נוף הגליל: ערבייה למען דתייה חרדית

תכירו את כריסתין אבו אלהיג'א בת 35, אימא לשני ילדים. כתוצאה ממשבר הקורונה היא בחל"ת,  מעבירה את זמנה עם הילדים ומחכה שהסגר יגמר. בינתיים היא פעילה ומתנדבת בבוסתן למען תושבי העיר.

"אני באלבוסתן כי אני מאמינה שאפשר אחרת, אפשר לחיות ביחד ולעזור אחד לשני ללא קשר עם הלאום. באלבוסתן מצאתי מסגרת התנדבותית חמה שאפשר לתרום דרכה, ולהיות חלק ממעגל של שותפים לדרך שאני מאמינה בה", היא אומרת.

הבוסתן הוא מיזם משותף של תושבי נוף הגליל לבניית חיים משותפים בעיר. בבוסתן פועלים למען קירוב בין המגזרים השונים וחיזוק תחושת השייכות לעיר.

יום אחד הגיעה דרך המוקד של עיריית נוף הגליל, בקשה של משפחה חרדית מהר יונה ג' שמצויה בבידוד, לעזרה בקניות לבית. כריסתין שראתה את הפניה בקבוצת המתנדבים של "הבוסתן"', לקחה על עצמה את המשימה ולא ידעה איזה מפגש מעניין מחכה לה…

 "התקשרתי למשפחה. אם המשפחה שאלה אותי: 'מי את?'. הסברתי לה שאני בקבוצת מתנדבים מאלבוסתן שקשורה לעירייה.

 שאלה אותי 'מה זה אלבוסתן?'  הסברתי לה  שאנחנו קבוצה של ערבים ויהודים שפועלים למען נוף הגליל.

 היא שאלה: 'את ערביה???'

השבתי: 'כן'.

'ומאיפה את?'

עניתי שאני במקור מנצרת, ועכשיו גרה בהר יונה.

'מאיזה משפחה? את מוסלמית או נוצריה?', היא המשיכה.

 'מה זה משנה?', אמרתי, 'את רוצה עזרה ואני התנדבתי בשבילך.'

 היא נשמעה לי מהוססת, אולי חוששת מלקבל עזרה מערביה, ואולי מבינה שאין לה ברירה אחרת…

לבסוף אמרה לי: "טוב, בסדר".

סיפרה לי שהיא דתייה ורוצה רק קניות מאושר עד. שלחה לי בוואטסאפ רשימה ארוכה מאוד, וביקשה שלפני כל דבר שאני קונה, שאצלם לה איזו רבנות חתומה על הכשרות, זו של ירושלים או זו של צפת…

ביציאה מהסופר עוד הלכתי וקניתי בשבילה גם דשא סינטטי לסוכה… לאחר שלוש שעות של קניות הגעתי אליה הביתה… המפגש היה נעים מאוד. היא שמחה לראות אותי והודתה לי מאד על הסבלנות והעזרה.

סיפרה שהגיעה לשכונת הר יונה ג' לפני שלושה חודשים מבני ברק. אמרתי לה: 'כאן אצלנו בנוף הגליל אין הבדל בין ערבי ליהודי, למוסלמי, לנוצרי. כולנו בני אדם'".

"כן ירבו מפגשים כאלה של עזרה הדדית, בהם אנשים שאולי לעולם לא היו נפגשים בנסיבות אחרות, מכירים פנים אל פנים, פשוט כבני אדם", אומר ניר שירקון רובין, אחד ממובילי הפרויקט הזוכה להצלחה רבה.