"אנחנו פה כדי לתת לעולים בית חם"

סביב שולחן החג של משפחת רייך משמשית, הסבה גם את רב"ט סופיה פיפובר, חיילת שעלתה לבדה ארצה מרוסיה לפני 6  שנים ומאז מתארחת אצל המשפחה בסופי שבוע. אבל סופיה היא ממש לא החיילת היחידה בביתם של בני הזוג משה ורותי, שכבר קרוב מעשור מספקים בית חם לעולים חדשים. "הכול התחיל מכתבה בעיתון המקומי", מספר משה על הרעיון להפוך למשפחה מארחת. "קראנו שהגיעה ליישוב קבוצה של נערים במסגרת תכנית נעל"ה (נוער עולה לפני הורים), שמחפשים בית מארח. רותי דיברה איתי ומיד הרמנו טלפון", הוא מספר איך הכל התחיל.

לפני כשמונה שנים הגיעו שתי הבנות הראשונות, שהיום כבר בגרו והקימו בית משל עצמן. אחריהן באו עוד שתיים ואז הגיעה סופיה, שהיום משרתת בגדוד טנ"א במרכז לאימוני יבשה ואת סופי השבוע אצל משפחת רייך היא מתארת כמתנה משמיים" .זכיתי להגיע לשני אנשים שאוהבים אותי ומקבלים אותי כמו שאני. כשאנשים שואלים אותי על המשפחה שלי, אני תמיד אומרת שיש את ההורים שלי ואת 'ההורים הישראליים שלי' .משה ורותי מיד גרמו לי להרגיש חלק מהמשפחה והיום אני יכולה לדבר איתם על דברים שאני לא מספרת לאף אחד אחר".

לא ידעה בכלל עברית

סופיה עלתה לארץ בגיל 15 ומיד הגיעה לבית ספר כדורי שבגליל התחתון. שם הייתה צריכה ללמוד הכול מאפס. "כשהגעתי אפילו את השפה לא ידעתי" , אומרת סופיה.

רגע לפני העלייה למטוס לימדו אותי להגיד שלום ותודה רבה ואת כל השאר למדתי אחר כך .כילדה התרגלתי לעבור בין הרבה מקומות ובתי ספר בגלל העבודה של אבא", היא מספרת, "את התרבות הישראלית לא הכרתי בכלל. גם כשהתגייסתי לצבא זה היה לא פשוט. פתאום שוב הרגשתי שהגעתי למקום חדש, אבל משה ורותי היו איתי כל הזמן והיום אני יכולה להגיד שהרווחתי מכל הכיוונים – יש לי תפקיד שמאפשר לי לעבוד עם הידיים, הכרתי חברים טובים וגם המפקדים שלי תומכים בי".

את תחילת השנה החדשה ציינה משפחת רייך עוד ביום חמישי, כדי שיוכלו לחגוג יחד עם כל המשפחה' עבור סופיה זו הייתה חוויה מרגשת. "ברוסיה הייתי רגילה לחגוג רק נובי גוד ורק כשהגעתי לארץ הכרתי את כל החגים והמנהגים. אני נהנית מהאווירה המשפחתית ומהשירים ששרים כולם ביחד.  אלו דברים שלא היו לי לפני שהכרתי את המשפחה."   

רותי ומשה רייך ואומרים שמבחינתם החג הוא עוד הזדמנות ליצור לעולים החדשים תחושה שהם לא לבד. "אנחנו פה כדי לתת בית חם ולא משנה לנו בכלל מה הדת או התרבות שממנה כל אחד מגיע. אם הילדים שלנו היו מגיעים לארץ זרה,  היינו רוצים לדעת שיש מי שעוזר להם וכל עוד יש לנו את האפשרות, זו ההנאה הכי גדולה שלנו".

אהבתם את הכתבה? הישארו מעודכנים באתר בלינקר ובעמוד הפייסבוק שלנו ידיעות הגליל ידיעון עפולה