עימה קשר וקישרה אותה להוריו של אמיר. השבוע מורג נפגשה עם הוריו של אמיר והעניקה להם את הציור. ״ההורים היו מאוד נחמדים, הם דיברו איתי על היום יום, היה אפשר להרגיש את הרוח של אמיר בבית דרך התמונות שהיו בבית. הייתה הרגשה של אנושיות בבית. הם מאוד אהבו את הציור. האבא אמר לי כל הכבוד על היוזמה ואני מרגישה שהם שמחו לקבל את זה״.
סניף ׳המחנות העולים׳ בנוף הגליל הוקם על ידי חברי הקיבוץ העירוני ׳משעול׳ של בוגרי התנועה, אשר מתגוררים בעיר ב-20 השנים האחרונות ופעילים בתחומי החינוך והחברה ״היה לנו חשוב להציב פינת זיכרון כדי שהסיפור של אמיר לא ישכח ושהחניכים שלנו יתחנכו לאורו״ מספר איתי אלפרין, רכז הפעילות של תנועת הנוער המחנות העולים בנוף הגליל ״כל אדם שנופל הוא עולם ומלואו. אבל הרגשנו שהסיפור של אמיר מיוחד במינו ושהוא מבטא את שותפות הגורל שיש בין ציבורים שונים שחיים בארץ בכלל ובנוף הגליל בפרט. שותפות בין מי שרוצים לחיות כאן ומתנגדים לאלימות ולקיצוניים מכל הצדדים״.
