דניאל קסטיאל ז"ל לוחם מגלן ביחידת קומנדו, בן 24 בנופלו. גוייס למילואים ביום שבת ה-7.10 ונפל ב-11.10 בהיתקלות עם מחבלים בחוף זיקים כששמר על הצוות שלו והסתער ראשון בקו האש.
דניאל השאיר אחריו בת זוג, הורים, ארבעה אחים ושני אחיינים.
דניאל התגורר בבית שמש.
היה אוהב אדם, אוהב את הארץ,
ילד יפה וצנוע, תמיד עם חיוך ושמחת חיים מדבקת.
היו לו המון חלומות ושאיפות לעתיד,
מאז ומתמיד ידע שהוא רוצה לעשות שירות משמעותי בצבא, שום דבר לא עצר בעדו.
דניאל התקבל למגלן ומאז היחידה והצוות הם חלק בלתי נפרד ממנו.
דניאל השתתף בכל מבצע ובכל מילואים,
הוא תמיד היה הראשון לקפוץ, הראשון ללכת, הוא רק חיכה להזדמנות.
מיה בת זוגתו פנתה לאדיר כאחד הזמרים שאהבו מאוד לשמוע בבקשה לנסות להלחין את שיחתם האחרונה
אדיר נענה בחיוב לבקשה והתוצאה המצמררת בפניכם.
אדיר: "תוך כדי העבודה על השיר, פשוט נקשרתי לדניאל ז"ל כאילו שהיה חבר שלי למרות שלא זכיתי להכיר אותו בחייו.
מאחורי כל גיבור שנפל יש רגעי אהבה קטנים וגדולים שישארו עם קרוביו לנצח
השיר הזה לזכרו של הגיבור הזה.
השיר הזה מוקדש גם לכל הנשים שהשאירו חצי מליבם בקרבות, אתן גיבורות אמיתיות"
