בגיל 35 לימור סעדיאן פתחה את תיק האימוץ ומצאה אמא ברומניה ועוד תשעה אחים, אך גם אחרי שנפטרה אמה המאמצת, ד"ר רחל קולן, לא מצאה עניין במפגש עמם. לדבריה, אמה המאמצת "נתנה לה הכל" וזה גם מה שעזר לה למצוא את דרכה בחיים: ארבעה ילדים משלה וגם שמרטפון מאהבה שפועל לנוחות ההורים 24/7. את הילדים היא אוהבת כאילו היו שלה.
כשלימור סעדיאן סיפרה לי שהיא ילדה מאומצת ויש לה אח מאומץ הצעיר ממנה בשלושה חודשים הבנתי שיש לי ספור מרתק של זוג הורים שעשו מאמצים גדולים כדי שיהיו להם ילדים. לא תיארתי לעצמי שבעת כתיבת הכתבה אשב עם לימור שבעה על אמה ד"ר רחל קולן שנפטרה בנסיבות טרגיות.
טיפחה ונתנה אהבה
"אמא שלי הייתה רופאה בישראל שהצילה אלפי אנשים בכל שנותיה כרופאה ולאחר יציאתה לפנסיה עזרה לאנשים רבים בזכות התנדבותה באגודת יד שרה בחינם וללא תמורה. הכל באהבה ובנתינה. היא הייתה אשת חסדים בסתר, מעולם לא הרימה את האף, הייתה כפשוטת העם, שווה עם כולם. הדרך בה סיימה את חייה טרגית, אבל היא הייתה אמא אוהבת, עשתה הכול למעננו והייתה רגישה לכולם. היא אימצה אותנו, טיפחה ונתנה לנו את כל עולמה". אומרת לימור בעלת "שמרטפון של אהבה של לימי" ברחוב ששת הימים בנתניה.
רחל ואיזי קולן נולדו ברומניה. רחל רופאת משפחה מוכרת בנתניה ואיזי מהנדס בתעשייה הצבאית. אחרי עשר שנים בהן ניסו להביא ילדים ולא צלחו החליטו לאמץ ילדה ופנו לעשות זאת ברומניה. שם הגיעו לבית ילדים וקיבלו ילדה חמודה בת יומה. אלא שבעקבות הביורוקרטיה נאלצו לחכות שנה עד שהביאו אותה לארץ. במהלך אותה שנה הודיעו להם כי נמצא ילד בן יומו בברזיל שמחכה לאימוץ וכך זכו רחל ואיזו בשני תינוקות בהפרש של שלושה חודשים.
הילדה המאומצת הראשונה מרומניה
"אני הייתי הילדה המאומצת הראשונה שהגיעה מרומניה", מספרת לימור. "אני וגיל גדלנו כתאומים והיינו אטרקציה. אני הייתי בהירה וגיל שחום, גדלנו בנווה איתמר, ביקרנו באותם גנים ובאותן כיתות ושנינו סיימנו אורט יד ליבוביץ' ושירתנו בצבא. היום גיל נשוי ואב לשני ילדים, מתגורר בבחן ולי יש ארבעה ילדים. הוריי עברו מנווה איתמר לגור בעיר כדי להיות קרובים אליי ולעזור לי עם הילדים".
כילדה מאמצת היא רצתה במשפחה גדולה: "רציתי בית מלא בילדים. עם ארבעה ילדים הבנתי שאני יכולה למנף את המצב ולהוסיף ילדים כמשפחתון ולגדל ילדים של אחרים". כשההורים החלו להכיר אותה אמרו שהמשפחתון שלה הוא כמו חממה של אהבה. היא מבשלת לילדים בכל יום אוכל טרי וגם מציידת את ההורים באוכל טרי, אם הם צריכים. כאשר הורים מתקשים לבוא לאסוף את הילדים היא מביאה להם אותם הביתה. "כשעושים הכל מאהבה מקבלים הרבה בחזרה" אומרת לימור.
המשפחתון של לימי. מפעל חיים
היום אחרי תשע שנים הפך המשפחתון הזה להיות מפעל החיים שלה והוא ייחודי בהתנהלותו: "זה משפחתון הפועל כל היום והיממה 24/7, שמרטפון מאהבה אמיתית. הורים שעובדים במשמרות, בשעות לא סדירות ומשונות יכולים להשאיר את התינוקות שלהם אצלי. השמרטף פתוח לאנשים קבועים וגם מזדמנים, לשעות רבות ולבייביסיטר".
יש לה בבית חדרים מיוחדים לתינוקיה, לג'ימבורי, מצוידים בלולים ומיטות וכל הבית בנוי סביב השמרטפון. היא עושה הכל באהבה ומקרינה שלווה.
"התחלתי עם משפחתון, אבל ההורים ביקשו יותר וכך בתחילת הדרך היה לי גן פרטי גדול עם 36 ילדים. אז הבנתי שאני צריכה להשתלם ולמדתי בסמינר לוינסקי קורס לגננות לגנים פרטיים. אני כל כך אוהבת את העבודה שלי ויש לי המון אהבה לילדים. היום אני יודעת שזו דרכי, בה אני משקיעה באהבה את הזמן ואת האמצעים".
מפגש עם אם ביולוגית
רק לפני שנה בגיל 35 היא איתרה את אמה הביולוגית ואת אחיה ברומניה.
למה דחית את זה כל כך הרבה שנים? הרי יכולת לעשות זאת בגיל 18?
"זה לא עניין אותי. יש לי חיים טובים עם הוריי ואחי ולא חשבתי על זה בכלל. זה בא במקרה ולא מיוזמתי. דרך הפייסבוק נודע לי על בחורה שאומצה ברומניה ופתחה את תיק האימוץ שלה שם. אני לא האמנתי שזה אפשרי אבל האישה הזאת, לאחר שנתתי לה את מסמכי האימוץ שלי, שהיו אצל הוריי, הצליחה לאתר את האם הביולוגית שלי. אחרי יומיים הגיעו אל האמא הביולוגית החיה בכפר קטן 40 ק"מ מבוקרשט. המתווכת הזאת קשרה אותי עם תשעה אחים שיש לי שם מהאמא".
יש לאמא תשעה ילדים שהם אחים שלך?
"האמא הזאת ספרה לי שהיא ילדה אותי לגבר מזדמן בגיל 17. היא הייתה יתומה ולא יכלה לגדל אותי לבד ולכן מסרה אותי לבית יתומים. אחרי שנישאה ילדה עוד תשעה ילדים".
האם ביקרת מאז ברומניה?
"לא. וזה לא מעניין אותי עכשיו".
איך אמך קיבלה את זה שגילית את האמא הביולוגית?
"אני אף פעם לא הראיתי לאמא שלי שאני הולכת לפתוח את תיק האימוץ. אני לא התעסקתי עם זה עד עכשיו. לא רציתי לפגוע בהורים האוהבים שלי ובעיקר באמא שכל כך אוהבת אותי. אבל כשזה נפל לידיי בלי מאמץ מיוחד התעניינתי. כשסיפרתי לאמא שלי היא שמחה בשבילי אבל לא התעסקנו בזה. מצידי זה היה רק כדי לסגור מעגל. לדעת שיש לי שורשים. עובדה שלא נסעתי אליהם וגם היום זה לא מעניין אותי יותר מדי. היה ברור לי שאני לא אפגע בהורים המאמצים שלי ולא אגרום להם צער".
מה זה אומר לסגור מעגל?
"רציתי לדעת מאין הגעתי, רציתי לדעת את הרקע הרפואי והגנטי של המשפחה אליה נולדתי זה הדבר העיקרי שעניין אותי. מעבר לכך לא עשיתי איתם שיחת וידאו וראיתי רק תמונה שלהם. בניגוד אליי הם מתלהבים מאד מהאחות הגדולה שלהם ורואים בפייסבוק שיש להם אחות שיש לה קריירה ומעריצים אותי על כך. הם רוצים שאבוא אליהם. לי אין עניין בהם ואין בינינו משותף. מרחק השנים, המנטליות, השפה והדת, רק מגבירים את הקושי ליצירת קשר איתם".
עשר שאלות קטנות עם לימור
דמות להשראה: אבא שלי.
מה רצית להיות כשתהיי גדולה? מורה.
האירוע ששינה את חייך: מות אימי.
השריטה שלך: שהכל יהיה מושלם במשפחתון.
איזה ספר יש לך ליד המיטה? מיכל דליות ומגוון ספרים בחינוך וגבולות של ילדים.
איפה את קונה בגדים? בבלאגן בנתניה.
איפה את עוד עשר שנים? מתנדבת באחת מהאגודות למען האזרח.
מה היית רוצה שחברייך לעבודה יגידו עליך? שאני אדם שאוהב לעזור.
למה את הכי מתגעגעת כשאת בחו"ל? להווי הישראלי ולהרגשת השייכות.
מה עושה אותך מאושרת? לעזור לאנשים באהבת חינם.
רוצים פרטים נוספים על שמרטפון מאהבה של לימי? לחץ כאן!
