המשוררת שושנה ויג, בת לאב מפולין ולאם מטוניס בשיר מיוחד "אֲנִי לֹא מֵהַאַמְסׇלֵמִים וַאֲנִי לֹא מֵהַחַיּוּתִים"

שושנה ויג, ילידת אשקלון 1957

הוריה יצחק פיינגולד עלה מפולין ואימה רבקה ז״ל  מטוניס, עד גיל 19 גדלה והתחנכה באשקלון. בשנת 1976 עברה המשפחה לנתניה בה היא מתגוררת עד היום.

ב5.8.1974 נהרג אחיה הבכור טוביה מתאונת אימונים בסיני. זה היה הרגע המכונן שבו היא החלה לכתוב ולפרסם שירים. בשנת 2000 התפרסם רומן הביכורים שלה ״דרך העיניים שלי״ בהוצאת אסטרולוג, היא פרסמה עד 17 ספרים והקימה בשנת 2009 הוצאת ספרים עצמאית בשם פיוטית, ועד כה ערכה 150 ספרים.

שושנה ויג הייתה חברה באגודת הספרים וכעת חברה באיגוד הסופרים הישראלי וגם פעילה מקומית בעיר נתניה, היא יזמה בשנת 2015 מפגשי משוררים וסופרים בעיר נתניה והובילה בימי הקורונה מפגשי משוררים  בכיכר העצמאות וגם בספרייה העירונית.

משוררים מרחבי הארץ נרתמים ליוזמות שלה למען הספרות והשירה. ספרה ה 18 נמצא בימים אלה בעריכה ונקרא ״מטענים של זיכרון״.

זהות משובצת, שירה האקטואלי של המשוררת שושנה ויג.

אֲנִי לֹא מֵהַאַמְסׇלֵמִים

וַאֲנִי לֹא מֵהַחַיּוּתִים

אֲנִי לֹא בֶּן הָרוֹשׁ

וַאֲנִי לֹא מֵהַכֹּהֲנִים

וַאֲנִי לֹא מֵהַלְּוִיִּים

אֲנִי לֹא בַּת רַבָּנִים

וּבְעִקָּר לֹא יוֹדַעַת

שָׁרָשִׁים מָהֵם

אֲנִי תָּמִיד חֲצוּיָה

אֲנִי תָּמִיד גְּזוּרָה

אֲנִי תָּמִיד שְׁסוּעָה

בֵּין אֵלֶּה שֶׁמִּכָּאן

לְאֵלֶּה מִשָּׁם

אֲנִי תָּמִיד בֵּין

הָאַשְׁכְּנַזִּים לְבֵין הַסְּפָרַדִּים

אֲנִי תָּמִיד לֹא שַׁיֶּכֶת

מְסַדֶּרֶת בַּמְּגֵרוֹת

מָה שֶׁלֹּא הוֹרִישׁוֹ לִי הוֹרַי

אֲנִי מְנַסָּה אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים

אֶת הַצַּד שֶׁל אָבִי

וְאֶת הַצַּד שֶׁל אִמִּי

חִבּוּרִים

שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת הַמֵּיטָב

בִּימֵי הַצֶּנַע וְהַמִּתּוּן

וּכְמוֹ אֲנִי וְאַחַי הַשְּׁסוּעִים

לֹא שַׁיָּכִים לְכָאן