סטודנטית בת 25 שנפצעה בגבה בשיעור ספורט בביה"ס היסודי בנוף הגליל, קיבלה בימים אלה פיצוי על סך 240 אלף ₪. כך עולה מהסכם פשרה בין בא כוחה עו"ד דותן לינדנברג העוסק בתביעות בגין נזקי גוף לבין חברת הביטוח ענבל – מנהלת הקרן הפנימית לביטוחי ממשלה.
מהתביעה עולה כי לפני כ-14 שנים, בשנת 2007 במהלך שיעור ספורט בכיתה ו', המורה לחינוך גופני ביקשה מהתלמידים לשחק כדורגל במגרש כחלק משיעור הספורט. בזמן שהמורה לא השגיחה על התלמידים, התובעת, אז תלמידה בת 11 נתלתה על משקוף שער הכדורגל, החלה להתנדנד ובשלב מסוים איבדה שיווי משקל ונפלה על הגב.
לאחר הנפילה היא צרחה מכאבים, החלה להשתנק תוך כדי שהיא נתונה בהכרה מעורפלת ולקח זמן רב עד שהמורה הגיעה למקום. אב הבית שהוזעק למקום ביקש ממנה לקום, אך כיוון שהתלמידה לא יכלה לעמוד על הרגליים, הוא הרים אותה על הידיים עד לרכב, הניח אותה על הספסל האחורי ונסע למרפאת קופת חולים. שם לדבריה השאיר אותה לבדה כשהיא על סף עילפון וכאובה מאוד, תוך שהוא מודיע לה: "סבתא שלך צריכה להגיע בקרוב לטפל בך". רק לאחר שסבתה הגיעה למרפאה היא פינתה אותה למרכז רפואי עמק.
סובלת מכאבים והגבלות שמקשים על תפקודה היומיומי
מומחה אורתופדי שמינה ביהמ"ש קבע, כי היא סובלת מ-10 אחוזי נכות לצמיתות בשל שני שברים קלים בשתי חוליות בעמוד השדרה.
בתביעה נטען כי מאז התאונה התלמידה, היום סטודנטית, סובלת מכאבים עזים והגבלות בתנועות הגב שמקשים על תפקודה היומיומי כשמצבה הרפואי רק מחמיר עם השנים.
התלמידה עסקה לפני התאונה בריקודים סלונים ואף השתתפה בתחרויות וגרפה גביעים, אך בעקבות התאונה נגדע החלום שלה להיות רקדנית מקצועית. בנוסף עקב הכאבים העזים מהם היא סובלת, היא מתקשה בהליכה, עליה וירידה במדרגות ואינה מסוגלת לעבוד שעות נוספות. התובעת מתקשה לבצע את עבודות הבית, נמנעת מלעסוק בספורט ולצאת להליכות וטיולים ופחתו הנאות חייה.
"אם המורה הייתה משגיחה עלינו, לא הייתי מבצעת דברים מסוכנים"
התלמידה העידה כי בזמן התאונה המורה לחינוך גופני לא הייתה בסביבה, לא השגיחה ולא פיקחה על התלמידים שחלקם קפצו על ברזלים ובין החומות בחצר. חלקם שיחקו כדורגל, והיא הצטרפה לבנים כאשר הבנות ישבו על הספסלים בקרבת המגרש. "אם המורה הייתה משגיחה עלינו, לא הייתי מבצעת דברים מסוכנים ולא הייתי נתלית על המשקוף ומתנדנדת".
בתביעה נטען כי המדינה נהגה ברשלנות כשלא דאגה להעסיק מורים מתאימים שלא עשו כל שביכולתם למנוע את הנזקים, לא פיקחו כראוי על התלמידים במהלך שיעור הספורט, לא מנעו את התאונה וזנחו אותה במרפאה.
הסטודנטית שנפצעה בהיותה תלמידת כיתה ו', תבעה לקבל פיצוי עבור כאב וסבל, הפסד כושר השתכרות, תנאים סוציאליים ופנסיה, עזרת צד ג' והוצאות רפואיות.
בכתב ההגנה חברת הביטוח ענבל ביקשה מבית המשפט למחוק התביעה על הסף ולחייב את התלמידה בתשלום הוצאות משפט, בטענה כי התביעה הוגשה בשיהוי רב, 11 וחצי שנים לאחר התאונה. בשבוע שעבר לאחר משא ומתן, חברת הביטוח הסכימה לשלם פיצוי בסך 240 אלף ₪. הסכם הפשרה קיבל תוקף של השופט טלמור פרס.
