לצבא, אי אפשר שלא לברך את הטייסים החדשים בתקווה שיאהבו את המדינה ללא תנאים, שיגנו על המדינה ללא שייכות פוליטית. טקס סיום קורס טיס מספר 186 ינערך ביום חמישי הקרוב, בבסיס חיל-האוויר בחצרים ובו יוענקו כנפי טיסה לבוגרי ובוגרות הקורס. את קורס הטיס יסיימו השנה 33 צוערים וצוערות, מתוכם שתי נשים ו31 גברים, אשר יעמדו על רחבת המסדרים במעמד קבלת כנפי הטיסה.המסדר הנוכחי נערך בסימן 75 שנות לוחמה אווירית ועוצמה ישראלית. כנהוג, בטקס יתקיים מפגן אווירי מרשים עם מגוון כלי הטיס של חיל-האוויר. הטקס יתקיים במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר הביטחון, ראש המטה הכללי, מפקד חיל האוויר, מפקדים נוספים ומשפחות הבוגרים. מסתמן חשש גדול בשל איומי הקבוצה האנרכיסטית לפוצץ ולפגוע במהלך הטקס.
בין המסיימים, סגן א' בן 21, מתגורר בעמק יזרעאל מסיים את קורס טיס מספר 186 במגמת מסוקים.
א' הוא האח השני מבין ארבעה, אימו עובדת כיועצת ארגונית ואביו עובד בהייטק, ובעבר היה טייס בטייסת 119 ודודו היה טייס בטייסת 161. את בת זוגתו, הכיר א' בתיכון, הם נפרדו וחזרו במהלך הקורס, וכיום בזוגיות בייחד קרוב לחמש שנים. 2 סביו לחמו במלחמות ישראל, אביו של אביו, היה מג"ד טנקים במילואים ונפל במלחמת יום כיפור.
בילדותו, היה א' ילד מאוד מגמגם. מתחביביו של א' לבשל, לנגן, לשחק הוקי ואף היה שחקן מקצועי בתחום.
א' מספר על הרגע בו הבין שהוא רוצה להיות טייס, "בסוף שלה ראשוני, הבנתי את החשיבות והייחודיות של מה שצריך פה, הבנתי שזה מה שמעניין אותי ושזה מה שאני רוצה לעשות". א' מספר על התחושות בקורס ובמגמה, "חברים טובים, אחד למען השני, האווירה במגמה טובה, אני שמח ששובצתי במגמה הזו".
למפגש מח"א עם משפיעים, מפגש דמויות משפיעות בו מסיימי הקורס מזמינים את הדמות אשר הכי השפיעה עליהם במהלך חייהם, הזמין א' את שי, מאמן ההוקי שלו, "שי השפיע עליי הרבה, הוא מכיר אותי מגיל 4, עברנו המון בייחד, הוא מכיר אותי טוב והוא מאמן שהפך לחבר יקר". א' מספר על הקשיים שחווה בקורס, "סטרס נפשי גדול, קשה לקבל ביקורת ולעמוד למבחן כל יום".
סגן א' מסכם 3 שנים בקורס טיס: "אירוע בונה, חוויה מאוד קשה, מורכבת מהמון סוגים של חוויות וקשיים, אתה כל הזמן נמצא בסביבת אנשים שאתה לומד מהם המון, כמות האחריות שיש לך היא עצומה".
בין המסיימים, סגן ר' בן 22, מתגורר במועצה אזורית עמק יזרעאל מסיים את קורס טיס מספר 186 במגמת מסוקים.
לסגן ר' יש אחות קטנה ואח גדול. אחיו הגדול של ר' היה בקורס 182 ונפל בסוף שלב הבסיסי לקורס מפעיל כטמ"ם אותו סיים בהצלחה וכיום הוא משרת כמפעיל כטמ"ם בטייסת 200. אביו של סגן ר' שירת כטייס קרב בטייסת 106.
הוא למד בתיכון באזור העמק והרחיב את המגמות תקשורת ופיזיקה, בנוסף במהלך התיכון הדריך בתנועת הנוער "בני המושבים". מתחביביו, לטייל, לגלוש, מגיל צעיר הוא מנגן בתופים ואהבתו הגדולה היא כדורגל.
טרם גיוסו לצבא, ר' עשה שנת שירות בכפר נוער באזור השפלה. במסגרת השנת שירות הוא הדריך קבוצה של חניכים בכיתה ט' ומספר שזו הייתה שנה מהיפות בחייו: "להיות בכפר עם החניכים היה תהליך חשוב בחיים שלי ושלהם, הייתי כמו אח גדול עבורם ואהבתי את הקשר שלנו, מעבר לכיף הגדול, בעצמאות ובחיי הקומונה ובשנת השירות היה לי חשוב להוות עבור החניכים, מודל לחיקוי ולעזור להם לראות דברים מנקודת מבט אחרת".
ר' מספר על הדרך לקורס טיס: "לא חלמתי להיות טייס, רציתי להיות חלק מצוות לוחמים, שהתקבלתי לקורס טיס הבנתי שזו הזדמנות שאני לא יכול לפספס. כבר מהגיוס ראיתי שאני במוקף באנשים טובים שאני מעריך ויכול ללמוד מהם ולסמוך עליהם, בנוסף גיליתי שהעולם האווירי והטיסה מושכים אותי, המוטיבציה שלי גדלה ואני שמח על המקום בו אני נמצא".
על איש מילואים שהוא בקשר מיוחד איתו מספר ר' על המדריך שלו בשלב המתקדם: "המדריך שלי בשלב המתקדם הוא בחור שאני מאוד תופס ממנו, הוא מדבר איתי בגובה עיניים ומשקיע בי ויודע לתת בראש שצריך, תמיד היה לו כוונות להפוך אותי לטייס הכי טוב שאפשר".
למפגש מח"א עם משפיעים, מפגש דמויות משפיעות בו מסיימי הקורס מזמינים את הדמות אשר הכי השפיעה עליהם במהלך חייהם, מביא ר' את המורה שלו לתופים, ז'רר בוחניש: "המורה שלי לתופים לימד אותי הרבה מעבר למוזיקה והיה ממש מורה לחיים עבורי, הוא פתח אותי לעולם שפחות הכרתי והוא השפיע ומשפיע עליי עד היום".
ר' מספר על החלוקה למגמות והטיסה במסוק: "בהתחלה רציתי להיות טייס קרב, אבל עכשיו אני מרוצה וגאה להיות טייס מסוקים, בוועדת החלוקה למגמות, הסתכלתי ימינה ושמאלה על החברים ששובצו איתי והבנתי שאני במקום הנכון, הטיסה במסוק היא מאוד מיוחדת ומחוברת לקרקע, אני ממש מכיר כל אבן קטנה באזורים בהם אנחנו טסים, זה מקצוע מלא באנדרלין ובמהות שלו מלא בבלתמים מה שהופך אותו למעניין הרבה יותר, זו זכות גדולה לקבל כל כך הרבה אחריות בגיל כזה צעיר ואני יודע שזה לא מובן מאליו".
על רגע משבר בקורס ר' מספר: "בשנת השכלה היה מבחן מסוים שלא עברתי כמה פעמים, רגע לפני המועד הנוסף של המבחן הייתה רגילה וכל החברים שלי טסו לטייל באירופה, נאלצתי לא לטוס עם כולם ולהישאר בבסיס ללמוד במטרה לעבור את המבחן, המשבר הזה נגמר בתחושות של ניצחון וסיפוק אדיר לאחר ההצלחה במבחן".
סגן ר' מסכם שלוש שנים בקורס: "השתנתי והתבגרתי, הכרתי חברים לכל החיים וזכיתי ללמוד מקצוע מדהים, ועכשיו זו רק ההתחלה".
בין המסיימים, סגן ע' בן 22, מתגורר בעמק יזרעאל מסיים את קורס טיס מספר 186 במגמת מסוקים.
לע' 2 אחיות גדולות. ע' נולד בקליפורניה וכשהיה בן 3 משפחתו חזרה ארצה. מתחביביו של ע' לעשות ספורט – סלקליין, טיפוס וקארטה, ולעסוק באמנות. כשהיה בתיכון הרחיב מגמות פיזיקה ותיאטרון, ולקח בנעוריו חלק פעיל בתנועת בני המושבים. לפני שהתגייס לקורס טיס, עשה שנת שירות בכפר הנוער בצפון הארץ, משק חקלאי אותו תפעל, והתנדב עם נוער בסיכון.
ע' מספר על הרגע בו הבין שהוא רוצה להיות טייס, "מהרגע שהתגייסתי ידעתי שאני רוצה להיות טייס, בשלב הראשוני, להיות באוויר ולראות את כל הארץ מלמעלה הייתה תחושה מטורפת".
עם ע', מסיים סגן י' ממגמת נווטי קרב, השניים היו בייחד בקומונה, התגייסו בייחד לקורס והולכים לעמוד יחד על רחבת המסדרים. ע' מספר על האווירה בקורס, "חיים בייחד, עובדים בייחד, אווירה טובה וחברית".
על השיבוץ במגמת מסוקים מספר ע', "בהתחלה כששובצתי במגמת מסוקים התבאסתי, אבל לאט לאט הבנתי מה עושים והיום אני אסיר תודה על זה שאני במגמת מסוקים".
למפגש מח"א עם משפיעים, מפגש דמויות משפיעות בו מסיימי הקורס מזמינים את הדמות אשר הכי השפיעה עליהם במהלך חייהם, הזמין ע' את המורה שלו לקארטה, "הבן אדם שנתן לי הכי הרבה כלים ויכולות לחיים, השקיע בי, עודד אותי להיות הכי טוב שלי, איש מדהים שאני מעריך מאוד". ע' מספר על הטיסה הראשונה שלו, טיסת הסולו הראשונה שלו ועל המסכם ניווטים, כרגעים שזכורים לו במיוחד מהקורס.
סגן ע' מסכם 3 שנים בקורס טיס: "קצר וקולע בלי החלק של הקצר, עברו 3 שנים בלי לשים לב".
בין המסיימים, סגן ג' בת 22, מתגוררת במועצה אזורית עמק יזרעאל, מסיימת את קורס טיס מספר 186 כנווטת תובלה.
לג' אח גדול אשר עובד בהייטק, אחות גדולה אשר לומדת בבצלאל ואחותה הקטנה משרתת כקצינת סימולטור בחיל האוויר.
אביה של ג' היה טייס קרב המון שנים, במסגרת שירותו היה מפקד טייסת קרב, מפקד בסיס ואף המשיך לתפקידים בכירים. הוא סיים את שירותו בשנת 2012, כמו כן כחלק משירותו כטייס קרב, אביה של ג' לקח חלק במבצעים רבים וגם במלחמת לבנון השנייה.
בעקבות כך גרה בשיכון בבסיס של חיל האוויר שהייתה ילדה. בעקבות שירותו של אביה, גרה ג' בחוץ לארץ שלוש שנים בגלל שאביה היה נספח צה"ל במדינה.
בזמנה הפנוי ג' אוהבת לרוץ, לטייל ולבשל.
היא למדה בתיכון בעמק יזרעאל והרחיבה את המגמות מחשבת ישראל וביולוגיה. בנעוריה לקחה חלק בתנועת הנוער "בני המושבים".
טרם גיוסה לקורס, ג' עשתה שנת שירות בכפר הנוער באזור הצפון, פנימייה שנמצאים בה נוער בסיכון ובמהלכה תפקידה היה להעביר אותם דרך טיפולית עם טיולים והמון שטח.
עם ג' מסיים סגן ר' במגמת מסוקים שהיה איתה בכיתה, בנוסף מסיימים איתה גם סגן א' שהיה בשכבה מתחתיה בבית הספר וסגן ע' ממגמת מסוקים שהיה איתה באותה השכבה במועצה והם היו יחד באירועי נוער רבים.
ג' מספרת מדוע רצתה להגיע לקורס טיס: "בהתחלה הלכתי עם כל החברות למיונים, עברתי את הגיבוש ומשם נכנסתי לזה ממש. הקורס הוא אתגר מעניין ומגניב וכל שלב שעברתי התגבר מפעם לפעם הרצון לסיים".
ג' מספרת על הקורס מבחינה חברתית: יש אחווה בקורס, מחנכים אותנו לעבוד ביחד ושאפשר להצליח את המשימה רק בצוות, במיוחד במערך התובלה וזה יוצר תחושה של משימה משותפת לאורך השלבים"
על שילוב נשים בקורס טיס ג' אומרת: "לדעתי אין מספיק בנות שמתמיינות לקורס טיס, הפער מתחיל שבנים מחויבים להגיע למיונים ובנות לא, אז הן לא מנסות. תנסו, זאת חוויה מגניבה, לא משנה אם תסיימו או לא, אתן תיתנו ותרוויחו המון בדרך"
על רגע משבר מספרת ג' על המעבר למגמת נתו"ם: "זה היה לא קל, בעיקר כי מאוד רציתי להיות במערך הקרב, אבל אחרי ששמעתי על התפקיד והבנתי את ההשפעה שיכולה להיות לי בעתיד ואת החשיבות של התפקיד, הבנתי שזה נכון עבורי".
למפגש מח"א עם משפיעים, מפגש דמויות משפיעות בו מסיימי הקורס מזמינים את הדמות אשר הכי השפיעה עליהם במהלך חייהם, מביאה סגן ג' את ראש הצוות בשנת השירות שלה: אני אביא את ראש הצוות מהכפר נוער שאחראי על שנת השירות, הוא איש חינוך ועזר לי מאוד בכל השנת שירות, בן אדם מדהים שאני מאוד מעריכה".
ג' מספרת אודות רגע משמעותי בקורס: "הניווט המסכם בבסיסי היה רגע משמעותי עבורי, לעולם לא חשבתי שאצליח לנווט לבד 30 קילומטר בלילה, בקור צפונית לרמון וזה נתן לי תחושת מסוגלות מטורפת כל משימה היא אפשרית בעזרת השקעה והתמדה".
סגן ג' מסכמת שלוש שנים בקורס: "מאתגר, ארוך ובעיקר פיתח וביגר אותי, לוקחת מפה חברים לכל החיים".
—
