דוד אלימלך, מורה מוערך מבית הספר" אורט יהודה" בעפולה , שיתף בתחושותיו מהשבת האחרונה בה שהה במרכז הארץ וחווה את ריח המלחמה, קולות הנפץ ותחושת הערבות ההדדית.
" ההפוגות שבין המבצעים.
את השבת האחרונה עשיתי בחולון בבית חמי וחמותי( חמי ז"ל נפטר ביום חמישי האחרון).
את ארוחת השבת בסוכת האבלים קטעה אזעקה וקולות נפץ אשר פילחו הן את קדושת השבת והן את ליבות האורחים והמשפחה.
כהרף עין נפוצנו לחדר המדרגות של בניין המגורים תוך זעקות של חלק מהנוכחים לנוכח החוויה הלא שגרתית לפחות לי לאשתי וילדיי המורגלים לניתוק היחסי בעתות מלחמה ומשוללים לרוב מצלילי צופרי האזעקה וצבע אדום.
ילד חמוד שהיה בין הנוכחים הוסיף נופך מרטיט לב לאווירה המוזרה , לאחר שלקה בחרדה והקיא את נפשו.
גם בשעת מנחה בזמן שארון הקודש נפתח לתפילה ולליבות המתפללים התפרצו ביעף ילדים חרדים לקולות הנפץ והצופרים ותפסו מחסה תחת כנפי השכינה.
באותם רגעים קיננה בליבי תחושת ההזדהות עם אחינו בדרום שלהם ישנן הפוגות בין המבצעים ולא חיי שיגרה של ממש.
וביתר שאת תחושת החידלון והמובן מאליו שחיים אנו בשתי מדינות נפרדות- מדינת הדרום למודת המבצעים התכופים, החרדות ושיגרת הטילים המחרידה.
ושאר המדינה החייה את חייה בשגרת יום נורמלית ומנותקת מהמציאות האמיתית.
אנו חייבים במידה מסוימת את חיינו המשמימים לאחינו בדרום אשר מהווים מסך הגנה עבורנו ושק חבטות עבור ארגוני הטרור הרצחניים.
אז ביום שבו אנו מבכים את חורבן בית מקדישנו, נקדיש ולו מעט גם לחורבן הדרום- כן חורבן ואפילו אם לא פיזי, לבטח חורבן רגשי שתוצאותיו מלווים דורות של ילדים, נשים, גברים וזקנים.
נושא תפילה ביום זה בבחינת שתגיע העת של ה' ילחם לכם ואתם תחרישון ומשיח בקרוב ממש בבניין ירושלים ושמחתה.
בשורות טובות, ישועות ונחמות לכל הנזקקים בכלל עם ישראל."
את השבת האחרונה עשיתי בחולון בבית חמי וחמותי( חמי ז"ל נפטר ביום חמישי האחרון).
את ארוחת השבת בסוכת האבלים קטעה אזעקה וקולות נפץ אשר פילחו הן את קדושת השבת והן את ליבות האורחים והמשפחה.
כהרף עין נפוצנו לחדר המדרגות של בניין המגורים תוך זעקות של חלק מהנוכחים לנוכח החוויה הלא שגרתית לפחות לי לאשתי וילדיי המורגלים לניתוק היחסי בעתות מלחמה ומשוללים לרוב מצלילי צופרי האזעקה וצבע אדום.
ילד חמוד שהיה בין הנוכחים הוסיף נופך מרטיט לב לאווירה המוזרה , לאחר שלקה בחרדה והקיא את נפשו.
גם בשעת מנחה בזמן שארון הקודש נפתח לתפילה ולליבות המתפללים התפרצו ביעף ילדים חרדים לקולות הנפץ והצופרים ותפסו מחסה תחת כנפי השכינה.
באותם רגעים קיננה בליבי תחושת ההזדהות עם אחינו בדרום שלהם ישנן הפוגות בין המבצעים ולא חיי שיגרה של ממש.
וביתר שאת תחושת החידלון והמובן מאליו שחיים אנו בשתי מדינות נפרדות- מדינת הדרום למודת המבצעים התכופים, החרדות ושיגרת הטילים המחרידה.
ושאר המדינה החייה את חייה בשגרת יום נורמלית ומנותקת מהמציאות האמיתית.
אנו חייבים במידה מסוימת את חיינו המשמימים לאחינו בדרום אשר מהווים מסך הגנה עבורנו ושק חבטות עבור ארגוני הטרור הרצחניים.
אז ביום שבו אנו מבכים את חורבן בית מקדישנו, נקדיש ולו מעט גם לחורבן הדרום- כן חורבן ואפילו אם לא פיזי, לבטח חורבן רגשי שתוצאותיו מלווים דורות של ילדים, נשים, גברים וזקנים.
נושא תפילה ביום זה בבחינת שתגיע העת של ה' ילחם לכם ואתם תחרישון ומשיח בקרוב ממש בבניין ירושלים ושמחתה.
בשורות טובות, ישועות ונחמות לכל הנזקקים בכלל עם ישראל."
