רבים מתושבי עפולה ליוו את פנינה בראזני בדרכה האחרונה למנוחת עולמים בבית העלמין בעפולה, פנינה נפטרה בדמי ימיה בטרם עת לאחר שלחמה בגבורה במחלה חשוכת המרפא עד שהוכרעה.
אחיה של פנינה , שלמה קרייטנברג ,גבאי בית הכנסת הגדול ספד לאחותו הקטנה בדמעות: פנינה אחותי היקרה והאהובה,
אחותי הקטנה
אני עומד כאן מול מיטתך , חייך הקצרים והמלאים בטוב חולפים לנגד עיניי , הלב הענק והנשמה הגדולה שלך האירה את החיים שלנו, את העולם כולו, פנינה בעלת העיניים הטובות והחמלה , פנינה אחותי הקטנה.
אני רואה אותך , פנינה האהובה , ונזכר איך טיפלת במסירות ובאהבה עצומה ברעייתי אושרת ז"ל אשר חלתה במחלה והייתה זקוקה ליד תומכת ואוהבת, את היית במקום, ליטפת, תמכת, חמלת, חיבקת, , נתת את כולך למענה .
פנינה היקרה, נמצאת כאן ביתי האהובה , ספיר , כאשר איבדנו את רעייתי האמא של ספיר , את היית לספיר בת השנתיים וחצי כאמא, דאגת לה , טיפלת בה , היית המלאך השומר עליה.
לפני שבוע הזמנת את כולנו, אחייך האוהבים ולאימנו האהובה , שורדת השואה בת ה- 90 , להגיע ולהיפרד ממך , בביתך , חשנו כי זו פרידה מבת אוהבת , מאחות יקרה , מדודה מקסימה, מנשמה גדולה, נפרדנו ממך בלב דומע.
פנינה היקרה והאהובה, בשם אמא, בשם כל המשפחה אני מבקש ממך סליחה ומחילה אם חלילה לא נהגנו בך כבוד, או פגענו בך.
נוחי בשלום על משכבך והיי מליצת יושר .
תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים. "
האחיינית , ספיר , ספדה לדודתה האהובה שהייתה לה כאם ואמרה:
"פנינה, דודה שלי יקרה. כמה קשה ועצוב להיפרד מאדם שכל כך אוהבים. עמוק בלב, לי ולך היה קשר מיוחד. כשאמא שלי נפטרה מהמחלה הארורה הזו, אני הייתי בת שנתיים וחצי. ותקופה גרנו יחד. דאגת לי כאמא טיפלת בי כאמא קילחת אותי כאמא והאכלת אותי כאמא. כל החיים תמיד חשבת על האחר. תמיד הענקת ביד פתוחה, מכל הלב והנשמה. המחלה הארורה הזו הגיעה גם אלייך. והמסע שלך היה קשה! קשה מידי. ואני שואלת את בורא עולם, למה? וכמה? כמה אדם יכול לסבול בחייו? אומרים "יסוריי הגוף מזככים את נשמתו של האדם"- וכמה יסוריי גוף חווית… עכשיו את נחה. עכשיו נשמתך שלווה בעולם שכולו טוב. שמחה שזכיתי לראות אותך שלשום, ללטף אותך מעט, תמיד תהיי בלב של כולנו , ד"ש לאמא שלי בגן עדן".
פנינה הותירה אם, בעל, שלושה ילדים, אחים ואחיות, דודים ודודות, יהי זכרה ברוך.
